זינוק של 75% ברווח הנקי של מנורה ב-2024 ל-1.25 מיליארד שקל
קבוצת הביטוח והפיננסים מציגה תשואה להון של 19.3% – הגבוהה מאז 2021. צמיחה חדה בכלל תחומי הפעילות, בדגש על ביטוחי הרכב, הגדילה את הרווח החיתומי. החברה תחלק דיבידנד של כ-150 מיליון שקל
רווחי שיא למנורה מבטחים: קבוצת הביטוח והפיננסיים מדווחת על רווח נקי של כ-1.25 מיליארד שקל ב-2024 - עלייה של 75% מרווחי הקבוצה ב-2023. הרווח משקף תשואה גבוה על ההון של 19.3% - התשואה הגבוהה להון מאז 2021. החברה תחלק דיבידנד של כ-150 מיליון שקל, כך שסך הדיבידנדים בגין רווחי 2024 יסתכמו בכ-435 מיליון שקל.
מנורה הציגה צמיחה ברווחיות בכל תחומי פעילותה. הרווח החיתומי - הרווח מפעילות ביטוח גרידא, עלה בכ-50% ל-1.5 מיליארד שקל (לפני מס). הרווח החיתומי מביטוחי בריאות גדל פי ארבעה ל-188 מיליון שקל, הרווח מחיסכון ארוך טווח גדל בכ-25% ל-599 מיליון שקל, והרווח החיתומי מביטוח אלמנטרי גדל בכ-41% ל-732 מיליון שקל.
הענף שהוביל את הצמיחה הוא ביטוחי רכב רכוש (מקיף וצד ג') - שלאחר עליית מחירים של עשרות אחוזים בשנתיים האחרונות, ולאחר שב-2022 הפסידו חברות הביטוח כ-1.5 מיליארד שקל, הוא חזר להיות מנוע משמעותי בצמיחת הרווחים. רווחי מנורה מרכב רכוש ב-2024 הסתכמו ב-357 מיליון שקל, לעומת 148 מיליון שקל בלבד ב-2023. בביטוחי רכב חובה לעומת זאת, רווחי החברה ירדו ב-25% ל-93 מיליון שקל.
האסטרטגיה של מנורה חריגה בענף הרכב: בשנים האחרונות החברה החליטה להקטין את הסיכון בתיק הרכב ולוותר על תיקים, וכך גם על הצמיחה: מספר פוליסות הרכב של החברה נותר זהה בשנה האחרונה, והוא לא צפוי להשתנות בקרוב. בשורת הרווח, המהלך עד כה משתלם לחברה, שמבחינת נתח שוק ברכב רכוש היא עדיין השנייה בגודלה, לאחר ביטוח ישיר.
הפרמטר שממחיש זאת יותר מכל הוא מדד Combined Loss Ratio, המשקף את שיעור התביעות וההוצאות ביחס לפרמיות שנגבו. המדד ירד מ-112% ב-2022, ל-95% ב-2023 ול-83% ב-2024 – ככל הנראה הנתון הנמוך בענף. כלומר, על כל 100 שקל פרמיה שהתקבלו, הרווח הנקי גדל מ-5 שקלים ב-2023 ל-17 שקל ב-2024.
הרווח מפעילות פנסיה וגמל, בהם מנורה היא השחקנית הגדולה בענף, זינק מ-237 מיליון שקל ב-2023 ל-325 מיליון שקל ב-2024, וסך ההכנסות מפרמיות ודמי ניהול בחיסכון ארוך טווח גדלו מ24.2 ל-26.6 מיליארד שקל, וסך הנכסים המנוהלים של החברה גדל בכ-19% ל-374 מיליארד שקל.
ברווח מפעילות שאינה חיתומית, חלה עלייה משמעותית, מ-72 מיליון שקל ב-2023 ל-376 מיליון שקל ב-2024. מדובר בסעיף תנודתי, שכולל את השפעות שוק ההון (שהיו חיוביות ב-2024) ובכלל זה יכולות ניהול ההשקעות של החברות, את השפעות הריבית (שהייתה שלילית ב-2024), שמשפיעה על היוון ההתחייבויות של החברות, שנועדו להבטיח שהחברות יוכלו לשלם תביעות. ככשיעור הריבית במשק יורד (כפי שירד בינואר 2024) - החברות נדרשות להגדיל את היקף ההתחייבויות. בנוסף, בסעיף זה נכללות גם השפעות של מחקרים אקטוארים, שמשפיעים גם כן על היקף ההתחייבויות של החברות.
בתחילת השנה כל חברות הביטוח החלו ליישם תקן חשבונאי חדש - IFRS-17, שנועד להקל על משקיעים להבין את פעילות חברת הביטוח, דרך שיקוף הולם יותר של תוצאות הפעילות הביטוחית והפרדה מובהקת ביותר בינה לבין תחומי הפעילות הפיננסית האחרים של החברות. מנורה מדווחת שיישום התקן יקטין את ההון העצמי בכ-200 מיליון שקל, ולצד זאת יצור מחסנית רווח עתידית (יתרת CSM) של כ-7.8 מיליארד שקל, שיגדיל את רווחי החברה בשנים הקרובות.
המנכ"ל של חברת ההחזקות ארי קלמן השתכר בשנה האחרונה 3.7 מיליון שקל, וכך גם בנו, מנכ"ל חברת הביטוח, מיכאל קלמן. אך בראש רשימת מקבלי השכר ניצב דני יצחקי, מנכ"ל חברת הבת שומרה, שהרוויח 3.85 מיליון שקל.
מנורה נסחרת באחוזת בית לפי שווי שוק של כ-11.4 מיליארד שקל. ההון העצמי שלה עמד בסוף 2024 על 7.2 מיליארד שקל.
