סגור
העיתון הדיגיטלי
13.03.25
עמדת טעינה חשמלית ל מכונית פורשה
עמדת טעינה חשמלית (צילום: Porsche)
ניתוח

הרגולציה המתוכננת על עמדות הטעינה הציבוריות היא לא פחות ממהפכה

משרד האנרגיה רוצה לשנות את חוקי המשחק עם תקנות שיחייבו שקיפות, סטנדרטים אחידים וסליקה מרכזית לכל עמדות הטעינה. אך ספקיות הטעינה נהנות כיום מחופש כמעט מוחלט – וייתכן שלא יוותרו עליו בקלות. האם הציבור יצטרף ללחץ – או שהמהפכה תיתקע?  

אתמול (ד') היה אמור להיות יום חשוב לבעלי מכוניות חשמליות בישראל - בחסות הכנסת: הצעת חוק שהגיש ח"כ ארז מלול להסדרת נושא טעינת רכב חשמלי עברה אתמול בקריאה טרומית. ההצעה שנסקרה בהרחבה ב"כלכליסט" פשוטה: בעלי חשמליות יוכלו לשלם בכל עמדות הטעינה הציבוריות בישראל באמצעות אותה אפליקציה. מדובר במהלך הגיוני, המצב שקיים כיום בשוק הטעינה הציבורית פשוט לא נוח: מי שרוצה לטעון בעמדה של ON חייב אפליקציה או כרטיס של ON, מי שרוצה לשלם ב-EV EDGE חייב כרטיס או אפליקציה של EV EDDGE. בסונול ובפז אפשר לשלם על בנזין באותו כרטיס אשראי. בשופרסל וברמי לוי ניתן לרכוש לחם באותו כרטיס אשראי - או באפליקציית תשלום כמו APPLE PAY. בשוק הטעינה הציבורית- זה בלתי אפשרי.
בזמן שהכנסת עסקה בהצעת החוק של מלול, הדרמה האמיתית הגיעה מכיוון חטיבת האנרגיה המקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות שפרסמה לעיון הציבור בקשה לקבלת מידע "בנוגע לאסדרה עתידית שהמשרד שוקל לגבש בתחום עמדות הטעינה הציבוריות לרכבים חשמליים", אסדרה עתידית שהשלכותיה, לפחות לפי המסמכים של משרד האנרגיה, הרבה יותר משמעותיות מאפליקציית טעינה אחידה לרכב חשמלי.
לגבי הטעינה, כיום יש בישראל שני סוגי טעינה לרכב חשמלי: טעינה פרטית, כלומר בביתו או במקום עבודתו של אדם, וטעינה ציבורית שבבעלות חברות הטעינה. הטעינה הביתית מבוצעת בתעריף חשמל ביתי, בעוד הטעינה הציבורית – יותר יקרה. בנוסף, הטעינה הציבורית מחולקת לעמדות איטיות (AC) ועמדות מהירות (DC). כיום לרוב רוכשי המכוניות החשמליות יש עמדות ביתיות, אבל בעתיד המצב ישתנה: לא לכל ישראלי יש חניה פרטית ולא לכל ישראלי יש אפילו בניין שמאפשר ההתקנה של עמדה פרטית, כך שהעמדות הציבוריות הן בגדר חובה.
המצב בשוק הטעינה הציבורית מורכב. יש בישראל מעל 20 חברות טעינה ציבוריות, לכל חברה מחיר משלה לטעינה, עמדות שהן כמובן רק שלה ויכולת "לשחק" בתעריפים ככל שעולה על רוחה. יש חברות שיוזמות שיתופי פעולה עם חנויות וקניונים, יש שמעניקות הטבות לרוכשים של מכוניות מסוימות, למשל טסלה וזיקר.
בשורה התחתונה, בשוק הטעינה הציבורית חברות הטעינה יכולות לפעול כיום באופן עצמאי למדי. היכן הפיקוח והרגולציה? היום ממוקדים יותר בהיבטים הטכניים של הקמת העמדות ושימושן. ולמען האמת יש לכך סיבה טובה: מדינת ישראל מיהרה להעניק לחברות הטעינה הציבורית יד חופשית יחסית בהקמת העמדות כדי שאלה יתמכו בכמה שיותר חשמליות. דרך זו הפכה מדינת ישראל למדינה עם שיעור חדירה של 25% לרכב חשמלי נכון לאשתקד.
אחרי המהלך החלו להתעורר שאלות: מדוע אי אפשר להשוות את מחירי הטעינה בין החברות? התשובה של המדינה היא שדווקא שיש אפליקציה שהמדינה יזמה, שמאפשרת השוואה בין מחירים ומיקומי עמדות טעינה. מדובר באפליקציית CELLO שקיבלה מהמדינה את ההיתר להקים מאגר נתונים אודות עמדות טעינה ומחירים, אבל כאן יש בעיה: הדיווח וולנטארי. ואגב, מדינת ישראל כן הקימה מאגר של מחירי טעינה. המאגר עלה באתר ייעודי – אבל פחות מ-48 שעות אחרי שמדינת ישראל טרחה להקים אתר מפורט עם מחירי טעינה - הוא ספק קרס ספק ירד מהאוויר. עד היום האתר היחיד שאפשר באמת להשוות בין המחירים בכל עמדות הטעינה בישראל לא הוקם מחדש.
