דעההגישה של בן גביר כשלה. המודל של אלשיך מוכיח שאפשר גם אחרת
דעה
הגישה של בן גביר כשלה. המודל של אלשיך מוכיח שאפשר גם אחרת
תחת השר הנוכחי לביטחון לאומי, חלה עלייה דרמטית בעבירות ובפיגועי הטרור וירידה באמון הציבור במשטרה. תוכנית אמו"ן שהוביל המפכ"ל אלשיך ב-2016 התבססה על ממצאים מחקריים - והביאה תוצאות. כל שצריך הוא להפעיל אותה מחדש
אמון הציבור במשטרה הוא תנאי סף לשיטור אפקטיבי ומרכיב חשוב בחוסנה של חברה דמוקרטית. כדי לזכות באמון הציבור, המשטרה צריכה לגלות אחריותיות ושקיפות, להקפיד על יושרה ומקצועיות, להיענות במהירות לקריאות האזרחים באופן שוויוני ובלתי משוחד, ולהעניק תחושת ביטחון תוך שמירה על חיי אדם. שיטור דמוקרטי מגן על פעילויות ותהליכים פוליטיים דמוקרטיים, כגון חופש הביטוי, התקהלויות ציבוריות והפגנות. ללא דבקות בעקרונות אלו הדמוקרטיה בסיכון.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טוען תדירות ששנים רבות תפקוד המשטרה כושל ושהוא בא לתקן אותו. זו טענה משוללת יסוד. ב-2016 המשטרה השיקה את תוכנית אמו"ן (אסטרטגיית מניעה ומיקוד ניהולי) והציבה במרכז את האזרח הנורמטיבי כלקוח המרכזי. אסטרטגיה זו התמקדה במניעת פשיעה על ידי העלאת נורמת הציות לחוק, ובמקביל הגבירה את מאמצי השיטור בעבריינים ״מקצועיים״. התוכנית התבססה על ממצאים מחקריים, מהארץ ומהעולם, באשר למודלים של השיטור האפקטיביים ביותר. התוכנית נועדה לספק לכל האזרחים מהמגזרים השונים שירותי משטרה איכותיים ויעילים, תוך מתן פתרונות פרקטיים בתחומי הביטחון האישי ואיכות החיים.
התוצאות לא איחרו לבוא. במחקר עומק שנעשה באוניברסיטה העברית נמצא כי במהלך יישום התוכנית בין השנים 2018-2016 חלה ירידה מתמשכת ומשמעותית ברמת הפשיעה, ותחושת הביטחון האישי גברה. התוצאה: עלייה חדה באמון הציבור במשטרת ישראל. זאת ועוד, על כל משרה שהתפנתה במשטרת ישראל התחרו 15 מועמדים. התוכנית על הישגיה זכתה בהוקרה של האגודה הישראלית לקרימינולוגיה והמפכ"ל דאז רוני אלשיך נבחר להיכל התהילה האמריקאי למפכ"לי משטרה, שתרמו תרומה יוצאת דופן לשיטור.
למרות הישגי המשטרה תחת אלשיך, כהונתו הופסקה לאחר שלוש שנים. במקומו מונה ממלא מקום למשך שנתיים, צעד שגרם להחלשת המשטרה. בפועל תוכנית האמו"ן בוטלה ובהמשך קוצץ תקציב המשטרה באופן חד. במהלך 2018 בוטל תקציב של כ-400 מיליון שקל לשיטור במגזר הערבי והתוכנית נגנזה. בנוסף, חברי הממשלה עסקו בניגוח מתמשך של המשטרה. השיא היה נאומו של ראש הממשלה בבית המשפט, שבמהלכו טען שכתב האישום נגדו "מופרך ותפור".
בעקבות כך חלה עלייה בפשיעה, ירידת אמון הציבור במשטרה ופריסה המונית של שוטרים, ולא בשל המשכורות שכן הן לא השתנו משנה קודמת. למרות שהנמיכו את הדרישות ממתגייסים למשטרה באופן קיצוני, עדיין המשטרה אינה מצליחה לגייס די כוח אדם.
לאחר מינויו של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי, קרימינולוגים מומחים - פרופ' דוד וייסבורד, פרופ' באדי חסייסי והחתום מטה - העריכו בתקשורת כי צפויה עלייה דרמטית בעבירות ובפיגועי הטרור וירידה באמון הציבור. הם נימקו זאת בכך שהשר פועל בניגוד מוחלט להמלצות המחקריות בנושא שיטור.
אכן התחזית התממשה, ודוגמה מובהקת לכך היא האלימות בחברה הערבית. מספר הנרצחים השנתי במגזר הערבי בין 2019-2010 היה בין 56 ל-73. בשנת 2023 עמד מספר הנרצחים על 244 (רק כ-10% פוענחו).
אינדיקטור נוסף לתפקוד הלקוי של המשטרה הוא הירידה החדה באמון הציבור, חוצה מגזרים ומחנות פוליטיים. רמת האמון במשטרה היא 29% (על פי סקר של אוניברסיטת רייכמן). הציבור אינו מאמין שהמשטרה מגלה אחריותיות, שקיפות, יושרה ומקצועית ואינה מספקת את שירותיה במהירות באופן שוויוני ובלתי משוחד. כאשר התחושה בחלקים גדולים של הציבור שפעילות המשטרה נועדה לרצות את השר, היא נתפסת כלא לגיטימית.
הכשל הבולט ביותר של בן גביר הוא נטייתו לפרובוקציות בניגוד לכל המלצות מומחי הלחימה בטרור. מעשיו דוחפים בלתי מעורבים למעגל הטרור, וכך במקום למזער את היקף האיומים על ישראל ולמקד את המאמצים המודיעיניים לסיכול פיגועים, הוא מגביר את מעגל הטרור הפוטנציאלי. מדינת ישראל משלמת ותשלם על כך מחירים כבדים ביותר. החוקרים המובילים בתחום בעולם מדגישים את הצורך לא ליפול למלכודת שטומנים ארגוני הטרור – הרחבת מעגל המפגעים (כדי להקטין את יכולות הסיכול) שבנסיבות אחרות, ללא פרובוקציות, היו נשארים בלתי מעורבים.
המינוי של דניאל לוי לתפקיד המפכ"ל מהווה הוכחה נוספת לאיום המהותי בגישה שמקדם בן גביר לפיה תפקיד השר הוא לנהל את המשטרה; היא פוגעת אנושות ביכולת המשטרה לתפקד ללא משוא פנים וללא מעורבות פוליטית. בהתעלם מסוגיית התאמתו של ניצב לוי למפכ"לות, הרי שהמינוי מהווה "פיגוע" ארגוני, שכן בשל העובדה שהוא שימש בתפקיד ניצב רק שנה אחת, חלק ניכר מהניצבים בסגל הפיקוד הבכיר (חלקם מפקדיו לשעבר) עוזבים ויעזבו את המשטרה. מעבר לאובדן הניסיון (גורם שהוא הכרחי לניהול שיטור איכותי - ראה מקרה אסון מירון) הרי שבן גביר יכול למנות את עושי דברו לכל רמות הפיקוד, החל מניצבים, תנ"צים ונצ"מים – נזק לעתיד.
חשוב להדגיש שיש אפשרות לחלופה אופטימית. שר ומפכ"ל שטובת כלל הציבור ושלטון החוק לנגד עיניהם יוכלו להוביל שינוי, ולהעלות את משטרת ישראל חזרה על הנתיב הלגיטימי כמגנת הדמוקרטיה ושלטון החוק. שכן המשטרה כבר יישמה מודל שיטור מוצלח, וכל שצריך הוא להפעיל אותו מחדש, ובמשטרת ישראל יש קצינים ושוטרים איכותיים רבים שיכולים להוביל את המהלך תחת הנהגה ראויה.
פרופ' סימון פרי הוא חבר סגל במכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית. לשעבר בכיר במשטרת ישראל