הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
לשון היינס היו חיים טובים. בגיל 53, נשוי ואב לשלוש בנות, הוא שימש מנכ"ל Heartland Tri-State, בנק קטן בעיירה אלקהרט, טקסס, שניהל נכסים בשווי 139 מיליון דולר. הוא אף היה חבר דירקטוריון באיגוד הבנקאים האמריקאי והוזמן להעיד בקונגרס בזכות מומחיותו בשירותים פיננסיים באמריקה הכפרית. ואז, ביולי 2023, הבנק שלו קרס. לא בכל יום קורס בנק בארצות הברית, והרשויות החלו לחקור לעומק. במהרה התברר כי בשבועות שקדמו לקריסה, היינס (Hanes) ביצע 11 העברות כספים מפיקדונות הבנק, בסכום כולל של 47 מיליון דולר, לטובת "השקעות" במטבעות קריפטו.
עד היום לא ידוע מי היה זה שפנה להיינס בווטסאפ, יודעים רק שהשיחה בין השניים החלה בדצמבר 2022 לכאורה בטעות, והקשר בין היינס לאדם שפנה אליו התגבש ועבר במהרה להשקעות. תחילה הנוכל שכנע אותו להשקיע מכספיו האישיים. לאחר מכן, כשהבטיח שנדרשים כספים כדי לשחרר את הרווחים, היינס פנה לחיסכון שהקים למימון לימודי בתו. כשהדרישות הכספיות נמשכו – פעם כתשלום עמלות ופעם לכיסוי מסים – הוא כבר גנב את כספי הכנסייה המקומית. במאי 2023 החל להעביר מיליוני דולרים מפיקדונות הבנק. ביולי, כאמור, הבנק קרס. באוגוסט האחרון הודה היינס באשמה ונידון ל־24 שנות מאסר. בנובמבר הודיע ה־FBI כי הצליח להשיב 8 מיליון דולר מסכומי ההונאה. נחמה פורתא.
ניתן להניח שאדם משכיל ובעל הבנה פיננסית כמנכ"ל בנק לא ילך שולל אחר הבטחה לכסף קל, ועוד מאדם שהכיר ברשת. אבל זו בדיוק העוצמה של הונאה מסוג "שחיטת חזיר" (Pig Butchering Scam), השם שנתנו לה הוגיה בסין כדי להמחיש את הדימוי של פיטום חזיר זמן ממושך טרם שחיטתו. החזיר הוא הקורבן ואילו המפטם הוא נוכל שמטפח מערכת יחסים ובונה אמון עמו במשך שבועות ואף חודשים, עד השחיטה – הרגע שבו נושא ההשקעות עולה, והקורבן משתכנע להעביר את נכסיו לבורסות קריפטו, למתווכי מטבעות קריפטו, לפרויקט של כריית מטבעות דיגיטליים או לקבוצות השקעה מזויפות.
קורבנות ההונאה אינם אנשים חלשים, אלא דווקא בעלי נכסים שנמצאים בתקופה פגיעה בחייהם – מחלה, פרידה או משבר גיל. מרביתם נשואים ומשכילים - בנקאים, רואי חשבון, עורכי דין, מנהלים, אנשי הייטק ואפילו שוטרים. והיא מבוססת על העוקץ הרומנטי הישן, רק שכעת הוא פוגש תרמית פירמידה סופר־מתוחכמת של עידן הבינה המלאכותית.
למשל שריה דטה (Datta), מתכנתת בת 37 מהודו, שעברה לפילדלפיה כדי לנהל חברה טכנולוגית גדולה. היא פתחה חשבון באפליקציית ההיכרויות Hinge ובמהרה פגשה את אנשל מאלי, סוחר יין מצרפת. מערכת היחסים התפתחה במהירות מהודעות לשיחות טלפון וגם שיחות וידיאו. הם פלרטטו במשך חודשים. מאלי אפילו מחק את הפרופיל שלו ב־Hinge כסימן למחויבותו, התעניין בדברים הקטנים כמו מה אכלה בבוקר, העיר לה שהיא עובדת יותר מדי ושלח לה זר פרחים בחג האהבה. "הוא היה מפוצץ בכריזמה", תספר בדיעבד בראיונות.
