ניתוחמתיישרים על 200 אלף: גל הסדאנים החשמליים מסין מאיים על טסלה
ניתוח
מתיישרים על 200 אלף: גל הסדאנים החשמליים מסין מאיים על טסלה
יבואני רכב סינים מתכנסים למחיר אחיד של כ-200 אלף שקל לסדאן חשמלית, בהם הונגצ'י EH7 ואורה 07. בשוק מעריכים: טסלה עשויה להוריד מחירים בקרוב ולטרוף את הקלפים
בשבועות האחרונים הגיעו לישראל מכוניות סדאן חשמליות חדשות, מרביתן תוצרת סין. מלבדן הגיעו גם מכוניות חשמליות סיניות אחרות כמו ה-GT של יצרנית הרכב הסינית NETA שהמחיר המוצהר שלה הוא בסביבות 200 אלף שקל.
רשימת המכוניות שמחירן נקבע בהצהרות היבוא על 200 אלף שקל כוללת לא מעט דגמים חדשים: הסדאן החשמלית של הונגצ'י – 7 EH שתוצג בישראל בקרוב נמצאת שם, גם ה-07 של אורה וכן דגמים נוספים שיגיעו בקרוב כמו גם 07 של דיפאל. כולם רכבי סדאן, כולם חשמליים סינים.
הרכבים האלה שונים ברמת האבזור וברמת הביצועים והמימדים, אבל המחירים קרובים מאוד. כיצד זה קורה? למי שלא שם לב שוק הרכב הסיני בישראל כבר נמצא בעיצומו של תהליך התכנסות לקבוצות מחיר מוגדרות. לטוב ולרע. לטוב כי לפעמים יש רכבים שהשווי שלהם לצרכן יותר נמוך ממה שהם מציעים, כמו למשל לינק אנד קו 02 ויש רכבים שהמחיר שלהם מוגזם ביחס למה שהם מציעים, כמו הפריידיי של פורת'ינג הסינית. עם זאת, המחיר של רכב כביש שטח עממי סיני הוא כ-170 אלף שקל ואילו מחיר של מכונית סדאן סינית הוא כ-200 אלף שקל. אבל בניגוד ליצרני הרכב המערביים, אצל יצרני הרכב הסינים נכנס גורם נוסף שיש לו משקל מאוד משמעותי: השיווק.
אין זה סוד שכיום הישראלים מוכנים לרכוש כל רכב סיני, גם כזה שעליו הם לא שמעו לפני שנה. בהיבט זה, הקונים בישראל דומים הרבה יותר ללקוחות בסין, אלא שבסין ניתן לרכוש סדאן חשמלית ב- 100 אלף שקל. בישראל המחיר הרבה יותר משמעותי. מכיוון שכך, יבואני הרכב המציאו לישראלים תדמית ובהתאם לתדמית: הם מצמידים מחיר.
בישראל מאד אוהבים רכבי כביש שטח. אבל במקרה של מכוניות סדאן, זו משימה הרבה יותר מורכבת. כאן אנו חוזרים אל מה שבשוק הרכב הישראלי כבר מגדירים כ"תמחור לפי תדמית". את המתחרים בשוק הזה ניתן לחלק בגסות לשלושה סוגים: אלה שלא הצליחו לבנות תדמית טובה ולכן צריכים למכור ב-200 אלף שקלים (אורה 07 היא דוגמה מצוינת, כעת היא כבר נמכרת במבצעים ב-190 אלף שקל). אלה שכבר חדרו למיינסטרים בהצלחה והסדאן שלהם בהחלט תפסה נתח שוק נאה (למשל ה 7P של אקספנג שבינואר האחרון התייקרה) ומלכת השוק - טסלה.
טסלה נהנית כיום מיתרון משמעותי בפלח השוק של מעל 200 אלף שקל: הישראלים מוכנים לרכוש כל רכב חשמלי סיני כל עוד הוא עממי אבל כאשר מדובר ברכב שמחירו הוא מעל 200 אלף שקלים כבר נחצה רף מסוכן: העשירון שרוכש את הרכבים הללו הוא עשירון יותר גבוה. יש לו יותר מודעות לכוחם של מותגים. יש לו יותר מודעות לאיכויות של רכב. בקיצור: מדובר באוכלוסיות שהרבה יותר קשה למכור להן מסרים של "רכב היוקרה שכולם חיכו לו" ולצפות שיפלו בפח – מה שמסביר את ההתכנסות לגבולות גזרת מחיר של 200 אלף שקל.
אגב, יבואני רכב שמתמחרים מכוניות סדאן בכ-200 אלף שקל לוקחים סיכון משמעותי: טסלה 3 חדשה היא מכונית שאשתקד עלתה 198 אלף שקל בגרסת הבסיס, היום היא עולה 213 אלף שקל. טסלה היא יצרנית שלומדת את השוק ולא חוששת להוריד מחיר. הדוחות האחרונים של טסלה שפורסמו לפני שבועיים הצביעו על אי עמידה ביעדים, לא מן הנמנע שבקרוב יהיה אפשר לרכוש טסלה 3 חדשה במחיר קרוב ל-200 אלף שקל. ואז שום סלוגנים שיווקיים לא יוכלו להציל את מי שיש לו מותג סיני לא מבוסס עם מכונית סדאן "יוקרתית שכולם ציפו לה".
האם כל הרכבים האלה באמת שווים את תג המחיר של 200 אלף שקל? סביר להניח שחלק כן וחלק לא. חלק מהרכבים האלה יימכרו בפועל בכ- 180 עד 190 אלף שקל, בין אם במבצעים ובין אם ב"הפתעה" שהיבואן יוזם לכשיציג את הדגם החדש אחרי שיגלה שמתחריו תימחרו רכבים דומים ב- 200 אלף שקל. האופן בו היבואנים יתמחרו רכבים כאלה תלוי גם בכמה הציבור יתלהב מגודלו של המסך ומהסיסמאות השיווקיות על "יוקרה". האם זה יעבוד בפועל? ימים יגידו. לאור העובדה שיבואני רכב תקועים כבר כיום עם מלאים משנת 2024, ייתכן שהפעם זה יהיה קשה במיוחד.
