הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
1 עתידות: אתם הולכים להוציא הרבה יותר כסף על וולט בשנה הקרובה. אתם תקטרו על זה. אתם תשנאו את זה. אבל אתם גם תאהבו את זה. אולי גם תאהבו לשנוא את זה. ייתכן שגם אני. זה יעצבן אותי. זה כבר מעצבן אותי. כי במקום לתת לנו, הצרכנים, ערך אמיתי, בוולט החליטו לשלוח לנו יד עמוק יותר לכיס ולהוציא משם יותר כסף. וזה מעצבן אותי כפליים, כי זה עלול לעבוד להם.
החיים בישראל שלפני וולט לא דומים לחיים אחרי הגעתה. כשהחברה החלה לפעול כאן, בקיץ 2018, בדיוק עברנו לארצות הברית ללימודים. כשחזרנו, בתחילת 2020, וולט כבר היתה תשתית חיונית שאי אפשר לחיות בלעדיה, בעיקר במרכז. היו לה אז 700 אלף לקוחות, היום יש לה 2 מיליון. היא היתה נגישה אז ל־20% מהישראלים, היום היא מכסה 80%. ההתרחבות שלה מובנת: בהתחלה וולט היתה מעולה ללקוחות, וגם למסעדות ולעסקים. היא חיברה בין הביקוש להיצע באופן יעיל ונוח.
אבל מכיוון שישראל היא שוק קטן כל כך, השלוחה של וולט כאן עשתה את מה שעושות כל החברות המונופוליסטיות הישראליות: ברגע שהיא הגיעה לנתח שוק מסוים היא התחילה לנצל את הכוח שלה כדי להוציא מהלקוחות עוד ועוד, באמצעות שלל שירותים חדשים: לא רק מסעדות אלא גם חנויות ופארם ומשלוח מהיר מעכשיו לעכשיו ועוד מעט גם משלוחים מאדם לאדם. ועכשיו בא עוד כלי שיגרום לנו לשלם לה יותר, שירות המנויים וולט+. אפשר בהחלט להתחיל לתהות אם בשלב זה כבר לא צריך להטיל עליה מס מיוחד.
וולט הפנימה לחלוטין את המנטליות הישראלית: היכנס לשוק בתרועה רמה, תפוס נתחי פעילות גדולים ככל האפשר, העלה מחירים, הוצא עוד מהמשתמשים שלך וחוזר חלילה
2 מנוי וולט+ יעלה לכם 49 שקל בחודש, ויאפשר להזמין כמה משלוחים שאתם רוצים בלי לשלם עליהם. מדהים. עד שמגיעים לאותיות הקטנות ומבינים שפשוט נשלם על זה במקום אחר.
בשנה האחרונה אנחנו משלמים לא רק דמי משלוח אלא גם דמי תפעול — מתעצבנים על זה שצריך גם וגם, אבל משלמים. עד כה הם היו 2 שקלים, עכשיו הם יעלו 5% משווי ההזמנה, ועד 6 שקלים לכל היותר. זו התייקרות של 200%(!), אבל מכיוון שאף אחד לא מחשב את האחוזים ואנחנו אומרים "כולו עוד 4-3-2 שקלים", אנחנו נחליק את זה, בייחוד אם לא נשלם דמי משלוח. אבל זה לא נגמר כאן: גם מינימום ההזמנה עלה. עד כה המינימום להזמנה ממסעדה היה 50 שקל, עכשיו הוא יהיה 60. ברשתות הסופר והפארם הוא יזנק מ־70 ל־140 שקל. ובקיצור, הורידו 12 שקל במשלוח, אבל הגדילו את ההזמנה ושילשו את דמי התפעול, שהם מלכתחילה חזירות לשמה, ועל אחת כמה וכמה כשגובים דמי מנוי (הם אמורים לממן את התפעול!).
הנה חישוב סנדלרים קטן: נניח שאתם מזמינים מוולט שלוש פעמים בשבוע. המשלוח ודמי התפעול על ההזמנות האלה עד כה עולים לכם היום בין 150 ל־200 שקל. אם תעשו מנוי, תשלמו כ־50 שקל על כל המשלוחים ועוד דמי תפעול של כ־60 שקל.
אז אוקיי, חסכתם קצת. אבל אנחנו יודעים שברגע שאנחנו הופכים למנויים של משהו, כל שירות, אנחנו משתמשים בו יותר. כי כבר שילמנו, כי זה נראה בחינם (הנה דוגמה: מנויי אמזון פריים בארצות הברית מוציאים אצלה כ־1,400 דולר בשנה, בעוד לקוחות שלה שאינם מנויים מוציאים רק 600). בדיוק לשם כך המנוי נועד, זו המטרה של החברה. תהיו בטוחים שכמו כל חברה ששולטת בשוק, כשהיא עושה משהו לטובתכם הוא בעצם לטובתה. תשלמו לה הרבה יותר, ותוציאו על אוכל מבחוץ וקניות הרבה יותר.