באחת השיחות על החיים והקריירה אמר מאלי כבדרך אגב שהוא מתכנן פרישה מוקדמת. בהמשך סיפר לה על חלומו לפרוש מוקדם באמצעות השקעה מהצד בקריפטו. "את באמת רוצה לעבוד עד גיל 65?", שאל, ולאט לאט דטה השתכנעה. מכיוון שהיא עצמה מתכנתת, היא שמרה על סקפטיות בריאה וכשמאלי שלח לה קישור להורדת אפליקציית מסחר בקריפטו היא התחילה בזהירות והמירה סכומים קטנים בלבד. הרווחים הצטברו, דטה משכה חלק מהם בהצלחה, הביטחון עלה, ואחרי חודשיים היא כבר השקיעה 450 אלף דולר — כל חסכונותיה, לרבות הפנסיה. "את מרגישה 'וואו, אני יכולה לעשות אפילו יותר'", סיפרה.
בנקודת זמן מסוימת ה"רווחים" עמדו על 100%, ודטה החליטה לממש אותם. כשניסתה, הפלטפורמה דרשה תשלומי "מס" שעוררו את חשדה. בעזרת אחיה גילתה שהפלטפורמה היתה תרמית בנויה היטב, ו"מאלי" כלל אינו קיים - התמונות שלו היו שייכות בכלל לכוכב רשת של מכוני כושר גרמני. "אז הבנתי שהכל היה תרמית והכסף נגמר", סיפרה, "היו לי תסמיני פוסט־טראומה, לא יכולתי לישון, לאכול או לתפקד. איך יכולתי להיות כל כך טיפשה".
בינה מלאכותית מסייעת להונאות. "מאלי", למשל, גנב זהות של שרירן גרמני ובעזרת דיפ־פייק היה יכול לשוחח בדמותו בווידיאו. ב־AI אפשר גם לבנות תסריטי שיחה מורכבים בלי שגיאות דקדוק וניסוחים מחשידים
מלכודת השרירן הגרמני
דטה לא היתה טיפשה, אלא קורבן של תעשייה מתוחכמת להחריד. הונאות שחיטת חזירים מתחילות בפנייה תמימה שגרתית דרך אחת הפלטפורמות בטלפון: ווטסאפ, טלגרם, לינקדאין, טוויטר, סקייפ, טינדר או אחרת, ומאותו רגע מקבלת תפנית שמבוססת על הכנה ממושכת מראש, תחכום מרושע במיוחד ומיומנות טכנולוגית גבוהה. הודעה קצרה ומזמינה כמו "היי ג'סי, היה כל כך כיף לראות אותך!" – עלולה להיות תחילתו של סיפור עגום. כשהקורבן מגיב (בממוצע לאחת מכל עשר פניות) ומבהיר שמדובר בטעות במספר, הנוכל מנצל את ההזדמנות כדי לפתוח שיחה. אופייה משתנה בהתאם לפלטפורמה ולפרופיל הקורבן: בלינקדאין, למשל, הנוכל עשוי להתחזות למתכנת ב־SpaceX ולהתחיל שיחה מקצועית; בטינדר, הוא אולי יהיה עורכת דין שמחפשת אהבה; בטוויטר – איש יחסי ציבור שמחפש חברה. אחרי שהאמון התבסס, הנוכל יעלה את נושא ההשקעות. לרוב הוא יעודד את הקורבן לפתוח חשבון בפלטפורמת השקעות (בתרמית הזו לעולם הנוכל לא יבקש כסף לעצמו), ידריך אותו כיצד להשקיע, יציע טיפים ואולי אפילו מידע פנים - פרקטיקה פלילית, אך כזו שיוצרת שותפות סוד.
בדו"ח שפרסם משרד האו"ם לסמים ופשע (UNODC) באוקטובר תואר כיצד קרטלי פשע משתמשים בלמידת מכונה ובינה מלאכותית כדי לדחוף את תרמיות שחיטת חזירים לגבהים חדשים. למשל באמצעות שימוש בכלי דיפ־פייק כדי לבצע החלפות פנים בשיחות וידיאו, מה שמאפשר לנוכלים להציג הוכחה חזותית ברזולוציה גבוהה. מאלי, למשל, מינף כלים של למידת מכונה כדי לשוחח עם דטה בווידיאו בעודו נראה כמו לארס, השרירן הגרמני שאת פניו גנב. בינה מלאכותית גנרטיבית מאפשרת גם לנסח תסריטים מורכבים, מותאמים אישית ובאיכות גבוהה כדי לשטות בקורבנות. אם בעבר היה קל יותר לזהות נוכלים בגלל שגיאות דקדוק וניסוחים גנריים, היום התקשורת חלקה ומשכנעת בהרבה.
