מסמכי רשות ני"ע בארה"ב חושפים: הסטארט-אפ היקר באירופה מייצר רווחיות של פחות מ-1% מהמכירות
קלארנה השבדית שמובילה את שוק ה-"קנה עכשיו שלם אחר כך" חושפת נתונים בדרך להנפקה מסקרנת בניו יורק; בין הפרטים שפרסמה החברה - 93 מיליון משתמשים, הכנסות עולות ורווחיות שברירית
חברת הפינטק השוודית קלארנה (Klarna), המובילה את מודל ה"קנה עכשיו, שלם אחר כך" (BNPL), מתכוננת להנפקה בבורסת ניו יורק, במהלך שעשוי לספק סוף סוף מענה לציפיות המשקיעים הוותיקים שלה.
קלארנה הפכה בשנים האחרונות לסמל לתנודתיות של שוק הפינטק. בשנת 2021, החברה הוערכה בשווי שיא של 46 מיליארד דולר, מה שהפך אותה לסטארט-אפ היקר ביותר באירופה. אולם בתוך פחות משנה, בעקבות ירידות חדות במגזר הטכנולוגיה, שוויה קרס ל-6.7 מיליארד דולר בלבד.
לפי תשקיף שהגישה החברה לקראת הנפקתה, היא סיימה את שנת 2024 עם רווח נקי של 21 מיליון דולר, לעומת הפסד של 244 מיליון דולר בשנת 2023 והפסד של 1.03 מיליארד דולר ב-2022.
ההכנסות צמחו ב-24% והסתכמו ב-2.8 מיליארד דולר. כלומר גם כשהיא מרוויחה וכשלוקחים בחשבון שלפני הנפקה החברות מנסות להראות את התוצאות הטובות ביותר שלהן, שיעור הרווחיות של החברה עומד על פחות מאחוז מהמכירות.
ההפסדים של החברה הגיעו אחרי שב-2019 החליטו בקלארנה לשים דגש על צמיחה והתרחבו לשווקים הבריטים והאמריקאים. בשנה שעברה החליטה החברה למכור את תיק ההלוואות שלה בבריטניה לאליוט מנג'מנט, קרן ההשקעות האקטיביסטית. מאז 2017, קלארנה רשומה בשבדיה כבנק ומאז שנוסדה גייסה כ-4.8 מיליארד דולר. מעמד הפעילות שלה עדיין לא מוסדר בשוקים רבים.
הנפקת קלארנה מעוררת עניין לא רק בשל גודלה, אלא גם בשל בחירתה להיסחר בארה"ב ולא בשבדיה – בדומה לחברה השוודית הבולטת ספוטיפיי שביצעה רישום ישיר של מניותיה ב-2019 בבורסת ניו יורק.
שבדיה ידועה כאחד מהמרכזים החזקים באירופה לסטארט-אפים, עם מספר חדי קרן לנפש מהגבוהים ביבשת. עם זאת, חברות שוודיות רבות נוטות להימכר לגופים זרים: סקייפ נמכרה ל-eBay, מיינקראפט נרכשה על ידי מיקרוסופט, וiZettle נרכשה על ידי PayPal.
למרות ששבדיה נהנית משוק הון עמוק ויציב, הוא עדיין נתפס כמבוגר ושמרני. רק חמש מתוך 30 החברות המובילות במדד נאסד"ק שטוקהולם (OMX) הוקמו אחרי 1970. דו"ח תחרותיות אירופי שנערך לאחרונה מצא כי 40 מתוך 147 חדי הקרן שהוקמו באירופה בין 2008 ל-2021 העבירו את המטה שלהם מחוץ ליבשת, רובם ככולם לארה"ב – תופעה שמדגישה את האתגר של אירופה בשימור חברות טכנולוגיה מובילות.
מעבר לכך, הבחירה בניו יורק מונעת גם משיקולי נזילות. השוק האמריקאי מציע סחירות גבוהה יותר ותשואות עדיפות.
