ניתוחבתי ההשקעות רוכבים על גב החוסכים עם העלאות מחיר מופרזות ולא מוצדקות
ניתוח
בתי ההשקעות רוכבים על גב החוסכים עם העלאות מחיר מופרזות ולא מוצדקות
מנהלי קרנות הנאמנות מנצלים את גל ההתייקרויות, ומזניקים ב־20%-50% את דמי הניהול ב־317 קרנות, זאת מבלי לספק הסברים המניחים את הדעת. זה קורה כשהרווחים של רוב בתי ההשקעות דווקא במגמת עלייה
כורח המציאות או האפשרות לגזור קופון על החוסכים? בשבוע שעבר בתי ההשקעות וחברות הביטוח שמנהלים את קרנות הנאמנות של הציבור העלו את דמי ניהול ב־317 קרנות, כ־13% מהענף, שהיקף הנכסים המנוהל בהן מגיע ל־172 מיליארד שקל. מדובר בדמי ניהול שנגבים באופן שנתי, ובעקבות העלאתם הציבור ישלם עוד 128 מיליון שקל לשנה עבור אותו ניהול בדיוק. בכך, ההתייקרות של קרנות הנאמנות מצטרפת לגל ההתייקרויות במשק ומכבידה עוד על הציבור.
דמי הניהול בקרנות נאמנות נגזרים משווי הנכסים שאותם הן מנהלות. מנהלי הקרנות מורשים להעלות רק פעם בשנה את דמי ניהול - בסוף השנה האזרחית - כך קבע הרגולטור בתחילת העשור. הרציונל של ההחלטה היה שהעלאה בתקופה ידועה מראש תמנע ממנהלי הקרנות להעלות את דמי הניהול עבור קרנות שונות מבלי ליידע את הלקוחות. כך, מדי שנה מועלים דמי הניהול עבור מאות קרנות בבת אחת, אם כי השנה ניכר כי העלאת דמי הניהול נעשתה באופן גורף יותר משנים קודמות. בסוף 2023 העלו 220 קרנות דמי ניהול; בסוף 2022 הם הועלו ב־300 קרנות; בסוף 2021 הועלו דמי הניהול ב־110 קרנות; ובסוף 2020 הועלו דמי הניהול ב־150 קרנות.
"ניהול קרנות נאמנות אינו שונה מכל ניהול אחר במשק הישראלי. בשנים האחרונות אנחנו חווים התייקרות של כוח האדם בענף. להעסיק מנהל ואנליסט עולה הרבה יותר כסף ואנחנו רוצים להביא את המנהלים הטובים. גם האגרות עלו ומצריכות אותנו לגבות יותר עבור השירות" מסביר בכיר בענף, ומוסיף כי ההחלטה של הרשות לקבוע כי רק בסוף שנה יוכלו הקרנות להעלות את דמי הניהול יוצרת אפקט פסיכולוגי של גל העלאות. ואכן, לפי הלמ"ס, שכר המועסקים בבתי ההשקעות עלה ב־2023 מ־20 אלף שקל בחודש, לשכר של 29 אלף שקל בחודש.
הטענה על כך שעלות הניהול של קרנות נאמנות לא נפרדת משאר המשק היא אולי נכונה, אבל היא רק חלקית. זאת מאחר שבתי ההשקעות נהנים בשנים האחרונות מהשיפור הטכנולוגי בכל הנוגע לניהול השקעות ומילוי טפסים שונים שהופכים דיגיטליים. הדבר מאפשר לגופים הגדולים להקטין את עלויות כוח האדם שלהם, בעיקר על ידי הקטנת המחלקות שהיו אחראיות עד כה לבצע תהליכים באופן ידני. כך, על פי הדו"חות הכספיים השנתיים של שני בתי ההשקעות הגדולים בישראל, מיטב ואלטשולר שחם, נרשמה ירידה בכוח האדם בשיעור של 9% ושל 10%, בהתאמה, 175 עובדים בסך הכול. נתון זה מתורגם לשורות הרווח, ומציב סימן שאלה לטענת "ההכרח" של בתי ההשקעות להעלות את דמי הניהול. הרווח התפעולי של מיטב למשל, עלה ב־11% בשנת 2023 לעומת התקופה המקבילה, ל־310 מיליון שקל, ובינואר־ספטמבר 2024 הוא עלה ב־42%, ל־349 מיליון שקל, בעוד הרווח התפעולי של אלטשולר שחם ירד בעשרות אחוזים, אבל זאת בגלל נטישת לקוחות.
