מבחן רכבשברולט קולורדו 2 ZR: צולח מדבריות ורץ על סלעים בשביל הכיף
מבחן רכב
שברולט קולורדו 2 ZR: צולח מדבריות ורץ על סלעים בשביל הכיף
שברולט קולורדו 2 ZR נועד למי שבשעות הפנאי שלו מעוניין להתמודד עם תנאי טבע קשוחים בלי להשאיר בשטח סימני מאבק. עם צמיגי ענק, בולמי זעזועים מעולים, צמד נעילות דיפרנציאל ומתלים שמתאימים לדרך טרשים בלתי נגמרת – טנדר השטח גומא קילומטרים בקצב מבהיל, לעתים תוך כדי זינוק באוויר. מה שפוגם מעט בחוויה הוא מנוע שאינו מתאים מבחינת אספקת הכוח
מי שמגיע מכיוון אשלים שבנגב ורוצה לסיים מסלול בשדה בוקר יש לו דרך ארוכה לעשות ובאמצע הדרך יש הר מאיים. אפשר לעקוף אותו בבושה, ואפשר ליישר את ההגה בכיוון מעלה משורה ולהתמודד. מעלה משורה הוא מעלה שקרן. הוא מתחיל סתם קשה, עם עלייה זרועת דרדרת, אבל כשהנהג מגיע לחצי הדרך נחשפת האמת: אחרי סיבוב מגיחה מדרגת סלע בגובה מטר שצריך לטפס. להסתובב אי אפשר. סביב המדרגה יש עדויות דוממות למי שחשבו שהם חכמים גדולים: שברי פנסים, מה שנראה כמו גל הינע. שדה קטל של רכבי שטח. מי שמגיע למשורה עם רכב שטח שאינו מותאם למשימה יבלה שם יום שלם. חבלים יישלפו. קהל יצטופף. דברים יישברו.
מי שמצליח לסיים את העלייה הזאת בחתיכה אחת עוד לא סיים: צריך להמשיך ולטפס בין שני נקיקי סלע צרים שכל אחד מהם מאיים להפוך את הרכב לאחור או הצידה. רכב שאין לו נעילות דיפרנציאל, צמיגי שטח קשוחים ועוד תופינים, עדיף לו שלא לקחת את הסיכון. לשברולט קולורדו 2 ZR לוקח דקה ו־13 שניות לעלות את כל מעלה משורה. מדוד, על השעון. זה רכב שמיוצר על ידי היצרנית שהביאה לנו את הקרוז המשעממת, האוואו הפשוטה. עכשיו 2 ZR עומד על ראש ההר שמעל מעלה משורה, מביט למעלה בזלזול על ענני האבק שהרים שעדיין משתהים באוויר.
קצת על הקטגוריה: בישראל טנדר הוא כלי עבודה, ואת הטנדרים נהוג לחלק לשתי קבוצות: טנדרי דיזל יחסית קלים, רובם יפניים שמשקלם עד 3.5 טונות; וטנדרים כבדים, רובם המכריע אמריקאיים, 4 טונות ומעלה. אך בארצות הברית יש עוד קטגוריה, של טנדרים שמיועדים למטרות פנאי, והם שונים לחלוטין מכל מה שמוכר בשוק הישראלי. הטנדרים הללו צריכים לנסוע מאות ולעתים אלפי קילומטרים על כביש מהיר בדרך אל המדבר, להיכנס אל המדבריות של ארצות הברית ולהמשיך בקצב מהיר מאוד גם על פני דיונות וטרשים. כשהם מגיעים לסלעים אסור להם לפחד, הם צריכים לעבור גם אותם. יש להם מנועי בנזין רבי־עוצמה ובדרך כלל מדברים עליהם כ"נקודת מוצא", כלומר את הטנדר קונים ואז משדרגים. בישראל, אגב, זה לרוב לא חוקי. אסור צמיגים גדולים. אסור הגבהות מרכב רציניות. אסור אפילו תאורת לילה ראויה. ישראל מנהלת זה שנים מלחמה נגד מי שנהנה בכביש. למרבה המזל, בשברולט הוחלט שצריך לתת ללקוחות את הטנדר כשהוא כבר משודרג מאוד מהמפעל. אז בשברולט לוקחים קולורדו, שהוא מה ששברולט מכנה "טנדר קטן", מוסיפים לו מערכת מתלים שמיועדת לעמוד בענישה מתמשכת על פני מאות קילומטרים של טרשים, מציידים אותו בצמיגי ענק, בצמד נעילות דיפרנציאל שמיועדות לאפשר לו להתנהל על סלעים ובעוד אינספור תוספות שהלקוחות של שברולט היו רוכשים בעשרות אלפי דולרים אם היה להם קולורדו שהוא סתם קולורדו.
בישראל מתנהלת בשטח מלחמה בין טויוטה ובין ג'יפ. אנשי ג'יפ רוצים לזחול על סלעים. אנשי טויוטה יותר אוהבים את המסע המפנק. אף אחד לא חושב בכלל על שברולט וטוב שכך, כי קולורדו 2 ZR מפתיע חבורה של בעלי טויוטה ואחריהם חבורה של בעלי ג'יפ בדרך למעלה זיק שבנגב. מתגנב מאחוריהם ואז פותח מצערת. הדרך למעלה זיק היא דרך איומה, קילומטרים על קילומטרים של שבילים זרועים אבנים, תלוליות, קפיצות. השברולט מייצרת קילומטרים לשעה בשטח קשה בקצב מבהיל. מאחור יש לה קפיצי עלים, כמו של טנדר מיושן, אבל זה לא מורגש. להפך, זה טוב למטען. מקדימה יש לה מתלה עם מהלך מרשים, ובלב של כל העסק הזה שוכנים ארבעה בולמי זעזועים מעולים, מהטובים בהם נתקלנו אי פעם ברכב שטח. פה ושם קולורדו גם מזנק באוויר. זה לא מפריע לו בכלל. הוא אפילו אוהב.