כעת המצב עומד להשתנות: מסמכי משרד האנרגיה הם מסמכים יקרי ערך כיוון שהם חושפים את הדרך בה מדינת ישראל רואה את התחלואים של שוק הטעינה לרכב חשמלי בישראל. ויותר מכך: מדובר בשיתוף אמיתי של הציבור בבעיות של שוק הטעינה הציבורית בישראל. מחברי המסמך לא חוסכים ביקורת מחברות הטעינה הציבורית. לפי עיקרי הדברים שנכתבו על ידי מומחי משרד האנרגיה והתשתיות, בשוק פועלות מעל 20 חברות טעינה. המאגר של CELLO שמאגד את חברות הטעינה והמידע שהן משתפות אכן פעיל, אבל "מכיוון ששליחת הנתונים למאגר אינה מחייבת, פעמים רבות המידע המגיע לציבור הנו חלקי". כלומר, חלק מחברות הטעינה לא רוצות שלציבור תהיה יכולת להשוות מחירים , אז הן לא מדווחות. מי שרוצה כיום להשוות מחירים יצטרך להיכנס לכמה אפליקציות בו זמנית, לחפש עמדות, סביר להניח שלבעלי מכוניות חשמליות יש דברים יותר טובים לעשות בזמנם החופשי.
מסמכי משרד האנרגיה מציינים שהמשרד ביצע עבודת מחקר מקיפה בנושא הטעינה הציבורית בשיתוף הלמ"ס. המחקר כלל גם השוואה למדינות נוספות. הממצאים מרתקים: לפי סקר מיוחד של הלמ"ס בנושא עמדות טעינה,רובם המכריע של הישראלים שנשאלו על מיקומי עמדות ציינו שהבעיה הכי קשה היא היעדר עמדות פנויות, מה שדורש הוספת עמדות טעינה. באשר למחיר, הנושא שהכי מטריד את המסקרים הוא הוזלת מחירי טעינה. בנושא הנגישות למידע, הנושא שהכי מטריד את בעלי המכוניות החשמליות הוא פשוט לאתר את העמדות.
נתוני משרד האנרגיה גם מפרטים מידע מעניין אודות חברות הטעינה בישראל – למשל מי בחרו שלא לדווח את נתוני העמדות שלהם (פז צ'ארג', טסלה ו-GREENSPOT- סך של 1,200 תקעי טעינה לפי נתוני משרד האנרגיה) ומי כן בחרו - כל היתר – סך של 7,500 תקעי טעינה של 22 חברות. הנתונים גם כוללים התייחסות לחובה שקיימת בעולם על חברות טעינה לדווח את המחירים והמיקומים שלהן. לדוגמה: בעוד שבישראל הדיווח הוא וולנטארי - בגרמניה יש חובת דיווח מאז שנת 2016. בצרפת יש חובת דיווח מאז 2021. בבריטניה מאז 2023, בארה"ב- אין חובת דיווח.
אבל מה שהכי מעניין הוא הנושאים שמשרד האנרגיה מציין ש"יבחן האם קיים בהם צורך": חיוב כל עמדות הטעינה לעמוד באותו סטנדרט של תחזוקה, כלומר – שכולן יעבדו כראוי - ולא כפי שקורה כיום כאשר לעתים עמדות טעינה קורסות למשך זמן ממושך ובעלי המכוניות החשמליות נתקעים. בנוסף, יתכן שייבחן סטנדרט עתידי לכל החברות לשירות לקוחות ותמיכה טכנית – ומה שמוגדר כ"זיהוי חד חד ערכי של הרכב החשמלי בעמדות הטעינה השונות" – כלומר, ביטול של השימוש באפליקציות השונות והנפרדות לטובת תשלום באמצעי אחד בלבד אצל כל הספקים.
מעבר לאלה, המשרד בוחן כמה אסדרות: הטלת חובת דיווח על כל מפעילי העמדות לרכב חשמלי אשר יכלול מיקום עמדה, מידת התקינות שלה, מצב התפוסה והמחירים. הנתונים האלה יהיו זמינים לציבור הרחב. בנוסף נבחנת גם אסדרה של "הקלת התקשרות ותשלום"- כלומר הסדרה של סליקה הדדית- באמצעות מנגנון סליקה מרכזי משותף. כלומר- תשלום באמצעי אחד לכולם .
לצד כל אלה, משרד האנרגיה גם מציין כי הוא מבקש לקבל עמדות מבעלי עניין בנושאי מבנה שיתוף המידע, נושא הטלת מגבלות על הגוף שיפעיל את מאגר הנתונים של מחירי הטעינה ומיקומי העמדות, אמות מידה לשירות נכון ותקין ורגולציה בנושא הסליקה (כלומר, האם יהיה ניתן לשלם למפעיל עמדת טעינה באמצעות אפליקציה שאינה שלו).
המסמכים שפרסם משרד האנרגיה הם לא פחות ממהפכה. הסיבה היא שהם מוציאים את הבעלות על המידע מידי ספקיות הטעינה ומעבירים את הבעלות על המידע לידי הצרכנים. יתרה מכך: יש בהם סיכוי אמיתי לייצר רשת של עמדות טעינה שנהנית מסטנדרט אחיד של איכות שירות, הבטחה לרציפות תפקודית וכן- גם איחוד של אמצעי תשלום.
האם כל אלה יקרו? אם כן, יהיה זה יום חג לבעלי מכוניות חשמליות- ולכן חשוב מאוד להיכנס לאתר משרד האנרגיה ולהשפיע. הציבור מוזמן - אבל סביר להניח שבדרך למימוש יוצבו בפני המשרד גם לא מעט מכשולים שיערימו חברות הטעינה עצמן. כיום הן נהנות מחופש כמעט מוחלט בכל הקשור בשקיפות המידע, בפריסת עמדות ובסטנדרטים של שירות, חופש שניתן על ידי מדינת ישראל שאצה לה הדרך להקים רשת טעינה. אם תוכניות משרד האנרגיה אכן יצאו לפועל, סביר להניח שנראה כאן מלחמה קשה על שוק הטעינה. יש למה לחכות.