גם המסעדות והחנויות, אגב, ישלמו יותר ממה שהן משלמות היום: בית אוכל או בית עסק שירצו גישה למנויים יצטרכו לשלם לחברה כמעט 4.5 שקלים (כולל מע"מ) לכל משלוח, נוסף לעמלה של עד 30% שהם משלמים לה ממילא. אם הייתי משתמש במילים חריפות הייתי קורא לזה פרוטקשן לייט.
3 מודל וולט+ מגיע לישראל באיחור — הוא הושק בעולם כבר ב־2021. בספטמבר האחרון היו בו כבר מיליון מנויים, לפי נתוני החברה. על פניו, הצלחה. רק שוולט בוחרת להתכחש למשהו עקרוני.
עבור כל חברת שירותים, מודל של מנויים חודשיים הוא הגביע הקדוש. במקום להתאמץ להביא כל הזמן לקוחות חדשים ולשמר את הקיימים, החברות מקבלות תזרים הכנסות קבוע ויציב. רק שהן יודעות שהן צריכות להציע משהו לאנשים כדי שיעשו מנוי, לתת ערך מוסף למי שמשלם להן תשלום חודשי. נטפליקס מרחיבה כל הזמן את היצע התוכן שלה. סטראבה (אפליקציה לספורטאים חובבים) מציעה למנויים פיצ'רים מתקדמים שאין למשתמשים אחרים. אמזון פריים מאפשרת להזמין כמה שרוצים בלי שום אותיות קטנות, דמי משלוח, דמי תפעול ושאר השחלות, ומקבלים את המשלוחים מהר יותר ואפשר להחזיר חבילות בלי בעיה ויש גם את כל תוכן הווידיאו וספרים דיגיטליים ועוד. וכל זה תמורת 15 דולר בחודש.
דמיינו שהייתם משלמים לנטפליקס דמי מנוי, ואז עוד 6 שקלים לכל סדרה שאתם רוצים לראות. או שאמזון היתה גובה דמי מנוי ואז מוסיפה דמי תפעול לכל הזמנה. זה וולט+.
4 צריך לדבר גם על מה וולט עושה לשליחים, לא רק ללקוחות ולבתי העסק. ובעצם, מה היא עושה באופן כללי: מכיוון שהיא כל כך דומיננטית כאן, יש לה השפעה רחבה מאוד על המשק והחברה.
ב־2020 היו לוולט 4,000 שליחים, ב־2024 כבר היו 20 אלף. הם לא עובדי החברה, הם פרילנסרים שמוציאים לה חשבונית מדי חודש. הם כל כך רבים, שרשות המסים המציאה עבורם הגדרת מיסוי חדשה, של "עוסק זעיר". אופן ההעסקה של וולט כבר הגיע לבית המשפט, ועדיין נדון שם. אבל מעבר לשאלה אם מדובר במודל נצלני (לדעתי הוא לא) ולסוגיות של יחסי עובד־מעביד, כבר ברור שהוא משפיע לרעה על שוק העבודה.
אפשר לעשות לא מעט כסף כשליח של וולט; זו עבודה שוחקת ומסוכנת מאוד, אבל שליחים שמתאמצים יכולים להרוויח כעשרת אלפים שקל בחודש או יותר. זה מושך הרבה כוח אדם, ומעסיקים רבים בענפים אחרים מדווחים כבר כמה שנים שקשה להם למצוא עובדים. מנכ"ל של אחת מחברות התעופה הישראליות, למשל, הסביר לי: "במקום לבוא אליי ולקבל 50 שקל לשעה, שזה שכר יפה לכל הדעות אבל דורש משמרות ארוכות, לעתים באמצע הלילה, העובדים יכולים להיות שליחים, לקבל 100 שקל לשעה ולעבוד מתי שבא להם". בענפים מסוימים זה חמור במיוחד — כמעט בכל בית קפה או מסעדה מחפשים עובדים בכל רגע נתון. באופן אבסורדי, העסקים שתלויים בוולט מחפשים עובדים כל הזמן, כי וולט לקחה את כולם, והיא בכלל לא מעסיקה אותם.
השפעה אחרת מורגשת היטב ברחובות. בכל יום בעיר גדולה אני רואה שליחים של וולט מבצעים כל עבירת תנועה שכתובה בספר החוקים, ועוד כמה שהמחוקק לא היה יכול לדמיין. הם נוסעים באדום גם בצמתים מהירים וסואנים, הם רוכבים לכל הכיוונים, גם אלה שסכנת חיים לנסוע בהם, ועל איי תנועה ומעברי חציה. הם לא רואים ממטר הורים עם תינוקות בעגלה, קשישים שהולכים לאט בעזרת מטפלים צמודים, או סתם הולך רגל שצועד בנחת. כבר עכשיו בכל רגע נתון יש סיכוי ששליח ידרוס אתכם. וכששירות המנויים יושק ומספר ההזמנות יגדל, נראה עוד הרבה יותר שליחים רוכבים עוד יותר מהר.
