מניות האנרגיה הירוקה הישראליות צללו בבורסה על רקע החששות מהפסקת ההטבות לתעשייה
מניות האנרגיה הירוקה הישראליות צללו בבורסה על רקע החששות מהפסקת ההטבות לתעשייה
הנשיא הבהיר שיוביל להאצת קידוחי הנפט והגז, תוך פגיעה אקטיבית בתעשיית האנרגיה הנקייה, כולל עצירת מימון פדרלי לתחום. מניותיהן של שלוש חברות ישראליות שפעילות בארה"ב – דוראל, אנרג'יקס ואנלייט – כבר צללו אתמול
נשיא ארה"ב החדש־ישן דונלד טראמפ מזעזע את שוק האנרגיה: מניות רוב חברות האנרגיה המתחדשת בבורסה בתל אביב צנחו אתמול (ד') במסחר. זאת לאחר שטראמפ חתם על צו העוצר את חלוקת המימון שנותר מהחוק להפחתת האינפלציה (IRA) של הנשיא ביידן. לפי הצו, התקציבים של ה־IRA ייעצרו, וייבחנו מחדש. החוק כולל סובסידיות של 370 מיליארד דולר לחברות האנרגיה המתחדשת הפועלות במדינה.
אף ש־93% מהסכום כבר יצאו לדרך, המהלך של טראמפ מטיל צל כבד על יתרת הסכום שהוצע בתוכנית ועלול לסמן גם את הכיוון שהממשל יצעד בו בנושא האנרגיות המתחדשות. טראמפ מעלה את חוסר הוודאות בשוק האנרגיה, מה שמעורר את החשש ומטלטל את מניות החברות.
בשנים האחרונות שוק האנרגיה האמריקאי היה אטרקטיבי במיוחד עבור חברות אנרגיה מכל העולם, וגם החברות הישראליות נהנו מכך. חברת האנרגיה המתחדשת דוראל שבניהולו של יקי נוימן ירדה אתמול ב־6.7% במסחר בבורסה. רק בחודשים האחרונים חיברה החברה את החלק הראשון בפרויקט הדגל שלה – אינדיאנה צפון – לרשת החשמל בארה"ב. מדובר בפרויקט בהספק כולל של 480 מגה־ואט.
עבור אנרג'יקס, בניהולו של אסא לוינגר, הפעילות בארה"ב מהווה כמחצית מההספק המותקן של החברה. לפי דו"חות החברה לרבעון השלישי של השנה, אנרג'יקס החזיקה בפרויקטים בהספק של 1,280 מגה־וואט, מתכם 636 מגה־ואט בארה"ב. מניית החברה ירדה אתמול ב־6.4%.
אנלייט, בניהולו של גלעד יעבץ, ירדה אתמול במסחר בתל אביב ב־5.2%. הדו"חות הכספיים של אנלייט עדיין לא משקפים את הפעילות של החברה במדינה, שכן עיקר הפיתוח נעשה בימים אלה. בספטמבר השלימה החברה את ההפעלה המסחרית של פרויקט הדגל שלה Atrisco בהספק 364 מגה־ואט. בדצמבר השלימה החברה סגירה פיננסית לפרויקט נוסף בארה"ב. לפי מצגת המשקיעים של החברה מנובמבר, 66% מהפרויקטים הבשלים שלה נמצאים בארה"ב.
בניגוד לחברות האנרגיה המתחדשת, OPC בניהולו של גיורא אלמוגי עלתה אתמול במסחר בבורסה בתל אביב ב־1.2%. ככל הנראה בשל העובדה שעיקר פעילותה בארה"ב היא סביב שש תחנות כוח הפועלות בגז טבעי, כשהפעילות הסולארית שלה שם פחות משמעותית. היא מחזיקה בארה"ב מתקנים בהספק של 462 מגה־ואט, ומקימה 293 מגה־ואט נוספים.
בימים האחרונים מניות של חברות אנרגיה הפועלות על דלקים פוסיליים זינקו במסחר בארה"ב. לפי רועי שביט, אנליסט אנרגיה ב־IBI, "משמעות השינוי שביצע טראמפ היא מדיניות שמעדיפה דלקים פוסיליים על פני אנרגיה מתחדשת, תוך עצירת מימון פדרלי משמעותי לפרויקטים מתקדמים בתחום האנרגיה הנקייה. שינוי זה מעביר מסר ברור שהממשל שם דגש על ביטחון אנרגטי באמצעות הגברת הפקת נפט וגז מקומיים, על חשבון השקעה במתחדשות. משמעות נוספת היא האטת הפיתוח של מתקנים חשובים כמו עמדות טעינה לרכבים חשמליים ותשתיות לאנרגיה סולארית ורוח. חוסר הוודאות שנוצר בעקבות עצירת המימון עשוי להקשות על תהליך מציאת המשקיעים וליצור לחץ על חברות למצוא מימון חלופי. כל אלו מציבים את תחום האנרגיה המתחדשת בפני אתגרים משמעותיים שעשויים לפגוע בצמיחתו וביכולתו להתמודד עם אתגרי האנרגיה העתידיים".
השוק האמריקאי אטרקטיבי לחברות הישראליות. פרט לגודל המשמעותי של שוק זה, הצפי הוא לזינוק בביקוש לחשמל בשנים הקרובות. מלבד הכניסה של הרכבים החשמליים לשוק, הביקוש ל־AI וחוות שרתים, הצורכים כמויות גדולות של חשמל, מזנק. כך, למשל, דו"ח של חברת הדירוג מודי'ס מאוגוסט האחרון טען כי צריכת החשמל לבינה מלאכותית תוכפל עד 2028. בישראל הביקוש לחשמל עבור חוות שרתים יחסית נמוך ועומד על 175 מגה־ואט בלבד, אך בחברה מעריכים כי תחול עלייה בקצב של 9.9% בשנה עד 2029.
