סגור
העיתון הדיגיטלי
17.03.25
מימין הרמטכ"ל הרצי הלוי ראש הממשלה בנימין נתניהו שר הביטחון ישראל כץ וראש השב"כ רונן בר
הלוי, נתניהו, כץ ובר (צילום: מעיין טואף/ לע״מ)

נתניהו מדיח את ראש השב"כ כדי לעצור את חקירת קטאר־גייט

ראש הממשלה הודיע לרונן בר כי יביא לממשלה הצעה לסיום תפקידו; בר, שכבר הודיע על כוונתו להתפטר לאחר השבת החטופים, סירב להצעה להתפטר מיידית; השב"כ חוקר בימים אלה את מעורבות יועצי נתניהו בפרשת "קטאר־גייט"; נתניהו: "בעיצומה של מלחמה חייב להיות אמון מלא בראש השב"כ, אך לצערי אין לי אמון כזה"; בר: "הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית, שסותרת את האינטרס הציבורי, פסולה ובלתי חוקית"; הפיטורים דורשים אישור של ועדת גרוניס למינוי בכירים, ואם תאשר סביר שיעלו למבחן בג"ץ

רעידת אדמה ביטחונית - ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לפטר את ראש השב״כ רונן בר. נתניהו זימן את בר לפגישה דחופה בלשכתו - שם הודיע לו על הכוונה לפטר אותו. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי נתניהו הודיע לבר שיביא לממשלה השבוע הצעת החלטה על סיום תפקידו. הממשלה תכונס ביום רביעי הקרוב לישיבה מיוחדת להדחת בר. נתניהו הציע לו להתפטר אבל הוא סירב. היועמ"שית הודיעה כי לא מוכרת לה התייעצות עימה בטרם קבלת ההחלטה להדיח את בר.
לפי הודעת רה״מ: ״אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו - מלחמה בשבע חזיתות. בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ. אבל לצערי, המצב הפוך – אין לי אמון כזה. יש לי חוסר-אמון מתמשך בראש השב"כ. חוסר-אמון שהלך וגבר עם הזמן. בשל חוסר-אמון מתמשך זה, החלטתי להביא השבוע לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ. כראש הממשלה שממונה על השב"כ, אני בטוח שהצעד הזה הוא הכרחי לשיקום הארגון, להשגת כל מטרות המלחמה שלנו, ולמניעת האסון הבא".



בר: "הדחתי אינה על רקע 7 באוקטובר"

רונן בר הגיב להחלטת ראש הממשלה: "כמי שעמד בראשות השב״כ ב-7.10 לקחתי אחריות על חלקו של השירות וציינתי בבירור כי אני מתכוון לממש אותה בטרם מועד סיום הקדנציה, כך היה מצופה מכולם. לכן, ברור שהכוונה בהדחתי אינה על רקע ה-7.10. ראש הממשלה הבהיר כי ההחלטה נובעת מטענתו כי יש בינינו חוסר אמון מתמשך.
"השב"כ בראשותי ביצע תחקיר יסודי שהצביע על כשלים מודיעיניים ותהליכים פנימיים ב-7.10, אשר תיקונם כבר החל. לצד זאת, הצביע התחקיר על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, על ידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון.
"הצורך לתחקר את כלל הגורמים, לרבות מדיניות הממשלה וראש הממשלה, ולא רק את צה"ל והשב"כ, שחקרו את עצמם ביסודיות, מתבקש לטובת ביטחון הציבור. אם לא אתעקש על כך, עם כל המחירים האישיים שאשלם, אמעל בתפקידי לביטחון המדינה.
בר: "אחריותי הציבורית היא העומדת בבסיס החלטתי להמשיך בתפקידי בתקופה הקרובה, זאת לאור פוטנציאל ההסלמה, המתיחות הביטחונית הגבוהה ואפשרות ממשית לחזרה ללחימה ברצועת עזה, בה לשב״כ תפקיד מרכזי"
"חקר האמת הוא ערך עליון בשב״כ, זכות הציבור לדעת מה הוביל לטבח ולקריסת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל. אחריותי הציבורית היא העומדת בבסיס החלטתי להמשיך בתפקידי בתקופה הקרובה, זאת לאור פוטנציאל ההסלמה, המתיחות הביטחונית הגבוהה ואפשרות ממשית לחזרה ללחימה ברצועת עזה, בה לשב״כ תפקיד מרכזי.
"לצד זאת, עלי להשלים את מחויבותי האישית ומחוייבות השירות להחזרת החטופים, השלמתן של מספר חקירות רגישות, והבשלה מיטבית של שני מועמדים להחלפתי, לבחירתו של ראש הממשלה - זאת כמתחייב מתפקידו הממלכתי ומרגישותו היתרה של השב"כ, מתוקף ייעודו ומתוקף החוק המתיר לו סמכויות נרחבות ורגישות ביותר.
"בפגישה קודמת, הודעתי לראש הממשלה שבכוונתי להשלים את האמור לעיל בטרם אתפטר מתפקידי בתיאום עימו, וזאת לנוכח אחריותי לציבור, לביטחון המדינה ולתפקודו של שירות הביטחון הכללי לטובת מדינת ישראל.
"כאמור לעיל, חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל – תפיסה זו היא העומדת בבסיס כל פעולותיי והחלטותיי. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה מעיקרה העומדת בניגוד לחוק השב"כ ובניגוד לערך הממלכתיות שמוביל את שירות הביטחון הכללי ואנשיו".

