המועצה הלאומית לכלכלה: חדירת רכב חשמלי מאסיבית תדרוש היערכות כלכלית משמעותית בעתיד
המועצה הלאומית לכלכלה: חדירת רכב חשמלי מאסיבית תדרוש היערכות כלכלית משמעותית בעתיד
לפי המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה במידה והרכבים החשמליים ימשיכו להתפשט, תידרש השקעה משקית עודפת של כ-7.5 מיליארד שקל לרכישת רכבים, 2 מיליארד שקל לרכישת מטענים, והחיסכון יהיה בעלות הנסועה ותחזוקת הרכב
כיצד ייראה עתיד הרכבים החשמליים בישראל, כמה הם יעלו למשק והאם המדינה צריכה להמשיך ולסבסד את חדירתם? נוכח העובדה שרכבים חשמליים היו בשנת 2024 כ-25% מכלי הרכב שחדרו ארצה, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה מפרסמת סקירה ראשונה בנושא "עלות תועלת לחדירת רכב חשמלי פרטי לישראל".
הסקירה מנתחת את חדירת הרכב החשמלי לישראל עד שנת 2034, אבל כפי שמציין הכלכלן דוד בדל, מחבר הדו"ח - החדירה עשויה להיות מושפעת מאינספור תרחישים שונים, הן ברמה הגלובלית והן ברמה המקומית, אשר עשויים לשנות את תחשיבי המדינה, היערכות היבואנים והשוק העולמי.
שלא במפתיע, לפי הדו"ח חדירה משמעותית של רכב חשמלי בישראל תדרוש השקעה ממשלתית ניכרת, שינויים והתאמות במדיניות המיסוי. ההמלצה אינה כוללת הנחיות למדינת ישראל מבחינת נקיטת צעדים כלכליים, אלא רק הערכות כלכליות בנושא. הדו"ח מבוסס על שורת מקורות מידע, חלקם מישראל ומבוססים על מידע שהתקבל ממשרד האוצר ומשרד האנרגיה וחלקם מאירופה וארה"ב, כמו גם על עבודה מול גורמי מקצוע ורגולטורים.
המחקר בוחן את חדירת הרכב החשמלי ממספר נקודות מבט: נקודה משקית - התועלת של חדירת רכב חשמלי למשק בישראל, נקודה צרכנית -האם לצרכנים יש תמריץ לרכוש רכב חשמלי, וקופת המדינה - כיצד תקבולי המסים מושפעים וכיצד קופת המדינה תושפע? המחקר בוחן היבטים נרחבים מעלות רכישת הרכבים ועד עלות דלקים למשק, חיסכון בעלויות תחזוקה ונזקי זיהום אוויר.
המחקר בודק שני תרחישים עתידיים נבחרים: אחד בו המגמה הקיימת ממשיכה והרכב החשמלי מאומץ בחום על ידי הישראלים – והשני תרחיש בו קצב האימוץ יורד בהדרגה. בתרחיש האופטימי בשנת 2033 98% מהרכבים החדשים שימכרו בישראל יונעו בחשמל. בפסימי בשנת 2033 77% מהרכבים החדשים שימכרו בישראל – יהיו נקיים מפליטות.
עיקרי הממצאים של המועצה הלאומית לכלכלה אינם מפתיעים, אך גם אינם מעודכנים לחלוטין: זו מסתמכת בניתוח על שיעור מס קנייה על רכב חשמלי שגובהו 20% - כלומר המס שהיה בתוקף לפני כשנתיים, לא הנוכחי שעומד על 45%.
שיעור מס הקנייה הממוצע על רכב בנזין, לפי מחברי המחקר, הוא 63%. בינואר נכנס לתוקף אופן חישוב חדש של מס הקנייה על רכב מזהם שמתקרב ל-77%. החישוב (שמבוסס על כלל הרכבים המשווקים בישראל) קובע כי עלותו הממוצעת לצרכן של רכב חשמלי היא כ-169,500 שקל, ועלותו הממוצעת של רכב בנזין היא כ-152,800 שקל. כלומר, עלותו הממוצעת של רכב חשמלי יקרה בכ-11%. עלות ה-CIF (Cost, Insurance and Freight) - המחיר ללא מסי קנייה- הרבה יותר יקרה ברכב חשמלי. כך, לפי המחקר ברכב חשמלי עלות היבוא היא כ-106 אלף שקל בממוצע, כאשר העלות על רכב בנזין היא 70 אלף שקל בממוצע.
לצד חישוב העלות, המחקר גם מציין את עלויות הנסועה ברכב חשמלי מול רכב בנזין. המחקר מתייחס רק לשנת 2024 וקובע כי כדי לוודא שחדירת רכב חשמלי לישראל תתבצע ללא הכבדה על משק האנרגיה ידרשו שלוש תחנות כוח חדשות, אלא אם יבוצע ניהול ביקושים ראוי - כלומר משק החשמל יערך בהתאם, צריכת החשמל של בעלי מכוניות חשמליות תוגבל או תנותב לשעות מסוימות. בנוסף, מציין המחקר כי שדרוג רשת החשמל כך שתתמוך בחדירה מאסיבית של רכב חשמלי יעלה בין 1,700 ל-5,800 דולר לכל רכב. עלות זו לא תיפוך על כתפי בעלי הרכבים – אלא תתבטא בעלות שדרוג רשת ההולכה, מה שייקר תעריפי חשמל.
המחקר עצמו משווה בין העלויות החד שנתיות של רכבי בנזין מול רכב חשמלי - ומשווה בין נתוני 2024 והנתונים החזויים של שנת 2034. לפי עיקרי הדברים העלות השנתית למשק של רכב חשמלי בשנה שעברה היתה 10,231 שקל. בשנת 2034 העלות למשק תהיה 7,949 שקל. במקרה של רכב בנזין, העלות השנתית למשק היתה אשתקד 7,067 שקל. בשנת 2034 היא תהיה 7,082 שקל. לפי מחבר המחקר, בסך הכול בתרחיש בו הישראלים אכן ימשיכו לרכוש רכב חשמלי בקצב מואץ, תידרש השקעה משקית עודפת של כ-7.5 מיליארד שקל ברכישת רכבים, 2 מיליארד שקל ברכישת מטענים פרטיים וציבוריים – אבל 6.4 מיליארד שקל יחסכו בעלות נסועה ו-3.4 מיליארד שקל יחסכו בתחזוקת רכבים.
