תקציב 2025הושגו הסכמות בין האוצר להסתדרות: הגזירות שרוככו - ואלו שבוטלו
תקציב 2025
הושגו הסכמות בין האוצר להסתדרות: הגזירות שרוככו - ואלו שבוטלו
ההסתדרות הסכימה בין היתר לקיצוץ זמני בשכר העובדים במגזר הציבורי והפחתת יום הבראה אחד מכלל העובדים במשק. מנגד, האוצר התחייב לבטל את מיסוי קרנות ההשתלמות, הקפאת שכר המינימום וקצבאות הנכות והזקנה ועוד. הצעדים להם הסכימה ההסתדרות צפויים להביא לחיסכון כולל של 9.2 מיליארד שקל - נמוך ממה שדרשה הממשלה
קיצוץ זמני בשכר העובדים במגזר הציבורי, הפחתת יום הבראה אחד מכלל העובדים במשק ודחיית הטבות מס פנסיוניות - אלו עיקרי ההסכמות שהושגו היום (ג') בין ההסתדרות למשרד האוצר לגבי תקציב 2025. הצעדים להם הסכימה ההסתדרות צפויים להביא לחיסכון כולל של 9.2 מיליארד שקל (6.7 מיליארד ב-2025 ו-2.5 מיליארד ב-2026). בתמורה התחייב האוצר לבטל חלק מהגזירות שתוכננו, ביניהן מיסוי קרנות השתלמות, הקפאת שכר המינימום וקצבאות הנכות והזקנה ועוד. כמו כן, האוצר התחייב לקדם שכר מינימום בענפים ייעודיים וחקיקה שתגדיל את הפנסיות לגמלאים.
לפי ההסכמות, שכר העובדים במגזר הציבורי יקוצץ באופן זמני ב-2.29% ב-2025 וב-1.2% ב-2026. הקיצוצים יבוטלו בסוף 2026. הקיצוצים לא יפחיתו את השכר הקובע להפרשות לפנסיה. צעד זה צפוי להקטין את ההוצאה הממשלתית ב-5 מיליארד שקל ב-2025 וב-2.5 מיליארד שקל ב-2026.
עוד הוסכם כי יילקח יום הבראה אחד מכלל העובדים במשק בשנת 2025, צעד שיגדיל את הכנסות המדינה ב-1.3 מיליארד שקל. בנוסף, הוסכם לדחות את הגידול בהטבת המס במשיכת כספי פנסיה מ-2025 ל-2026, מה שיגדיל את הכנסות המדינה ב-400 מיליון שקל. כמו כן, ההסתדרות התחייבה להשתדל לקיים את הכנסים וההשתלמויות שלה בתוך גבולות מדינת ישראל. האוצר גם הצליח להאריך את "תקופת השקט" של הסכם השכר במגזר הציבורי שנחתם ביולי 2023 בשלושה חודשים נוספים, עד למרץ 2028. כלומר, עד אז ההסתדרות לא תוכל לצאת בעיצומים.
מנגד, באוצר התחייבו לעדכן את השכר לעובדים במגזר הציבורי בהתאם להסכם השכר - כלומר, תוספת של 2% בדצמבר 2024, 1.5% באפריל 2025 ו-2.5% באפריל 2026 (מבחינה טכנית, תוספות השכר והקיצוץ מקזזות האחת את השנייה, אבל יש צורך לעדכן את השכר כדי לא לפגוע בפנסיות).
באוצר גם התחייבו להעביר את החקיקה שמאפשרת להגדיל את הפנסיות לגמלאים בהתאם להתחייבות מ-2016. מדובר בעלות חד פעמית של 1.5 מיליארד שקל. באוצר גם התחייבו לקדם "שכר מינימום ענפי בענפי השמירה והניקיון". כמו כן, האוצר התחייב כי "בנושאים בעלי ההשלכות על העובדים, יתקיים דיון והידברות עם ההסתדרות על ההשלכות".
ההסתדרות גם השיגה "ארבעה ימים של חופשה מרוכזת" בכל אחת מהשנים 2025 ו-2026. בשלב זה החופשות הללו מוגבלות לעובדים שמיוצגים על ידי ההסתדרות, אך זה עשוי להתרחב. גם האוצר מברך על ימי החופשה המרוכזת הללו, שכן במשרד סבורים שצעד זה מקדם את המטרה של "צמצום פער החופשות בין ההורים לילדים".
מבחינת ההסתדרות, ההישג הגדול ביותר הוא בצעדים שירדו מהשולחן או צומצמו, ביניהם צעדים שכבר אושרו בממשלה: מיסוי קרנות השתלמות נזילות, הגדלת ההפרשות של העובדים הזכאים לפנסיה תקציבית, אי עדכון הפנסיה התקציבית בהתאם למדד, ביטול מוחלט של הגידול בהטבת המס במשיכות לפנסיה (הצעד הוגבל לשנה אחת), קיזוז שני ימי הבראה (הצעד ירד לקיזוז של יום הבראה אחד) והקפאת שכר המינימום וקצבאות הנכות והזקנה. יש לחדד שהמהלך האחרון ברשימה הושג גם בעקבות הלחץ של חברי הכנסת של ש"ס, וכי תמורת הביטול של המהלך הזה הוחלט להעלות לכלל המשק את מס הביטוח הלאומי ב-1.5% מדי שנה.
בשורה התחתונה, ההסתדרות התעקשה והצליחה למנוע כל מהלך שיביא לירידה קבועה בשכר עובדי המגזר הציבורי. מנגד, בעוד החלטת ממשלה חייבה את האוצר להביא 3 מיליארד שקל מהמגזר הציבורי מדי בשנה בארבע הקנים הקרובות (סך הכל 12 מיליארד שקל), החבילה שסוכמה מגיעה כאמור רק ל-9.2 מיליארד שקל על פני שנתיים.
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, מסר: "הגעתי לשורת הסכמות עם שר האוצר שנועדו לייצב את הכלכלה הישראלית ולתמוך במאמץ הביטחוני. ההסכמות שהשגנו מחזקות את המשק בטווח הארוך, ושומרות על האיזון הנדרש כדי למזער למינימום ולקצוב בזמן את ההשפעה על העובדים. חשוב לי שכל חלקי החברה יפעלו באותה רוח של מחויבות וסולידריות למען הכלל".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מסר: "אני מברך על כך שתקציב 2025 מובא לאישור הכנסת בהסכמות רחבות בראש ובראשונה עם ההסתדרות ועם נשיאות המגזר העסקי והשלטון המקומי. ההסכמות הללו משקפות את ההבנה שכולנו נושאים יחד באחריות לאומית ונכנסים תחת האלונקה של המאמץ הכלכלי, התומך במאמצי המלחמה עד הניצחון. אנחנו עושים זאת מתוך אחדות ואמונה עמוקה בעתיד המדינה".