כמו כן, חברות בינלאומיות, בעיקר ענקיות הטק, החלו במדיניות לצמצום הפליטות שלהן, בין היתר בשל רגולציה במדינות שונות. חברות הענק הבינלאומיות החלו להשקיע ולתמוך בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת, ולקנות מהמתקנים את החשמל לפעילותן במטרה להגיע לאיפוס פליטות - אף שחלקן (ובראשן גוגל ומיקרוסופט) מגבירות משמעותית את צריכת האנרגיה בשל תנופת ה־AI, וכבר מכינות את הקרקע לאי עמידתן ביעדים.
אחת הדוגמאות לכך היא ההסכם של אנרג'יקס עם גוגל. באוגוסט ענקית הטכנולוגיה האמריקאית חתמה עם חברת האנרגיה הישראלית על השקעה בפרויקטים של האנרגיה המתחדשת שלה בארה"ב בהיקף של עד 1.5 מיליארד דולר. גוגל גם תיכנס כשותפת מס בפרויקטים – הטבת מס נוספת שמעניק הממשל לתמיכה באנרגיות מתחדשות. גופים גדולים, בדרך כלל גופים פיננסיים כמו בתי השקעות, משקיעים בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ובתמורה מקבלים זיכויי מס בסוף השנה. לפי כמה דיווחים הצו של טראמפ לא אמור לשנות את המדיניות הזו.
שביט מעלה חשש שלפיו יווצרו שני שווקים שונים בארה"ב: "מדינות כמו קליפורניה וניו יורק, שיש להן מדיניות חזקה לעידוד אנרגיה מתחדשת, עשויות להמשיך ולקדם את התחום ברמה המקומית. לעומת זאת, מדינות שתלויות בתמיכה פדרלית למימון פרויקטים או במקורות אנרגיה מסורתיים ירגישו את ההשפעה בצורה משמעותית יותר. ההבדלים הללו עשויים להוביל למדיניות אנרגיה מפוצלת בתוך ארה"ב".
טראמפ, אשר חברות הנפט תרמו 75 מיליון דולר לקמפיין הבחירות שלו, העלה מהאוב סיסמת קמפיין ישנה מ־2008, וחזר שוב ושוב על האמירה "תקדח, בייבי, תקדח", כדי לסמן שיקדיש את כהונתו להאצת קידוחי נפט וגז ולטיפוח התעשייה היקרה לליבו. הוא אף חזר על אותה סיסמה בטקס ההשבעה שלו השבוע. טראמפ מעוניין לדחוף ככל האפשר את תעשיית הנפט והגז האמריקאית, תוך פגיעה אקטיבית בתעשיית האנרגיה הנקייה. הוא אף הכריז על "מצב חירום לאומי באנרגיה", באופן שיאפשר לו לרוקן מתוכן במהירות תקנות סביבתיות ולהקל על קידוחי נפט וגז גם בשמורות טבע, תוך הקלות משמעותיות לחברות הענק. זאת, למרות שארה"ב כלל לא נמצאת במשבר אנרגיה, אלא להפך: בשנה שעברה, תחת ממשל דמוקרטי, הגיעה לרמות הפקת הנפט הגבוהות בהיסטוריה שלה (עם 13.2 מיליון חביות נפט גולמי ביום ושיא של הנפקת 758 רישיונות לקידוחי נפט וגז).
ההבטחה של טראמפ לקחת את ארה"ב אחורה בכל הנוגע להשקעות בטכנולוגיה ובאנרגיה נקייה – עשויה לפגוע גם במדינתו שלו, בזמן שהעולם מתקדם קדימה עם מעבר לאנרגיה נקייה, ההופכת זולה ונפוצה יותר משנה לשנה. ניתוח שפורסם לאחרונה של קואליציית "נט זירו", בין היתר בשיתוף אוניברסיטת ג׳ון הופקינס, הצביע על כך שהבטחתו של טראמפ לבטל מדיניות אקלים משמעותית שאושרה במהלך נשיאותו של ג’ו ביידן מאיימת לדחוף השקעות בשווי 80 מיליארד דולר למדינות אחרות ולעלות לארה"ב עד 50 מיליארד דולר באובדן יצוא, תוך ויתור על דומיננטיות בתחום לסין ולמעצמות מתעוררות אחרות במרוץ לבניית מכוניות חשמליות, סוללות, אנרגיה סולארית ורוח עבור העולם.
"טראמפ, מכחיש אקלים מוצהר, יצא מהסכם האקלים העולמי, וקיבל שורה של החלטות שמטרתן לבטל את מורשת ביידן בתחום", אומרת פרופ' אופירה אילון, מומחית למדיניות אנרגיה ממכון שמואל נאמן ואוניברסיטת חיפה. לדבריה, "שיתוף הפעולה העולמי בנושא אקלים אולי יתערער, אבל דווקא סין ואירופה יכולות להתחזק במרוץ הטכנולוגי אחר אנרגיות מתחדשות וכמובן, נצפה כולנו בעלייה בפליטות גזי חממה כתוצאה מהגברת קידוחים והשימוש בדלקים הפוסיליים. כל זה, בזמן שהחירות הבלתי מסוייגת שטאמפ נותן לחברות הטכנולוגיה תעלה בצורה ניכרת את הביקוש לחשמל (לכריית המידע ולקרור מרכזי הנתונים). את האנרגיה הזו יהיה צריך לספק. המהלכים הללו מדגישים את השבריריות של מאמצי ריסון האקלים הגלובליים".