לפיד: נעתור לבג"ץ

התגובות במערכת הפוליטית להחלטת ראש הממשלה לא איחרו לבוא. יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד הודיע כי "יש עתיד תעתור לבג"ץ נגד פיטוריו של בר בתזמון הזה, שמטרתם הברורה היא לחבל בחקירה פלילית חמורה של לשכת רה"מ. יצויין כי נתניהו הוא היחיד בצמרת הביטחונית מדינית שהיה בתפקידו ב-6 באוקטובר ונשאר בתפקידו. שר הביטחון יואב גלנט פוטר על ידי נתניהו, הרמטכ"ל הרצי הלוי התפטר, ראש אמ"ן אהרון חליווה התפטר, ראש השב"כ רונן בר מפוטר. לראש המוסד דדי ברנע לא היה קשר ואחריות בכל הקשור לאירועי ה-6 באוקטובר".
״נתניהו מפטר את בר רק מסיבה אחת: חקירת "קטאר-גייט". במשך שנה וחצי הוא לא ראה סיבה לפטרו, אבל רק כשהחלה החקירה על חדירת קטאר ללשכת נתניהו והכספים שהועברו לעוזריו הקרובים ביותר, פתאום דחוף לו לפטר אותו מעכשיו-לעכשיו"
לפיד: ״נתניהו מפטר את רונן בר רק מסיבה אחת: חקירת "קטאר-גייט". במשך שנה וחצי הוא לא ראה סיבה לפטרו, אבל רק כשהחלה החקירה על חדירת קטאר ללשכת נתניהו והכספים שהועברו לעוזריו הקרובים ביותר, פתאום דחוף לו לפטר אותו מעכשיו-לעכשיו. רונן בר אמר פעמים רבות שהוא יתפטר מתפקידו וייקח אחריות על חלקו באסון ה-7 באוקטובר לאחר שיוחזרו החטופים לביתם. הוא איש המקצוע הבכיר במו"מ, ופיטוריו בעת הזו הם חוסר אחריות וחוסר מחוייבות לגורל החטופים״.

"מסע טיהור של ראשי מערכת הביטחון"

ח״כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): "ב-11/10/23, בשעה 17:00 נכנסתי ללשכת ראש הממשלה, פגשתי הנהגה וראש ממשלה שיצאו משיווי משקל. ראשי מערכת הביטחון (שאחראים למחדל יחד עם ראש הממשלה) היו קרן האור באפלת הבהלה. נתניהו איבד את הזכות הערכית להמשיך בתפקידו ומתבצר עם קואליציה סחטנית ותועלתנית שפועלת נגד האינטרסים הביטחוניים והלאומיים של ישראל. נתניהו שפועל ללא אמון ציבורי, מבצע מסע טיהור של ראשי מערכות הביטחון והחוק ומאיים על הדמוקרטיה. להחלטה הערב, אין דבר וחצי דבר עם טובת המדינה. עיתוי ואופן הפיטורין, על רקע חקירות נגד סביבת ראש הממשלה מחייבים מחאה המונית ומאבק ציבורי ופוליטי, עד החלפתו המהירה בדרך דמוקרטית".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': “מוטב מאוחר מלעולם לא. החלפתו של ראש השב"כ היא צעד הכרחי ומתבקש. ראוי היה שראש השב”כ יקח אחריות אמיתית ויפרוש מיוזמתו כבר לפני יותר משנה ויחסוך את הצורך בהדחתו. אחרי כישלון כל כך מהותי כמו זה שהתרחש ביום שמחת תורה, האחריות מחייבת לפנות את המקום כבר מזמן. היצמדותו לכיסא והנימוקים שניתנו לכך בפומבי ובתדרוכים הם חוצפה, יהירות, והדבר הכי הפוך מדמוקרטיה שיכול להיות״.
איתמר בן גביר: ״מברך את רה״מ על ההחלטה לפטר את ראש השב״כ. זהו דבר שדרשתי מזה זמן רב, ועדיף מאוחר מלעולם לא. אין מקום במדינה דמוקרטית לפקידים שמתנהלים באופן פוליטי לעומתי נגד נבחרי הציבור. הימין חייב ללמוד מהנשיא טראמפ למגר את הדיפ סטייט, להתנהל כמו דמוקרטיה, ולהשיב את אמון הציבור בגופי הביטחון והמשפט במדינת ישראל״.

הליך מורכב

בר שנטל אחריות על אירועי ה-7 באוקטובר שהיו בתחום אחריותו כבר הודיע על כוונתו להתפטר מתפקידו. הוא התכוון לעשות זאת בחודש מאי 2025 - לאחר השלמת עסקאות החטופים.
ההליך לפיטוריו של בר מורכב ויארך זמן וצפוי להיות נדון בבג"ץ. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר גיל לימון כתב בסוף פברואר לעו"ד גלעד שר כי "הסמכות נתונה לפי החוק לממשלה במליאתה, כאשר תחילתו של ההליך הפסקת הכהונה הוא כשלעצמו החלטה מינהלית.החלטה זו ביחס לראש מערכת ביטחונית ובפרט כזו האוחזת גם בסמכויות אכיפת החוק מחייבת הליך סדור, המבוסס על טעמים עניינים בלבד, אשר נשען על תשתית עובדתית מוצקה ומלאה, חף משיקולים זרים, ואשר עומד בהוראות הדין, לרבות כללי המשפט המינהלי". עוד קבע לימון כי "בנסיבות העניין ככל שתשקל הנעת תהליך זה לשם הבטחת עמידתו של התהליך בערובות ההליכיות והמהותיות הנדרשות, יהיה על הדרג המדיני להביא את הדברים לבחינה מוקדמת של הייעוץ המשפטי קודם קידומו".
לאחר קבלת החלטתה של הממשלה, יהיה צורך לכנס את ועדת גרוניס למינויי בכירים שאישרה את מינויו של בר לתפקיד. הוועדה תתבקש לאשר את הפיטורים - ואם תעשה כן הממשלה תצטרך לאשר את המלצתה. הוועדה כוללת בנוסף לגרוניס את נציב שירות המדינה, ושני נציגים שנבחרו על ידי הממשלה - פרופ' טליה איינהורן (שבנה שרוליק איינהורן נמצא בחו"ל והוחלט להגיש נגדו כתב אישום בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר) ומשה טרי. לצורך כינוס הוועדה דרוש קוורום של 3 מבין 4 נציגיה. כיום אין נציב מדינה קבוע ורואי כחלון משמש כמ"מ והוא יסיים את תפקידו ב-4 באפריל. גם אם ההחלטה תאושר על ידי הוועדה – ההערכה היא שיוגשו עתירות לבג"ץ נגד ההדחה.
פרשת הקשר בין לשכת נתניהו לממשלת קטאר, המכונה גם קטאר גייט, היא פרשה ביטחונית המתייחסת לחשדות לניגוד עניינים ולפגיעה בביטחון המדינה בזמן מלחמת חרבות ברזל, כאשר לפי הטענות לכאורה יועציו הבכירים של ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבלו תשלומים מקטאר בתמורה לקידום האינטרסים שלה בישראל.