למשל, מדד נאסד"ק שטוקהולם רשם בשנה האחרונה תשואה של 7%, בעוד מדד נאסד"ק האמריקאי עלה ב-10%, ומדד NYSE Composite עלה ב-7.5%. בראייה רחבה יותר, בחמש השנים האחרונות נאסד"ק האמריקאי זינק ב-158%, לעומת 98% בלבד בנאסד"ק שטוקהולם.
קלארנה, שהוקמה ב-2005, משרתת כיום 93 מיליון משתמשים ברחבי העולם ו-675 אלף סוחרים והיא אחת החברות הבולטות בתעשיית ה-BNPL. המודל העסקי של החברה מבוסס על מתן אשראי ללא ריבית לצרכנים, כשההכנסות מגיעות מעמלות לסוחרים (סביב 5% מעלות העסקה) ועמלות איחור של הצרכנים, שעשויות להגיע עד 25% מסכום ההלוואה הכולל (לא יתרת החוב).
שוק זה חווה צמיחה מואצת, במיוחד מאז מגפת הקורונה, כשהיקף האשראי שניתן ללקוחות אמריקאים דרך שירותי BNPL צמח מ-2 מיליארד דולר בשנת 2019 ל-80 מיליארד דולר ב-2024. עם זאת, סקר של בלומברג מצא כי 43% מהלקוחות מתקשים לעמוד בתשלומים, ו-28% אף הפכו לעברייני חובות.
הצמיחה העזה של השוק הגבירה בשנים האחרונות את עניין הרגולטורים שמזהירים כי השיטה מביאה צרכנים לצבור חובות עתק בשל הפשטות שבהן הן מציעות פריסת תשלומים, גם אם צרכן מימש את כל מסגרת האשראי שלו. קלארנה ואחרות לא מדווחות על פרטי ההלוואות לסוכנויות האשראי, כך שהיקף חוב הצרכנים המלא אינו ידוע, מה שהביא אנליסטים לכנות את חוב זה "חוב פנטום".
לאורך השנים היעדר הפיקוח הפך את החוב ידוע לשמצה כ"מלכודת אשראי", שמעודדת צרכנות מוגברת והוצאה יתרה.
בדו"ח משנת 2023 של הלשכה להגנת הצרכן הפיננסית האמריקאית צוין כי "קנה עכשיו, שלם אחר כך" מביאה לכך שלמשתמשים סיכוי גבוה יותר "להיות בעלי חובות גבוהים", כמו גם "לפגר בתשלומים של מוצרי אשראי מסורתיים" ולהפגין "רמות גבוהות של מצוקה פיננסית".
עוד הם מצאו כי שני שליש מהצרכנים שמשתמשים בשירותים אלו הם כאלו עם דירוגי אשראי נמוכים. כתוצאה מכך, בשנת 2024 הוחלו תקנות חדשות המסווגות את חברות ה-BNPL כגופי אשראי הדומים לחברות כרטיסי אשראי.
עם זאת, ייתכן שהפיקוח יתערער בעקבות הבטחותיו של אילון מאסק, שעומד בראש משרד היעילות הממשלתית בארה"ב, לפעול לסגירת הלשכה להגנת הצרכן.
ההנפקה הקרובה של קלארנה מסמלת ניסיון מחודש של החברה למצב את עצמה כמובילה בשוק הפינטק. בעוד ששווקי אירופה נאבקים לשמר סטארט-אפים טכנולוגיים, הבחירה בניו יורק מדגישה את המשיכה של חברות אירופיות להון האמריקאי ולשוק נזיל יותר.
עם צמיחה מואצת, אך גם אתגרים רגולטוריים משמעותיים, קלארנה עומדת בפני מבחן משמעותי – האם ההנפקה תוכל לשמר את המומנטום החיובי של החברה, או שמא תשוב להתמודד עם לחצי השוק והמשקיעים?