לפי האינטרפול, מאחורי ההתכתבויות התמימות עומדים צוותים שלמים, שפועלים בתיאום: צוותים שאחראים לרכוש מאגרי מידע, אחרים שסורקים רשתות חברתיות ומאתרים קורבנות פוטנציאלים, צוותים שיוצרים פרופילים עשירים שכוללים תמונה, שם, היסטוריה מקצועית ונוכחות ברשתות החברתיות, ואף צוותי ראיית חשבון וכוח אדם. התוצאה מזעזעת: מחקר שפורסם בפברואר 2024 על ידי אוניברסיטת טקסס מצא כי מרכזי ההונאה בדרום־מזרח אסיה גנבו מאז פרוץ מגפת הקורונה, בשלהי 2020, יותר מ־75 מיליארד דולר מקורבנות ברחבי העולם – ורק באמצעות הונאות "שחיטת החזירים". זה הרבה יותר גם מהערכות האו"ם, שעומדות על 12.5–7.5 מיליארד דולר בשנה. בראשית הדרך מרבית ההון נגנב מקורבנות בסין, אך עם האיסור המוחלט שהטילו הרשויות שם על מסחר במטבעות קריפטו, התרמיות הופנו לעבר קורבנות מארצות הברית.
העושר הוויזואלי והטקסטואלי מסייע לפתח את הקשר, אבל ההונאה לא תהיה שלמה אם הקורבן לא מאמין שפלטפורמת המסחר שבו הוא משתמש לגיטימית. גם כאן הנוכלים מגלים חדשנות ותחכום גבוהים בהרבה מאלה של הנסיך הניגרי, שמבקש שנשלח לו אלפי דולרים בהעברה בנקאית. במקרה של דטה, מי שתפעל את התרמית בנה אתר השקעות קריפטו מזויף שנראה אמין לגמרי, שאף כלל מנגנון "אבטחה" של אימות דו־שלבי. במקרים אחרים הקורבנות מופנים לשירותים אמיתיים, שבהם הנוכלים מחזיקים במעמד "מתווך" עם גישה לארנקי הקורבן. לעתים גם מדובר בשכפולים מדויקים של פלטפורמות מסחר מוכרות וגדולות, שגם משקיעים מיומנים נפלו להם קורבן, והם אפילו מספקים "שירות לקוחות" ו"תמיכה" בזמן אמת.
לפי נתוני Chainalysis, תרמיות מהסוג הזה זינקו פי 85 מ־2020 ל־2023. הארגון העולמי למניעת הונאות (GASO), שהוקם על ידי קורבן תרמית שחיטת חזירים, מעריך שלפחות 1,838 אנשים מ־46 מדינות הפסידו סכום ממוצע של 169 אלף דולר כל אחד מיוני 2021. אלו הערכות שמרניות, משום שמרבית הקורבנות כל כך מתביישים לדווח על ההונאה, עד שבדצמבר 2024 האינטרפול פרסם הודעה מיוחדת שבה קרא להפסיק להשתמש בביטוי "שחיטת חזירים" ולהחליפו ב"עוקץ רומנטי". "המונח גורם לדה־הומניזציה של הקורבנות, מבייש אותם ומרתיע אנשים מלבקש עזרה או לספק מידע לרשויות", נכתב בהודעה.
טרוי ל"מוסף כלכליסט": "הקורבן הטיפוסי הוא מעל גיל 50 ובעל מקצוע, כי יש לו חסכונות חיים. המאתרים בודקים את הרשת החברתית שלו כדי להעריך כמה כסף יש לו ולדעת לדבר בשפתו"
6 צפייה בגלריה
מתחם הונאות סייבר בפיליפינים, מבחוץ ומבפנים. בשתי פשיטות גדולות על מתקנים כאלה בשנתיים האחרונות חולצו יותר מ־1,500 איש
(צילומי מסך מתוך יוטיוב ו־X)
18 שעות ביום ומכות חשמל
קשה להאמין, אבל ההרס הכלכלי והרגשי שחווים קורבנות שחיטת החזיר מספר רק חצי מהסיפור. ההונאה הזו מבוססת על פגיעה אנושה בקבוצה נוספת של קורבנות: אנשים שנחטפו, ואז סחרו בהם ארגוני פשיעה שהכריחו אותם בכוח לבצע בפועל את ההונאות. בלתי נתפס ככל שזה יישמע, ארגוני פשע בינלאומיים - המאפיה הסינית או החונטה הצבאית במיאנמר - הולידו תעשייה משנית של סחר בבני אדם כדי להזין ולאייש עבורם מתקני הונאות בכפייה. אחד השמות המוכרים בענף הזה הוא וואן "שן שבורה" קווק־קוי (Wan Kuok-koi), מאפיונר סיני שהקים ב־2020 את מרכז הונאות הסייבר הראשון: מתחם דונגמיי (Dongmei) במיאנמר, שנחנך בטקס פומבי חגיגי ובגזירת סרט אדום. מאז דונגמיי הוא הסמל המוכר ביותר של ניצול, התעללות וסחר בבני אדם כדי לכפות עליהם לבצע הונאות של שחיטת חזיר.
