הסיכון המחושב של רשות התחרות
רשות התחרות הגישה בשבוע שעבר כתב אישום שהוגדר על ידה כתקדימי כנגד שלוש רשתות שיווק ומנהליהן וביניהם: אייל רביד וחברת ויקטורי, איתן יוחננוב וחברת יוחננוף ואפרים תשובה וחברת סופר ברקת. כתב האישום הוגדר כתקדימי לאור כך שזו הפעם הראשונה שמוגש כתב אישום שמבוסס על התבטאויות פומביות וכן לאור העובדה שזו הפעם הראשונה שמוגש כתב אישום בגין עבירה על חוק המזון.
אולם קריאה מדוקדקת של כתב האישום על סעיפיו השונים תגלה שלמעשה הרשות נקטה בסיכון מחושב. לצד התקדימיות בהגשת כתב האישום בגין התבטאויות פומביות, ליבו של כתב האישום הוא דווקא בעבירה הקלאסית של ההסדר הכובל "המסורתי" העוסק בשיחות התיאום של מנכ"ל ויקטורי עם סמנכ"ל יוחננוף. לפי כתב האישום, הם הסכימו ביניהם שהחברות ימנעו מהורדות מחירים ולא יערכו מבצעים למעט מבצעים שתוכננו מראש. כמו כן, מנכ"ל ויקטורי ומנכ"ל סופר ברקת נאשמים בכך שהסכימו ביניהם לשמור על אחוזי רווח גולמי של כלים חד פעמיים גם לאחר עליית המחירים המתוכננת בגלל מיסוי הכלים החד פעמיים. מניסוח כתב האישום אפשר להניח שבידי רשות התחרות ישנן הקלטות של השיחות בהם מתבצע התיאום. במקרים דומים, הענישה שנגזרה על עבירות מסוג זה, כללה רכיב של מאסר בפועל.
הגשת כתב אישום בגין התבטאות פומבית היא בהחלט נדירה ותקדימית מבחינת הרשות. אך ייתכן מאד כי רשות התחרות נטלה סיכון מחושב כשאישום זה נמצא בכתב האישום בנוסף לעבירות משמעותיות העוסקות בליבת החוק - תיאומי מחירים אסורים. האם עמדת הרשות הייתה שונה במקום בו לא היו נלווים תיאומי מחירים להתבטאויות? כדי לענות על שאלה זו, נצטרך ככל הנראה להמתין ולראות מה תהיה עמדת הרשות בכל הנוגע להעמדה לדין של קמעונאים וספקים נוספים שהרשות חקרה בעניין ההתבטאויות הפומביות ואשר הוזמנו לשימוע טרם העמדה לדין.
כתב האישום גם כולל באופן תקדימי עבירות על חוק המזון. החוק אוסר על קמעונאי להתערב ביחסים שבין המתחרה שלו לבין הספק שלו. כלומר, לכאורה, אסור היה לויקטורי להתערב ביחסים שבין יוחננוף לבין הספקים שמאוזכרים בכתב האישום: שסטוביץ, בית השיטה וד"ר פישר. מקרה זה הוא אכן הפעם הראשונה בה הרשות מגישה כתב אישום בגין עבירה זו הקבועה בחוק המזון. מעניין לשים לב שהרשות בחרה להתעלם מפסק הדין בעניין שופרסל משנת 2014 שם מנכ"ל שופרסל הורשע בביצוע מעשים דומים, ואף נידון למאסר, וזאת עוד בטרם נחקק חוק המזון. בעניין שופרסל, בית המשפט העליון קבע כי שיחותיו של מנכ"ל שופרסל עם הספקים בניסיון להשפיע על מחירי הצרכן ברשת מגה, מהווים ניסיון להסדר כובל לפי חוק התחרות.
אם כן, הרשות לא רק שיכלה להגיש כתב אישום גם במקרים אלה על עבירת ההסדר הכובל ולא נצרכה לפנות לחוק המזון, אלא שבמקרה שהייתה מחליטה להגיש כתב אישום בגין הסדר כובל ייתכן מאד שהיה באפשרותה להעמיד לדין גם את הספקים. הרי לפי כתב האישום, לפחות חלק מהספקים נענו לבקשות ויקטורי ופעלו לוודא כי גם המתחרים של ויקטורי מעלים מחירים.
נראה כי הרשות מסיבותיה לא ראתה לנכון להעמיד לדין את הספקים במקרה זה, בין אם בגלל דלות ראיות או בין אם מסיבה אחרת ומשכך פנתה לחוק המזון ולא לחוק התחרות הכלכלית.
לסיכום, כתב האישום הוא אכן תקדימי, אבל הוא נסמך בסופו של יום על עבירות ליבה של החוק אשר מהוות את לב כתב האישום. לרשות היה קל יותר להגיש כתב אישום תקדימי כשהיא כוללת בו גם עבירות תיאום מחירים קלאסיות. נמתין ונראה האם הרשות תגיש כתב אישום תקדימי כנגד הספקים והקמעונאים האחרים שכל כולו יעסוק בהתבטאויות פומביות של הספקים והקמעונאיים מבלי שנלוות אליהם עבירות תיאום קלאסיות.
הכותב הוא עו"ד בעל משרד עורכי דין אבי גרוסמן
