בנק אוף אמריקה ממליצים להחזיק באג"ח ישראלי: "לא מסכימים עם תמחור השוק"
בנק אוף אמריקה ממליצים להחזיק באג"ח ישראלי: "לא מסכימים עם תמחור השוק"
כלכלני הבנק סבורים כי דירוג האשראי המשתקף במחירי השוק של האג"ח (BBB) נמוך מדי. לדעתם, השווקים נותנים משקל יתר למצב המלחמה ולגירעון הנוכחי, ומתעלמים מהחוזקות המבניות של ישראל. כלכלני בנק אוף אמריקה מצטרפים להערכה של חברות הדירוג כי דירוג האשראי הנכון של ישראל הוא סביב A-, וכי הוא יעלה רק אחרי שתהיה ירידה ביחס חוב-תוצר
"אנחנו לא מסכימים עם מחיר השוק עבור ישראל", כך כותבים כלכלני בנק אוף אמריקה בסקירה העוסקת בשוק החוב בשווקים מתעוררים. המשמעות המעשית של אי ההסכמה הזו היא ההמלצה של הבנק להחזיק באג"ח ישראלי הנקוב במטבע זר יותר מאשר "חלקו הממוצע" בתיק החוב העולמי.
לפי הדו"ח, כעת האג"ח הישראלי ל-10 שנים נסחר בתשואה גבוהה ב-1.61% מעל זו האמריקאית, זה נתון שמשקף דירוג אשראי של BBB+, בזמן שדירוג האשראי של ישראל הניתן על ידי חברות הדירוג גבוה יותר ועומד על A- בממוצע. (Baa אצל מודי'ס, A אצל פיץ' ואצל S&P).
כלומר, הכלכלנים סבורים כי בסופו של דבר "מרווח התשואות" בין ישראל לארה"ב יצטמצם לרמה שמשקפת את דירוג האשראי הנוכחי של ישראל. הכלכלנים לא מסבירים בצורה מפורשת את "הסיבה לטעות של השווקים", אך הם רומזים אליה. לדבריהם "השוק מתמחר את אי הוודאות הגיאופוליטית ואת עלויות המלחמה וההשפעה הישירה שלהם על הגירעון". כלומר, השוק נותן משקל רב מדי למצב המלחמה הנוכחי, ולא מבחין בחוזקות הבסיסיות של ישראל שבאות לידי ביטוי בעודף בחשבון השוטף בשל מגזר ההייטק החזק, ביתרות המט"ח, ובעמידות שהמשק גילה בזמן המלחמה.
חשוב לחדד, בנק אוף אמריקה לא מתווכח עם דירוג האשראי של חברות הדירוג, אלא עם דירוג האשראי שמשתקף במחירי השוק של שוק האג"ח הישראלי בחו"ל. לגבי הסיכויים להעלאת דירוג על ידי חברות הדירוג מדגישים בחברה כי העלאה כזו תלויה בכך שאכן תהיה התכנסות פיסקאלית משמעותית בשנתיים הקרובות. בבנק מזכירים גם את הצורך בכך שהפסקת האש עם עזה תהפוך לקבועה, אך מדגישים זאת פחות מאשר חברות הדירוג.
ההתייחסות לישראל נכתבת על ידי מחלקת המחקר הגלובלית של בנק אוף אמריקה. הבקיאות שלהם עם הנעשה בישראל אינה ברורה. מחד, הם מעודכנים כי יחס החוב-תוצר הגיע לרמה של כמעט 70% (נתון שהתפרסם רק אתמול). אך מאידך, הם מדווחים כי שנת 2024 נסגרה בגירעון של 7.7%, למרות שכבר לפני למעלה משבוע פורסם כי בפועל הגירעון הינו 6.9%.
ומה עם הדירוג של טורקיה?
כאמור, מעבר לישראל, הדו"ח עוסק במדינות מתעוררות רבות, והוא נוקב בהמלצות השקעה נוספות, כך מציינים בדו"ח, כי יש לדרום אפריקה סיכוי להעלאת דירוג ל-BB, אם אכן ממשלת האחדות תבצע רפורמות כלכליות. טורקיה גם היא אולי תעלה דירוג ל-BB, אם יצליחו למתן את האינפלציה. למרוקו ועומאן יש סיכוי להיכנס לראשונה לדירוג השקעה.
בדו"ח יש נימה חיובית כלפי ניגריה, אך נימה מעורבת כלפי מצרים, שנמצאת באמצע יישום תוכנית של קרן המטבע הבינלאומית אך תלויה במימון חיצוני, בהיקף של כ-58 מיליארד דולר, אם כי יש סיכוי כלשהו להעלאת דירוג שם. כך גם לגבי זמביה וגאנה שיוצאות כעת מחדלות פרעון, ויש סיכוי שיקבלו דירוג של CCC+ מה שיגדיל את הביקוש לאג"ח שלהן, אך הסיכון נותר גבוה.
מן הצד השלילי, בולטות לרעה הונגריה ורומניה - ברומניה הגירעון עשוי לעמוד על יותר מ-7% ב-2025, השווקים כבר מתמחרים שתי הורדות דירוג, ויש סיכון שחברות האשראי יורידו דירוג בקרוב. המקרה המעניין יותר הוא של הונגריה - מצד אחד, מבחינה מאקרו-כלכלית הנתונים של הונגריה אינם רעים במיוחד. אולם מצד שני, יש סיכון משמעותי להורדת דירוג כי יש אמון נמוך במדיניות הכלכלית של הממשלה. כלכלני בנק אוף אמריקה לא חושבים שיש הצדקה מאקרו-כלכלית ברורה להורדת דירוג להונגריה, אך מבינים היטב כי לשאלת הסנטימנט כלפי הממשל ההונגרי יש השפעה רבה, וכעת יש סנטימנט משמעותי של חוסר אמון כלפי הממשל הנוכחי.
