פרשנות דחיית מס במעבר בין קרנות נאמנות תרסן את ייקור דמי הניהול בסוף השנה
פרשנות
דחיית מס במעבר בין קרנות נאמנות תרסן את ייקור דמי הניהול בסוף השנה
החסם שמרתיע כיום את המשקיע ממעבר לקרן אחרת הוא אירוע המס. חשבון השקעה יסיר אותו
זה כבר ריטואל קבוע. לקראת סוף שנה מנהלי קרנות הנאמנות מעלים את דמי הניהול בקרנותיהם — ובסוף 2024 זה בוצע ביותר מ־300 קרנות. גל ההעלאות נעשה בעקבות מתווה הסכמות, שאליו הגיעו מנהלי הקרנות ורשות ניירות ערך, ומטרתו לעשות סדר כלשהו בנושא השינויים בדמי הניהול ולהגביר את השקיפות מול המשקיעים. אז סדר אולי יש, אבל היקף ההעלאות עדיין גדול.
פעמים רבות ההעלאות הן תוצר לוואי של טריק שיווקי שמנהלי הקרנות נוקטים: משיקים קרן בדמי ניהול אפסיים ואף הפסדיים למנהל הקרן, דבר שמושך משקיעים. כשנוצרת מאסה של כספים, מייקרים את דמי הניהול — לפעמים פי 2 ואפילו פי 3 — אך לרוב מקפידים שהרמה תהיה קרובה לממוצע לענף.
אז נכון שענף קרנות הנאמנות הוא תחרותי ושקוף, והמעבר בין קרנות פשוט ומהיר. כך שעקרונית אם העלו למשקיע את דמי הניהול, הוא יכול בלחיצת כפתור לעבור לקרן אחרת. ועדיין, יש חסם אחד שגורם ללקוחות לחשוב פעמיים על המהלך, ולמנהלי הקרנות הוא מעניק את הביטחון להעלות את דמי הניהול מבלי לחשוש מבריחה המונית של נכסים. מדובר בכך שמעבר בין קרנות נחשב לאירוע מס, והמשקיע צריך לשלם למדינה מס על הרווחים שהצטברו בקרן לפני ההעברה לקרן אחרת.
כך, המשקיעים במובן מסוים כלואים בתוך הקרנות, ושוקלים אם עדיף להם לשלם את המס או לספוג את עליית דמי הניהול, ולהמשיך לתת למלוא השקעתם בקרן לצבור תשואות.
לעומת זאת, במוצרי חיסכון אחרים המצב שונה. למשל, אפשר לעבור בין קופות גמל להשקעה באופן חופשי מבלי שהדבר ייחשב אירוע מס. בפוליסות חיסכון המצב גמיש פחות, אך עדיין טוב לעומת קרנות הנאמנות. המעבר לא נחשב לאירוע מס כשעוברים בין מסלולים אצל אותו גוף מנהל.
יש פתרון למצב הזה, ושמו חשבון השקעה. מדובר במנגנון שקיים בתצורות שונות ובמדינות רבות, למשל בארה"ב. זהו חשבון ייעודי, שאפשר לקבוע בו הגבלה לתקרת הפקדות שנתית, בדומה להגבלה הקיימת בגמל להשקעה. בחשבונות אלה אפשר לקנות ולמכור קרנות נאמנות מבלי שהדבר ייחשב לאירוע מס, ורק לאחר שהכספים מועברים מחשבון ההשקעה לחשבון הבנק מתקיים אירוע המס.
אם יונהג מכשיר כזה בישראל, מנהלי הקרנות לא ימהרו לשחק מדי שנה בדמי הניהול, שכן חסם המס יוסר וללקוח תהיה אפשרות לנטוש אותם לטובת קרן אחרת. סביר שבמקרה כזה נראה יותר יציבות ופחות תנודות בדמי הניהול.
מקום טוב לקידום הרעיון הזה הוא בצוות שמשרד האוצר הקים בשנה שעברה, ומטרתו לצמצם פערים רגולטוריים בין המכשירים הפיננסיים להשקעה לטווח קצר ובינוני. מדובר בצוות שכולל גם את הרגולטורים הפיננסיים, ואשר בוחן את הפערים הרגולטוריים הקיימים בקרנות הנאמנות אל מול קופות הגמל להשקעה ופוליסות החיסכון — מוצרים שדומים במהותם אך שונים מבחינת הפיקוח והתנאים. חשבון השקעה יכול גם להיות דרך לצמצום הפערים, לשיפור התחרות בענף קרנות הנאמנות, ואולי גם לייבוש טרנד העלאות דמי הניהול מדי סוף שנה.