גם כאן השיטה מתוחכמת ומרושעת במיוחד: כנופיות בדרום־מזרח אסיה מפרסמות מודעות עבודה בפלטפורמות לגיטימיות ומציעות לעובדים בתחומי האינטרנט והשיווק הדיגיטלי משרות ב"אזורים כלכליים מיוחדים" (SEZs). המודעות מציעות שכר תחרותי ומפתה ותנאים טובים, אבל אחרי שמחפשי העבודה חותמים על חוזה ההעסקה הם מגלים שנפלו קורבן לתרמית אכזרית והם מוצאים את עצמם ב"מרכזי הונאה" (Scam Centers) - מתקנים שמורים בכבדות שממוקמים לרוב במיאנמר ובקמבודיה. בשלב הזה הטלפונים והדרכונים נלקחים מהם, והם נאלצים בכפייה לקחת חלק בעבריינות סייבר בקנה מידה תעשייתי במשך 18 שעות ביום. מי שמסרב או לא עומד במכסות סובל מהתעללות פיזית, עינויים, הפחתות שכר ולפי עדויות אף קצירת איברים. חלק מהם נסחרים שוב ושוב ומועברים למרכזים אחרים, כשסכום המכירה נוסף לחוב שעליהם להחזיר כדי להשתחרר.
כמו קורבנות שחיטת החזירים, גם קורבנות הסחר בבני אדם אינם טיפוסיים. הם לא החלשים, העניים והנואשים, אלא אנשים בעלי השכלה וניסיון, דו־לשוניים ועם ידע טכנולוגי. הם מתכנתים, אנשי שיווק ומורים. למשל מירקל (שם בדוי), מדריכת תיירים באינדונזיה, שחיפשה דרך לשפר את ההכנסה שלה. חברה שלחה לה הצעת עבודה במשרת שיווק דיגיטלי בקמבודיה: שמונה שעות ביום, משכורת חודשית של 1,500 דולר אוסטרלי, ארבע ארוחות ביום ולינה. המעסיק אף מכסה את כרטיס הטיסה ועלויות הוויזה. למירקל הובטח שהמיומנות שלה במנדרינית ובאנגלית הופכת אותה למועמדת מצוינת, והיא השתכנעה ונסעה. כשהגיעה מצאה את עצמה כלואה במתחם שמור, ומשרת השיווק שהובטחה לה התגלתה כעבודה מסביב לשעון ביצירת פרופילים מזויפים, איתור קורבנות ומאמץ מתמשך לשכנע אותם להשקיע במטבעות קריפטו. "אם אפספס מטרה אחת, איאלץ לעשות 50 פעמים שכיבות סמיכה", סיפרה בעדות. "אם החמצתי שתי מטרות, 100 פעמים שכיבות סמיכה. מפקח חישמל את אחד מהעמיתים שלי אחרי שטעה". רווי מתאילנד נתן בעדותו תיאורים מצמררים יותר: "הם הפשיטו אותי, גרמו לי לשבת על כיסא ונתנו לי מכות חשמל ברגל. חשבתי שזה סוף החיים שלי. ביליתי 16 יום בתא בגלל שלא צייתתי להם, ונתנו לי לשתות רק מים מעורבבים עם בדלי סיגריות ואפר".