ומה איתנו? אנחנו נוציא יותר כסף. אבל זה לא נגמר בזה. נתמכר לדחפים שלנו, נחיה על גחמות. נבשל פחות, ונאכל אוכל פחות בריא, וכנראה נשב גם לפחות ארוחות משפחתיות; שכל אחד יזמין מה שבא לו מאיפה שבא לו שיגיע מתי שמגיע. נלך פחות למכולת השכונתית, כי למי יש כוח, ולא בטוח שהיא תחזיק מעמד. נלך פחות לסופר ולפארם. באופן כללי נלך פחות (ונאכל יותר). נחמיץ מפגשים אקראיים ברחוב, נראה פחות אנשים, ואור יום או שמי לילה. אני לא מתפייט, כל אלה — מפגשים, אוויר, תנועה, הכנת האוכל לעצמך, זמן עם בני המשפחה — הם רכיבים חשובים בבריאות הפיזית והנפשית. כן, שירות משלוחים הופך את החיים לנוחים יותר, חוסך זמן הליכה או נסיעה ופקקים וחיפוש חניה, הוא לפעמים ממש הכרחי (כשצריך למשל תרופה באופן מיידי ואי אפשר לצאת מהבית כי הילד חולה). אבל גם יש לו חסרונות משמעותיים שאנחנו לא מדברים עליהם מספיק.
5 כלכלנים קוראים לזה "השפעות חיצוניות" — השפעות שיש לגופים מסוימים על אנשים אחרים או על החברה כולה, בלי שאותם גופים נושאים באחריות להשפעות האלה, ודאי לא בעלויות שלהן. כשחברות תחבורה מזהמות את האוויר, למשל, זה "השפעות חיצוניות". כך גם שדה תעופה שגורם לרעש נוראי בכל סביבתו. או חברות משלוחים שמזניקות את הזיהום (דלק, פלסטיק, רעש) ואת הסכנה ברחובות. ההתמודדות המקובלת עם השפעות חיצוניות היא מס: לגבות מהגופים האלה כסף כדי שיבינו מה הם עושים לחברה וינסו לגרום פחות נזקים. חברות מזהמות משלמות מס פחמן, בעלי מכוניות משלמים מס דלק, צרכני אלכוהול משלמים מס קנייה.
וולט לא משלמת היום שום מס מיוחד. לדעתי הגיע הזמן שהיא תעשה זאת. אולי הוא צריך להגיע מהרשויות המקומיות, שוולט משתמשת בתשתיות שלהן ופוגעת בהן ובתושביהן. אפשר, למשל, להטיל מס מעל היקף מסוים של משלוחים יומיים בשטח העיר, או שהעירייה תגבה כסף על כל משלוח. החברה כמובן תנסה לגלגל את המיסוי הזה אלינו, הצרכנים. אבל אני רוצה להאמין שלכל דבר יש גבול, ושמתישהו נפסיק לשלם. אנחנו יכולים: יש לוולט מתחרות, בטח בתחום המשלוחים ממסעדות. ובסופו של דבר הישראלים פחות רגילים למשלוחים מיידיים קטנים מחנויות, הם עדיין אוהבים לעשות קניות גדולות, אפילו לא במשלוח, תראו את זה בקופה של כל סופר.
אבל אולי כבר נפלנו. אולי אנחנו כל כך מכורים, ואולי השליטה של וולט בשוק כל כך חזקה, שלעולם לא נפסיק לשלם, לא משנה כמה החברה עוד תגבה מאיתנו. אולי מה שמתחיל במנוי של 49 שקל לחודש ייהפך בתוך כמה שנים ל־69 שקל, וחוץ מאייטם וחצי של מרמור בחדשות לא יקרה דבר. אולי דמי התפעול יטפסו ל־10 שקלים, וזה לא יזיז לנו. אולי בתי העסק ישלמו 6 שקלים למשלוח ולא תהיה להם שום ברירה אלא להישאר מחוברים. אולי ימציאו עלויות מופרכות חדשות. לכו תדעו.
וולט היא חברה אמריקאית עם שורשים בפינלנד, אבל כאן היא הפנימה לחלוטין את המנטליות הישראלית: היכנס לשוק בתרועה רמה, תפוס נתחי פעילות גדולים ככל האפשר, השתלט, העלה מחירים, הוצא עוד מהמשתמשים שלך וחוזר חלילה. זה עובד לבנקים, זה עובד ליצרניות המזון, זה עובד לחברות הפארם, למה שוולט לא תרצה חלק בחגיגה הזו.
הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות
