מחזורי שיא בכרטיסי ישראכרט: המנכ"ל: "אנשים שילמו הרבה יותר, על הרבה פחות"
מחזורי שיא בכרטיסי ישראכרט: המנכ"ל: "אנשים שילמו הרבה יותר, על הרבה פחות"
מחזור העסקאות בכרטיסי החברה עמד ברבעון השלישי על 63.2 מיליארד שקל - עלייה של 9% ביחס לתקופה המקבילה ב-2023; רן עוז: "אנשים לא רוכשים יותר - המצב של הלקוחות והעסקים לא השתפר"; רווחי ישראכרט רשמו ירידה קלה של 2.5% ל-78 מיליון שקל
ישראכרט מסכמת רבעון שלישי חזק עם רווח נקי (ללא השפעות מיוחדות) של כמעט 80 מיליון שקל - שורה תחתונה שהיתה יכולה להיות גדולה יותר משמעותית אלמלא ההפרשות הגבוהות להפסדי אשראי בשל המלחמה.
מאז פרוץ המלחמה מציגה ישראכרט שיפור הדרגתי ברווחיות מרבעון לרבעון, אך כמו חברות רבות נוספות, המצב המלחמתי המתמשך מונע ממנה להציג התאוששות מלאה.
בסיכום הרבעון עמד הרווח הנקי של החברה על 78 מיליון שקל, ירידה קלה של 2.5% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה. הרווח משקף תשואה על ההון של 10%, לעומת 10.8% ברבעון המקביל.
אף שלא נרשם כאמור שינוי מהותי בשורת הרווח הנקי, מרכיבי הרווח שונים מהותית ומשקפים את השפעות המלחמה על החברה, ובעיקר על תיק האשראי הצרכני. מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי של טיפס ברבעון לשיא של 63.2 מיליארד שקל - צמיחה של 9.1% ביחס לרבעון המקביל. על פניו, מכיוון שמספר הכרטיסים הפעילים של החברה גדל ב-2% בלבד ל-4.6 מיליון כרטיסים, הצמיחה במחזור משקפת בעיקר עלייה בהיקף ההוצאה לכרטיס.
לכאורה מדובר בנתון המעיד כי לקוחות ישראכרט הגדילו את הרכישות שלהם, אך המנכ"ל רן עוז מסביר כי בפועל לא מדובר בתיאבון צרכני גדול יותר אלא בתוצאה של עליות המחירים במשק. "אנשים לא רוכשים יותר, הם משלמים יותר. לכאורה, הצריכה הפרטית עלתה ב-9%, והמסקנה המיידית היא שהמשק משגשג", אומר עוז. "אבל אם צוללים אל הפרטים, מקבלים תמונה אחרת. ניקח לדוגמה את ההוצאות על תיירות חוץ: הייתה ירידה של 30% בנסיעות לחו"ל, אבל ההוצאה ירדה רק ב-8%. כלומר אנשים שילמו הרבה יותר, על הרבה פחות. גם בביטוח התמונה דומה: אנחנו יכולים להסכים שאנשים לא התנדבו לקנות יותר ביטוח, אבל הם משלמים בין 15% ל-20% יותר, וכך גם במזון ובתחומים נוספים".
עוז ציין עוד כי "מול התאוששות בצריכה בדרום, יש פגיעה קשה ורחבה בצפון. אז הפגיעה באיזורים מסוימים, לצד עליות המחירים, מלמדות שאולי הצריכה עלתה, אך המצב של הלקוחות והעסקים לא השתפר".
בסך הכל, הכנסות החברה צמחו ב-1.2% בלבד ביחס לרבעון המקביל, ועמדו על 852 מיליון שקל. ההכנסות מכרטיסי אשראי גדלו ב-2.5%, וההכנסות מריבית קטנו ב-1.6%. הסיבה המרכזית לכך היא כיווץ של 1.1% בתיק האשראי הצרכני, שעמד בסוף הרבעון השלישי על 7.2 מיליארד שקל.
עד לפרוץ המלחמה, צמיחת תיק האשראי הצרכני הייתה במוקד האסטרטגיה של החברה, על אף העלייה המתמשכת בריבית במשק (הצמיחה בנתון זה אף הגיעה במהלך 2023 ליותר מ-60%, בהשוואת רבעון מול רבעון). מאז פרוץ המלחמה תיק האשראי התכווץ.
לאחר תחילת המלחמה, בנק ישראל שינה זמנית את אופן הדיווח למאגר נתוני האשראי, כך שפיגורים בתשלום של לקוחות לא יידווחו, וזאת כדי למנוע מצב שעצמאי שגויס למילואים לדוגמה ומפגר בהחזר הלוואה, ישלם על כך מחיר בגובה הריבית שישלם בהלוואות עתידיות.
עוז הסביר כי השינויים האלו השפיעו על מדיניות האשראי הצרכני של החברה: "לקחנו את הזמן בשביל ללמוד איך לכייל מחדש את המודלים שלנו, דרכם ניתן רוב האשראי הצרכני. המודלים האלו נשענים על המון פרמטרים כלכליים ועל נתוני הלקוח שיש לנו לגביהם מידע. אבל ברגע ששינו את כל הסביבה, ועצרו את הדיווחים למאגר נתוני אשראי, או נתנו הקלות שונות על החזרים, עברנו לחיתום ידני.
ברבעון האחרון של השנה שעברה תיק האשראי התכווץ, לאחר מכן שמר על יציבות במשך שני רבעונים, וכעת הוא שוב חוזר לצמוח, כי רק ברבעון הנוכחי צברנו מספיק 'טרק רקורד'. אנחנו חוזרים לצמיחה, אבל לא בקצב המואץ שהיה לפני המלחמה".
לעומת זאת, באשראי העסקי של החברה, שמהווה חלק קטן מתיק האשראי הכולל, חלה צמיחה משמעותית של 23.2% מאז הרבעון הקודם. "זה אחד המיקודים העסקיים החשובים שלנו, ועבדנו הרבה כדי לבנות את התשתית.בסופו של יום אנחנו רואים בכל רגע נתון מה קורה בעסק ולכן יותר קל לנו בזמן אמת לתקשר ולהעמיד להם את הפיתרונות. השקענו מוצרים שצוברים תאוצה, כמו הלוואות דיגיטליות לעסקים, רכשנו את איזימץ', ואנחנו נותים לעסקים יותר כלים. בסוף, אצל העסקים הקטנים הפקטור המרכזי עליו נופלים הוא ניהול תזרים המזומנים. אנחנו מנגישים פיתרונות ורואים את התוצאות של זה בדוחות".
סך המחיקות החשבונאיות נטו בגין הלוואות שלא שולמו הגיע ברבעון ל-76 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל אשתקד. הפרשות החברה להפסדי אשראי קטנו משמעותית ברבעון ועמדו על 65 מיליון שקל, זאת לעומת 105 מיליון שקל ברבעון המקביל, שכאמור בגינו נעשו הפרשות גבוהות במיוחד בשל פרוץ המלחמה (הרבעון השלישי בשנה שעברה קדם כאמור למלחמה אך הדוחות המסכמים שלו פורסמו לאחר מכן, בחודש נובמבר - והם כבר כללו הפרשות מותאמות למצב המלחמתי).
הרווח המצטבר של ישראכרט בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד על 210 מיליון שקל, לעומת 201 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.
ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של ישראכרט, חברה ללא גרעין שליטה, עלה ב-130 מיליון שקל מתחילת השנה, והוא עומד על 3.13 מיליארד שקל. עם זאת, שווי השוק של החברה בבורסת ת"א עומד על 2.87 מיליארד שקל. כלומר, ישראכרט נסחרת בדיסקאונט על ההון העצמי שלה.
בחודש הבא תעלה באסיפה הכללית הצבעה לאישור ההצעה שהגישה מנורה מבטחים, להשקעה באמצעות הקצאה פרטית של מניות כך שהיא תחזיק ב-33% מהמניות לפי שווי חברה של 3.15 מיליארד שקל לפני הכסף. השקעה זו תהפוך את מנורה מבטחים, בניהולו של ארי קלמן, לבעלת השליטה של חברת כרטיסי האשראי.
על הליך המכירה למנורה אומר עוז: "הוגשה הצעה שהדירקטוריון מצא ראויה ולכן היא עולה לאסיפת בעלי מניות, אבל יש עוד תהליך ארוך עד לאישור. ישראכרט יודעת והוכיחה שהיא יכולה להמשיך להתנהל כחברה עצמאית, אבל יש ערך ללהיות חלק מקבוצה פיננסית גדולה, ושתי המתחרות הישירות שלנו הן חלק מקבוצות כאלו. זה עכשיו על שולחנם של בעלי המניות להחליט".