"הפשיטו אותי ונתנו לי מכות חשמל", העיד רווי מתאילנד שנכלא במתחם הונאה בקמבודיה. "ביליתי 16 יום בתא מכיוון שלא צייתתי להם, ונתנו לי לשתות רק מים מעורבבים עם בדלי סיגריות"
6 צפייה בגלריה
הודים שעבדו בכפייה במתחם הונאות סייבר בלאוס וחולצו, אוגוסט. הקורונה הפכה מיליוני מפוטרים משכילים לפוטנציאל עצום של קורבנות סחר בבני אדם
(צילום מסך מתוך X)
6 צפייה בגלריה
המאפיונר הסיני וואן "שן שבורה" קווק־קוי, 1999. הקים את מרכז הונאות הסייבר הראשון במיאנמר בטקס פומבי חגיגי ב־2020 — אתר של ניצול, התעללות וסחר בבני אדם
(צילום: AFP)
220 אלף איש במרכזי הונאה
השיטה האכזרית הזו יצרה עוד אנומליה: סחר בבני אדם ממדינות מבוססות לעניות. לפי ארגון IJM, הנאבק בסחר בבני אדם, מדובר בענף הצומח ביותר כיום של סחר כזה. ארגון ההגירה הבינלאומי (ION) מעריך כי כ־220 אלף בני אדם מ־40 לאומים שונים נסחרו והועברו למרכזי הונאה מאז פרוץ מגפת הקורונה. המגפה אכן היתה נקודת זמן מכרעת ויצרה קרקע פורייה לצמיחת מרכזי ההונאה הראשונים שצצו בקמבודיה, לאוס ומיאנמר. לארגוני הפשיעה היתה מוטיבציה גדולה, משום שנעילת הגבולות עצרה את זרימת המהמרים למתחמי ענק לא חוקיים שהקימו באזורים הכלכליים המיוחדים, והארגונים חיפשו מקורות הכנסה חלופיים. הקורונה השאירה מאות מיליונים סגורים בבתיהם ומחוברים לאינטרנט, והפכה אותם לקורבנות פוטנציאליים. בה בעת קבוצה גדולה אחרת של מיליוני מפוטרים משכילים הפכו לפוטנציאל עצום של קורבנות סחר בבני אדם.
"כאב לנו הלב שהצלחנו לעשות את זה לאנשים אחרים", אמר בעדות ל"טיים" מארק סנטוס, צעיר בן 26 מהפיליפינים, בוגר אוניברסיטה להנדסה ימית, שלדבריו הונה מאות אנשים. "אני חושב עליהם, על המצב שלהם, למרות שלא ראינו אותם, הרגשנו מה שהם מרגישים. איך כל מה שהם הרוויחו הלך לאיבוד רק כדי שנוכל לייצר הכנסה לא הוגנת". סנטוס הועבר למיאנמר בידי ארגוני פשיעה סיניים באוקטובר 2022, בעקבות מודעה שלה ענה בפייסבוק. למזלו הוא היה אחד מקומץ פיליפינים שחולצו ממתחם הונאה ב־Myawaddy על הגבול שבין תאילנד למיאנמר ב־2023. אבל מתחמי הונאה מסוג זה קמים היום גם בפיליפינים, ורק בשנתיים האחרונות שתי פשיטות גדולות על מתקנים כאלה חילצו מהם יותר מ־1,500 איש.
טרוי מאוהיו הוא קורבן של שחיטת חזירים שאיבד 25 אלף דולר ב־2021, והיום הוא מתנדב בארגון GASO למלחמה בהונאות הללו. בשיחה עם "מוסף כלכליסט" הוא יודע לספר מה נאלצים לחפש קורבנות כמו סנטוס, שכלואים במרכזי ההונאות. "בפרויקט שהשתתפתי בו ראינו שהנוכלים משתפים פעולה בקבוצות טלגרם", אומר טרוי.
מה זה אומר?
"יש חברות שמוכרות תוכנות להחלפת פנים, יש חברות שמוכרות אוספי תמונות של אנשים יפנים ויש חברות שמוכרות למרכזי הונאה חבילות של תמונות סגנון חיים. במרכזים האלה עושים הרבה דברים כדי להיראות כמה שיותר לגיטימיים בעיני הקורבן. למדנו גם שהם אוהבים לפנות לערים הגדולות בארצות הברית - סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, סן דייגו, ניו יורק - אבל הרשת שלהם רחבה הרבה יותר. ובעזרת הטכנולוגיה והמספר העצום של אנשים במרכזים ששולחים הודעות, הם בהכרח יתפסו מישהו".
את מי הם מחפשים במיוחד?
"הפרופיל הטיפוסי של הקורבן המועדף הוא אדם מעל גיל 50 ובעל מקצוע, כי יש לו חסכונות חיים. הפנייה נעשית דרך קבוצת פייסבוק כדי להשיג מספר ווטסאפ של משתמשים. אם המאתר מצליח, השיחה מועברת אוטומטית לבוס שלו, שמנסה לבצע את ההונאה. אם המאתר לא מצליח להשיג מספר ווטסאפ, בסופו של דבר הוא יוכה. וכשהם פונים לקורבן זה אחרי שכבר עשו עליו את שיעורי הבית".
