אחרי הפיילוט בתקופת המלחמה: לוין רוצה לקצר את משך ההתמחות של עוה"ד לשנה אחת
אחרי הפיילוט בתקופת המלחמה: לוין רוצה לקצר את משך ההתמחות של עוה"ד לשנה אחת
שר המשפטים הגיש תזכיר חוק לתיקון חוק לשכת עוה"ד, המבקש לקבוע שהוראת השעה לפיה תקופת ההתמחות תקוצר מ-18 חודשים ל-12 חודשים - תהפוך להוראת קבע. "הארכת תקופת ההתמחות נתפסת כנטל כלכלי המכביד על ציבור המתמחים ומוביל לשחיקה מקצועית", נכתב
אחרי שמשך ההתמחות של עורכי דין קוצר באופן זמני במהלך המלחמה משנה וחצי לשנה בלבד, שר המשפטים יריב לוין מבקש כעת לקצר את משך ההתמחות באופן קבוע לשנה אחת. לוין הגיש תזכיר חוק לתיקון חוק לשכת עוה"ד, המבקש לקבוע שהוראת השעה לפיה תקופת ההתמחות בעריכת דין תקוצר מ-18 חודשים ל-12 חודשים - תהפוך להוראת קבע.
בהצעת החוק מוצגת ההיסטוריה של משך ההתמחות של עורכי דין: עד שנת 1985 עמדה תקופת ההתמחות על שנתיים, לאחר מכן היא קוצרה ל-18 חודשים, ומ-1994 לשנה. בשנת 2017 הוארכה תקופת ההתמחות שוב ל-18 חודשים, בין היתר לאור המלצות הוועדה לבדיקת נושא בחינות ההתמחות לשם הסמכה בעריכת דין.
בהצעת החוק מצוין כי לאורך השנים נושא תקופת ההתמחות נבחן על ידי ועדות מקצועיות שונות, וכי ממידע שהוצג במסגרת אחת הוועדות (ועדת חשין) "עלה כי הארכת ההתמחות הביאה בין היתר לצמצום ניכר במספר משרות ההתמחות הפנויות בכל מחזור, ולקושי במציאת מקום להתמחות לרבים מבוגרי ההשכלה המשפטית בישראל".
עוד מוסבר בהצעת החוק כי בעקבות מלחמת חרבות ברזל ומצב החירום הממושך קוצרה ההתמחות ל-12 חודשים, בהוראת שעה, וכי המהלך נועד כדי לצמצם את הקשיים שנגרמו למתמחים, אשר רבים מהם נאלצו להיעדר ממקום התמחותם, בין השאר בשל גיוסם למילואים, הוצאתם לחופשה ללא תשלום או בשל כך שמקום מגוריהם או מקום העבודה שלהם מצוי ביישובים בדרום או בצפון אשר פונו, באופן שיאפשר להם לסיים את מסלול ההכשרה למקצוע בתקופה קצרה יותר, כך שיוסמכו בהקדם כעורכי דין ויוכלו להשתלב בשוק התעסוקה.
ביולי האחרון האריך לוין בצו את הוראת השעה, כך שתחול לגבי כל מי שיתחיל את התמחותו עד לסוף 2025. "כעת, ולאור הנתונים שנאספו במסגרת שיתוף הציבור ערב קביעתה של הוראת השעה", נכתב בהצעת החוק, "מוצע לקבוע כי תקופת ההתמחות תהיה בת 12 חודשים, כהוראת קבע".
עוד מוסבר בהצעה כי במהלך 2023, במסגרת הליך שיתוף ציבור, נערך סקר עליו השיבו 2,139 סטודנטים, מתמחים, עורכי דין צעירים ועורכי דין המאמנים מתמחים או ממונים עליהם. "תוצאות ההליך הצביעו על כך שרבים סבורים כי עיקר המיומנויות המקצועיות הנדרשות לעורך דין נרכשות בשנה הראשונה של ההתמחות", נכתב בהצעת החוק. "מעבר לכך הארכת תקופת ההתמחות נתפסת כנטל כלכלי המכביד על ציבור המתמחים ומוביל לשחיקה מקצועית. עוד צוין, כי ההתפתחות המקצועית המשמעותית מתרחשת לאחר המעבר לתפקיד עורך דין, תוך התנסות מעשית ונטילת אחריות מקצועית".
בהצעה נכתב עוד כי במסגרת שיתוף הציבור, התקיימו ראיונות עם נציגי סטודנטים למשפטים, נציגי לשכת עורכי הדין, נציגי משרדי עורכי דין, דיקני פקולטות למשפטים ומשפטנים מהשירות הציבורי הממונים על תחום המתמחים ביחידותיהם, וכי "בראיונות אלה נשמעו דעות מגוונות ביחס לקיצור תקופת ההתמחות, חלק מהמשרדים הקטנים והבינוניים סברו שנכון לשמר את תקופת ההתמחות הארוכה בעוד אחרים ומשרדי עורכי הדין הגדולים תמכו בקיצור תקופת ההתמחות, מאחר שהכשרה בת שנה מספיקה לטעמם ומאפשרת יותר גמישות בשוק התעסוקה".
בהצעת החוק נכתב עוד כי משרד המשפטים ביצע סקירה משווה שהעלתה, כי במדינות שבהן תקופת ההתמחות הינה ממושכת יותר, כמו בגרמניה ואנגליה, הדבר מלווה בדרישות מובנות כגון התנסות בתחומים מגוונים, דבר שאינו קיים בישראל.
בהצעת החוק יש התייחסות גם לחשש העולה מהפגיעה באיכות ההסמכה של עורכי הדין בשל קיצור תקופת ההתמחות ל- 12 חודשים: "סקירת עבודתם של הצוותים הקודמים, הליך שיתוף הציבור והסקירה המשווה מצביעים על כך שמשך תקופת ההתמחות לבדו לא מהווה הגורם המרכזי המבטיח את איכות ההסמכה. ההכשרה בתקופת ההתמחות נדרשת לשאת מטען לימודי והתנסותי משמעותי, אחרת, משכה של התקופה – בין אם 12 או 18 חודשים – לא יפיק את הערך המצופה".
עוד נכתב בהצעת החוק, כי "הצעה זו לוקחת בחשבון שיקולים יישומיים ופרקטיים, כגון איכות המטלות המקצועיות שמבצעים המתמחים, שלא מושפעת בהכרח מאורך ההתמחות, שכרם הנמוך יחסית, יוקר המחיה המאמיר, והיכולת של המתמחים להפיק ערך משמעותי מהתקופה. יתרה מזו, הצעה זו לוקחת בחשבון השתלבות מהירה בשוק העבודה ונטילת אחריות מקצועית מוקדמת במסגרת עבודה מעשית שתורמות אף הן להתפתחותם המקצועית של עורכי הדין הצעירים".
