אל תהיו פראיירים: הטעות שעושים רבים מהמשקיעים ב-S&P 500
בדיקה שעשתה רשות שוק ההון העלתה כי דמי הניהול הממוצעים של קרנות הסל על המדד האמריקאי גבוהים פי חמישה מאלו של הקרנות המחקות העוקבות אחרי המדד; ובכל זאת המשקיעים הפרטיים השקיעו בהן 18 מיליארד שקל לעומת 8 מיליארד שקל בלבד בקרנות המחקות
קשה לחשוב על מאפיין השקעה סוחף יותר בשנתיים האחרונות יותר בשוק הפיננסי מאשר הנהירה של חוסכים לכלי חיסכון שמחקים את מדד S&P 500, שכולל את מניות 500 החברות החזקות בבורסות בניו יורק - וול סטריט ונאסד"ק.
שנתיים של עליות חדות במדד לאורך 2023 ו-2024, יחד עם שלל כלים חדשים שהוצעו על ידי המוסדיים לציבור החוסך להשקעה במדד, הביאו לנהירה סוחפת של סכום דמיוני של 190 מיליארד שקל לכלים אלו.
נכון לחודש ינואר, היקף הנכסים שמושקע בקרנות הפנסיה שעוקבות אחרי מדד S&P 500 חצה לראשונה רף של 50 מיליארד שקל. היקף קופות גמל (קרנות השתלמות וקופות גמל פנסיוניות) שעוקבות אחרי המדד הגיע ל-70.5 מיליארד שקל.
גם בענף קרנות הנאמנות - אמצעי החיסכון העיקרי של החוסכים הישראליים לטווח הקצר בינוני - הקרנות הגדולות ביותר הן אלו שעוקבות אחרי המדד האמריקאי וסך הנכסים המושקע בהן מגיע לכמעט 70 מיליארד שקל, מתוך שוק קרנות של 600 מיליארד שקל.
כלומר, סך היקף הנכסים המושקע במדד של החוסך הישראלי הוא 190 מיליארד שקל.
העלייה בנכסים נובעת הן מעליית המדד, שטיפס ב-23.3% וב-24.2% בשנים 2024 ו-2023 בהתאמה, אבל גם מהזרמת כספים חדשים למדד מדי חודש.
בחסות ההון העצום שזורם לכלים שמחקים את תשואת מדד S&P 500 נוצרה גם אנומליה בשוק קרנות הנאמנות, והיא השקעה של חוסכים פרטיים בקרנות סל, אמצעי ההשקעה היקר יותר בענף למול הקרן המחקה.
קרן סל היא מוצר שנסחר באופן רציף בבורסה ומתוך כך ניתן לקנות ולמכור אותה לאורך המסחר היומי. קרן מחקה מתנהגת יותר כמו קרן נאמנות רגילה, כלומר היא אינה נסחרת וקנייה ומכירה בה מתבצעות פעם ביום לפי שער הנעילה של הקרן.
על פי בדיקה שביצעה רשות שוק ההון אשתקד, כחלק מהחברות שלה בוועדה לשינוי החיסכון בישראל (המכונה ועדת הארביטארז'), דמי הניהול הממוצעים בקרן סל על מדד S&P 500 הם 0.5% לעומת ממוצע של דמי ניהול בשיעור 0.1% בקרנות המחקות.
בנוסף, משווקות בישראל קרנות החוץ בניהול ISHARES ו-INVESCO המשווקות בישראל שגם הן עוקבות אחרי ה-S&P500 ומאופינות בדמי ניהול נמוכים של 0.07% ו-0.05% בהתאמה.
בנוסף לדמי הניהול הרגילים יש גם דמי ניהול משתנים. קרנות העוקבות אחרי המדד לא מחויבות לספק את התשואה של המדדים, אלא מתחייבות להציג תשואה קרובה ככל הניתן.
כדי להשיג את התשואה, מנהלי הקרנות סוחרים באמצעים שונים על המדד ולעתים הם מציגים תשואה טובה יותר מבלי משים, ומהפער הזה הם גובים דמי ניהול משתנים. דמי הניהול המשתנים בקרנות הסל הם 0.3% ו-0.13% בקרנות המחקות.
התפיסה בענף היא כי הגופים שעושים שימוש בקרנות הסל הם הגופים המוסדיים שמעדיפים לסחור במדד תוך כדי שעות המסחר הרגילות. בנוסף, המוסדיים מקבלים מבתי ההשקעות שמנהלים את הקרנות חזרה את דמי הניהול של הקרן. בסך הכל, על פי בדיקת הרשות, המוסדיים מחזיקים 17.5 מיליארד שקל בקרנות הסל על S&P 500.
אולם השימוש בקרן סל רחוק מלהיות נחלת המוסדיים בלבד. על פי בדיקת רשות שוק ההון, 18 מיליארד שקל של חוסכים פרטיים הושקעו בקרנות הסל על S&P 500 היקרות יותר לעומת הקרנות המחקות הזולות שבהן הושקעו 8 מיליארד שקל.
אם נכמת את ההשקעה של החוסכים הפרטיים בקרן סל לעומת קרן מחקה לכדי הכנסות לחברות הקרנות מדובר על הכנסה עודפת של 72 מיליון שקל בשנה, שיוצאת היישר מכיסי החוסכים.
למה החוסכים הפרטיים מעדיפים את הקרנות היקרות? אולי בגלל שהקניה בתוך המסחר מעניקה ודאות למשקיעים באילו מחיר הם רוכשים את הקרן. זאת בניגוד לקרן מחקה, שהמחיר שלה נקבע בסוף יום. אפשרות נוספת היא שקרנות הסל נרכשות עבור הלקוחות על ידי מנהלי תיקי ההשקעות, שאדישים למחיר.