אילו בדיקות עושים לפני הפנייה?
"בודקים את הרשת החברתית שלו ויכולים לדעת אם יש לו תואר, אם יש לו צילום של עצמו בבית יפה, אם הוא נוסע לחופשות או משחק גולף - וכך הם מבינים כמה כסף יש לו. מי שיוצר רושם שיש לו כסף הופך למטרה אידאלית עבורם. ואחרי התחקיר הם גם יודעים איך לדבר בשפה של הקורבן".
6 צפייה בגלריה
( *בהונאת Rug Pull מפתחים של פרויקטי קריפטו נוטשים את הפרויקט אחרי שגייסו הון רב, מותירים את המשקיעים עם מטבעות חסרי ערך. מקור: Chainalysis)
ותודה לקריפטו וסטארלינק
החוליה האחרונה שנתנה את הדחיפה היא הקריפטו, שיצר הזדמנויות חדשות לקרטלים להלבנת כספים. "קריפטו הוא הזרז שאיפשר את הצמיחה העזה של קרטלים מבוססי פשיעת סייבר, בשל הקלות שבה עסקאות חוצות גבולות יכולות להתרחש", אומרים ב־UNODC. ולמי שתהה איך מתחמים מבודדים ומרוחקים מתפעלים האבים טכנולוגיים שדורשים תקשורת מהירה, התשובה היא Starlink של אלון מאסק. פשיטה של כוחות שיטור תאילנדיים, פיליפיניים וסיניים לחילוץ אזרחיהם גילו שהקרטלים משתמשים במערכות הלוויין של מאסק כדי להבטיח אינטרנט חזק ויציב.
שלא במתכוון חברת הקריפטו Tether, שמנפיקה את המטבע היציב הגדול בעולם (USDT), היא אחת הבולטות שמשרתת את תעשיית ההונאות. לפי UNODC, המטבע של Tether נמצא בליבה של תעשיית שחיטת החזירים. "הפשע המאורגן יצר למעשה מערכת בנקאית מקבילה תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות", צוין בדו"ח, שקבע כי USDT הוא המטבע המשמש ב־84% מכל העברות כספי ההונאה.
Tether אינה תמימה. זה שנים שפעילותה נתונה לחקירות שונות, ואף נאסר עליה לפעול במדינת ניו יורק בהסדר תביעה מול משרד התובע הכללי במדינה. החקירות עסקו בטענות למצג שווא בנוגע לרזרבות שמחזיקות את המטבע USDT, וגם בחשדות לניהול כספים שלא כחוק. החברה הכחישה את הטענות, אך נדרשה לשלם קנסות ולהגביר את השקיפות בדיווחיה. במסגרת ההסדר החברה שכרה את שירותי חברת השירותים הפיננסיים קנטור פיצג'רלד (Cantor Fitzgerald), שהפכה ללקוחה הגדולה ביותר שלה. יו"ר ומנכ"ל קנטור הוא הווארד לוטניק, שעתיד להתמנות לשר המסחר בממשל טראמפ החדש.
במחקר מפברואר אותרו שני ארנקי קריפטו שבהם היה לא פחות מ־100 מיליון דולר ב־USDT – הון שמקורו, לפי החשד, בתרמיות שחיטת חזירים המבוצעות ב־KK Park שבמיאנמר. ה"פארק" הזה הוא מרכז הונאות הקשור לחונטה הצבאית, וגם בו מעורב, לפי הערכות, המאפיונר שן שבורה. אומנם ממשל ארצות הברית הכניס את המאפיונר לרשימה השחורה כבר בדצמבר 2020, בסוף כהונת ממשל טראמפ הראשון, אבל השיטור בתחום עדיין חלש מאוד. בקיץ פרסם האינטרפול הודעה חגיגית על מבצע משטרתי עולמי, שהשתרע על פני 61 מדינות. "מבצע אור ראשון 2024" הוביל למעצרם של 3,950 חשודים ולזיהוי 14,643 חשודים נוספים ברחבי כל היבשות. רק שהתוצאה הסופית אינה מרשימה: לצד תפיסת כ־80 יחידות Starlink, הצליחו הרשויות להחרים כספים בהיקף 137 מיליון דולר בלבד. המיליארדים שנשדדו מאלפי הקורבנות ברחבי העולם עדיין שוכבים בארנקי קריפטו עלומים, ורק הולכים ומצטברים.