מבחינת המראה, קולורדו 2 ZR הוא עוד נציג של שוק שלם של טנדרים שמשווקים בארצות הברית אבל לא מגיעים לכאן ביבוא סדיר כמו טאקומה של טויוטה, פרונטיר של ניסאן ועוד ועוד ועוד. קולורדו נראה נפלא כמעט מכל זווית. הגלגלים הגדולים, הפגושים האגרסיביים, חבל שיש לו מדרגות צד גסות, תוספת אבזור ישראלית שפוגעת במראה.
1 צפייה בגלריה
תא הנוסעים. הטיפול בגחמות נהג השטח נעשה על ידי עזרים דיגיטליים מהסוג שגם מתקלקל וגם מסיח את הדעת
(צילום: טל סער)
לשברלוט קולורדו מנוע בנזין טורבו קטן במונחים אמריקאיים. 2.7 ליטרים, 310 כוחות סוס. המנוע הזה הוא פשרה. לא שחסר לו כוח חלילה, חסר לו אופי שיתאים לקולורדו, חסר לו רעש. הנפח הצנוע יחסית משפיע על הגמישות שלו בסיבובי מנוע נמוכים, בדיוק במקום שבו צריך עוד כוח כדי לטפס על איזה סלע. קולורדו מפצה על זה עם שפע של אלקטרוניקה. מצבי נסיעת שטח שמשנים את ההתנהגות שלו בחולות ובסלעים, מצבי זחילה לשטח קשה בירידות שאגב עובדים מעולה, אבל אלקטרוניקה אינה אופי, ואינה תחליף לנפח. עוד נקודה: הקולורדו אוטומטי. הוא לא מאפשר לנהג להעביר הילוכים, אלא אם הוא משתמש בכפתור על ידית ההילוכים. כשרוצים לזחול על סלעים זה מכעיס.
תא הנוסעים של קולורדו הוא שילוב של טוב ולא טוב. תנוחת הישיבה טובה מאוד. האבזור שופע. ניכר שהרכב תוכנן לספק ליושביו נוחות מרבית במשך שבוע במדבר. בנקודה מסוימת מפסיקים לספור את מספר השקעים שיש לו, כולל שקעי חשמל למכשירים ביתיים. יש לו מסך שליטה מרכזי גדול, מסך שליטה נוסף לנהג, מצלמות מיוחדות שמנטרות את מה שקורה מקדימה ומאחור, כולל מתזים נגד אבק. הבעיה היא הביצוע: קולורדו הוא רכב שלוקח בחשבון כל צורך וכל גחמה של נהגי שטח אמיתיים, אבל הטיפול בצרכים ובגחמות מבוצע על ידי שפע של עזרים דיגיטליים מהסוג שמתקלקל בסופו של דבר, שמסיח את הדעת. אפילו את הפנסים מפעילים מהמסך. איכות החומרים בחלק העליון מצוינת, בחלק התחתון הרבה פחות. המרווח במושב האחורי אינו נדיב. הארגז האחורי סביר, לא ענק. זה לא רכב לנשיאת סולמות אלא לנשיאת ציוד קמפינג.
בסופו של דבר קולורדו הוא טנדר שטח מרשים, שנועד למי שחושב על המסע בכללותו. לא על הסלעים או על הדרך לשטח, על החבילה כולה. זה רכב שמיועד למי שהמילים "נחל עדשה" או "מעלה זיק" מציתות בעיניו ניצוץ, אבל גם למי שרוצה מזגן ראוי ויכולת נשיאת ציוד למכביר. בישראל, כך מתברר, יש לא מעט כאלה. עבורם קולורדו יספק יכולת שכנראה אי אפשר למצוא ברכבי השטח המשווקים כאן, פרט לג'יפ רנגלר רוביקון. וסליחה מבעלי לנד קרוזר. הסוד הוא בשתי נעילות הדיפרנציאל, בצמיגי הענק ובמערכת המתלים שאין דרך לתאר אותה פרט ל"נוגדת היגיון".
קולורדו הוא טנדר שעולה מעל 400 אלף שקל, מחיר של המתחרה היחיד שלו שבאמת ניתן לומר שיכול לו במאבק בשטח: רנגלר רוביקון של ג'יפ. לג'יפ יש את הטנדר גלדיאטור, אבל כדי להיות בעל יכולת כמו של קולורדו, במיוחד בגודל הצמיגים וגובה המרכב, ג'יפ ידרוש השקעה ניכרת בשדרוגים שאינם חוקיים.
שברולט קולורדו 2 ZR
- מנוע: בנזין, נפח 2,700 סמ"ק. הספק מרבי 310 כ"ס. מומנט מרבי 59.4 קג"מ
- צריכת דלק רשמית: 7.2 ק"מ לליטר. צריכת דלק בפועל 5 ק"מ לליטר
- בטיחות: 6 כריות אוויר, בקרת סטייה אקטיבית, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי
- קבוצת זיהום: 15
- מחיר: 420 אלף שקל
- אהבנו: יכולת שטח, ביצועים, שימושיות
- אהבנו פחות: תא נוסעים
- מתחרים: ג'יפ גלדיאטור
- לסיכום: טנדר השטח הטוב בישראל. טנדר השטח האמיתי היחיד בישראל