טענה נוספת שנשמעת בענף בנוגע לייקור היא שמדובר בתהליך נגד לירידה מתמשכת של דמי ניהול. כך, אם ב־2008 דמי הניהול בקרנות הנאמנות עמדו על 1.71%, הרי שעד 2021 חלה ירידה רצופה, עד ל־0.69%, אם כי, בשנים האחרונות, מדי שנה, מועלות שוב ושוב באופן עקבי מאות קרנות את דמי הניהול, לכן התהליך האמור כבר אמור היה להסתיים. דמי הניהוך ירדו בעשור האחרון עיקר בשל העלייה בהיקף הקרנות המחקות שדמי הניהול בהן הוא נמוך יותר מדמי הניהול בקרנות האקטיביות. בהתאם ממוצע דמי הניהול בקרנות האקטיביות עלה ל־0.9%, גבוה מהממוצע שהיה בתחום מאז 2015.
מנהלי הקרנות שהעלו את דמי הניהול במספר הקרנות הרב ביותר הם בתי ההשקעות IBI וקסם (של הפניקס) עם 60 קרנות, הראל עם העלאת דמי ניהול ב־51 קרנות ומגדל ב־44 קרנות שונות. IBI וקסם הם אלה שרכשו את הקרנות של בית ההשקעות פסגות אשתקד. הנתון הזה תואם את הטענה הבאה של מנהלי הקרנות בשבוע האחרון והוא כי בעקבות התחרות בענף, למספר בתי השקעות יש "אסטרטגיית חדירה" לשוק על ידי השקת קרנות במחירי הפסד ולאחר גיוס של מספיק הון חוסכים - להתחיל לעלות דמי ניהול. "בפסגות הם עבדו בענף קרנות הנאמנות במחירי הפסד כדי לקבל את התואר המגייסים הגדולים ביותר - בסוף המהלך גרר אותם להימכר להשקפתי" אמר אחד מהבכירים בענף הקרנות.
הכספיות מתייקרות שוב
מבין השינויים בקרנות הנאמנות, בולטת במיוחד ההתייקרות בקרנות הכספיות. המדובר בקרנות סולידיות שמטרתן היא להניב את ריבית בבנק ישראל בקירוב. קרנות אלה הן האלטרנטיבה שמציבים בתי ההשקעות וחברות הביטוח למול הפק"ם שמציעים הבנקים, ועדיפות עליו מאחר שניתן לפדות אותן מדי יום. בשל כך, זרם לקרנות הכספיות הון של 100 מיליארד שקל והיום הן מנהלות 150 מיליארד שקל. בשנתיים האחרונות, בעקבות זרימת ההון לכספיות, החלו בתי ההשקעות להעלות את דמי הניהול בהן. בשנת 2023 היתה זו מיטב שהקפיצה פי ארבעה את דמי הניהול של הקרן הכספית הגדולה שלה שניהלה באותה תקופה יותר מ־10 מיליארד שקל, ל־0.22%, והשנה היתה זו אלטשולר שחם כספית ששילשה את דמי הניהול מ־0.06% לשיעור של 0.18% בקרן שמנהלת 4 מיליארד שקל. IBI כמעט יכפיל את דמי הניהול בקרן הכספית שלו מ־0.09% לשיעור 0.17%, מהלך שיביא לעלייה של כמעט 8 מיליון שקל בהכנסתו מאחר שהקרן מנהלת 10 מיליארד שקל.
בתי ההשקעות דוחים את הטענה שהם מחפשים לגזור את הקופון על הלקוחות, במיוחד בהתחשב בעמלת ההפצה שהם משלמים לבנקים. "יחד עם תפעול וכוח אדם בתי ההשקעות צריכים להציב דמי ניהול של לפחות 0.16%" מסביר הבכיר ומוסיף "זה לא קל לנהל קרן כספית. צריך לתמחר את החוזים לרכישת המק"מ והאג"ח של בנק ישראל ולנהל משא ומתן עם הגופים". רק 2 מתוך 12 הקרנות הכספיות גובות דמי ניהול שפחותים מ־0.16%, הממוצע הוא 0.18%.
