"בעשור האחרון אפשר היה להגיד הרבה שנאסד"ק הגיע לשיא, בפועל העולם המציא פטנטים"
גילעד אלטשולר, מייסד בית ההשקעות אלטשולר שחם, ממשיך להתרכז במניות הטכנולוגיה בניו יורק, רואה הזדמנויות בארץ, מגיב להשקעה של פרנקל באלוני חץ ואומר: "בעתיד חברות הביטוח אולי ירוויחו כמו הבנקים, אבל לא יותר מהם"
"נכון שבתקופה האחרונה הבורסה בישראל הניבה תשואות גבוהות, אבל אם מסתכלים על 15 השנים האחרונות ובודקים מה עשו מדדי נאסד"ק ו־S&P 500 לאורך השנים, ולא מודדים בכל חודש, רואים שהם המובילים. בסופו של דבר, המדדים המובילים נמצאים בניו יורק, ולכן אנחנו מתרכזים בהשקעה מנייתית בחו"ל. זה לא נובע מזה שהכלכלה הישראלית טובה או לא טובה. יש כאן כלכלה חזקה, אבל מה שמוביל את שוקי ההון בעולם זה סקטור הטכנולוגיה, ורוב החברות הטובות בעולם מגיעות מהסקטור הזה, והן מרוכזות במדדים האמריקאיים המובילים". כך אמר לכלכליסט גילעד אלטשולר, מייסד ומנכ"ל משותף של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שנמנה עם התומכים הבולטים מקרב המוסדיים הישראלים בהגדלת החשיפה לחו"ל, הגם שלבית ההשקעות יש החזקות משמעותיות בחברות ישראליות רבות.
ואכן, ב־12 החודשים האחרונים מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה, עלה ב־30%, בעוד שמדד נאסד"ק עלה ב־22% "בלבד" באותו פרק זמן. אך בחמש השנים האחרונות מדד הטכנולוגיה האמריקאי זינק ביותר מ־100% בעוד המדד המקומי ניתר ב־53%.
לדברי אלטשולר, "ב־8–9 השנים האחרונות אפשר היה להגיד בהרבה נקודות זמן שמדד נאסד"ק הגיע לשיא, ואולי נתקל בתקרה, אבל אתה רואה מה קרה בפועל — העולם ממציא מיני פטנטים. פעם זה הענן, פעם זו בינה מלאכותית, ואז מחשוב קוואנטי. תמיד יכולה להגיע התפתחות טכנולוגית שלא ציפינו לה, והיא תדחוף את השוק למעלה, אז אני סבור שבעתיד יתרחשו עוד דברים שאנחנו עדיין לא מעלים בדעתנו".
איך אתה רואה את השוק המקומי? גם הוא נהנה מראלי חזק בשנה האחרונה, אבל ישנם גורמי הסיכון הגיאופוליטיים.
"הסיפור המרכזי בארץ כרגע הוא הריבית, והכיוון שלה, בסופו של דבר, הוא כלפי מטה, והיא תדחף את יתר הדברים מעלה כשתרד. ברור שהמצב הגיאופוליטי והמצב הביטחוני משפיעים מאוד גם הם, אבל זה תמיד היה המצב פה. גם ב־6 באוקטובר, ערב המלחמה, היה פה סיכון גיאופוליטי, שהתממש לצערנו הרב. השוק חי עם הסיכון הזה הרבה שנים. אחרי הירידות שהתרחשו עם תחילת המלחמה השוק תיקן חזרה. בסופו של דבר לא היתה פה התרגשות גדולה מצד השוק, למרות שהאירוע עצמו היה נוראי".
המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר טלטלה גם את תחום הבנייה למגורים, כשבבת אחת התכווץ משמעותית מספר עובדי הבנייה בישראל, משום שהענף נשען על עובדים פלסטינים שכניסתם נאסרה. במקביל, הריבית הגבוהה, שעומדת כיום על 4.5%, הכבידה את נטל המשכנתאות על הרוכשים, ובתגובה קבלנים ויזמים רבים יצאו במבצעי מימון דוגמת 20–80, כאלה שבמסגרתם הלקוחות משלמים 20% באופן מיידי ואת היתרה עם האכלוס — כשבמקרים מסוימים הקבלן אף מסבסד את המימון. בשיטת זו של הלוואות בלון נוטלים רוכשי הדירות הלוואה שנפרעת בסיום הבנייה והופכת לחלק מהמשכנתא, ובתקופת הביניים משלם היזם את הריבית על ההלוואה. נכון לינואר האחרון, הלוואות הבלון היוו 15.5% מכלל המשכנתאות החדשות — הנתון הנמוך מחודש אפריל וגבוה מאוד בראייה היסטורית. לפי אלטשולר, המצב הזה "בעיקר מהווה סיכון ללקוחות, ופחות לקבלנים, כי הם מקבלים חלק מהתשלום באופן מיידי, ומי שלא משלם את היתרה מאבד את הסכום הראשוני". בכל הנוגע לתחום המשרדים, שבו פועלות חברות הנדל"ן המניב מציין אלטשולר כי "כבר תקופה ארוכה שהתחום הזה מגמגם". ואכן, חברות הנדל"ן המניב הגדולות מציינות בשיחות המשקיעים שלהן, שהשכרה של נכסים מחוץ לאזורי הביקוש בגוש דן נהפכה בזמן האחרון למלאכה מורכבת.
אחת מחברות הנדל"ן המניב הגדולות והבולטות בתחום המשרדים בישראל היא אמות, שבשליטת אלוני חץ, הפועלת בעצמה בתחום הנדל"ן המניב בבריטניה וארה"ב, וכן מחזיקה בשליטה בחברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס. בתחילת החודש נהפך אהרון פרנקל לבעל המניות הגדול באלוני חץ, כשמימש אופציה ועלה להחזקה של 13% בחברה, בעוד המנכ"ל והרוח החיה בה, נתן חץ, מחזיק ב־12.5%. פרנקל החל לבנות את הפוזיציה באלוני חץ באוקטובר האחרון, ועד כה השקיע בחברנה 890 מיליון שקל.
לדעתך, פרנקל עשה עסקה טובה? אלטשולר שחם היתה יכולה או רוצה לבצע אותה בעצמה?
"היינו הרבה זמן המשקיעים המוסדיים הגדולים באלוני חץ והחזקנו ב־14%. אם מישהו חושב שזה — כלומר נדל"ן — הוא התחום שיוביל את העולם, ולא הטכנולוגיה, זה עניין שלו". עם זאת, אלטשולר מדגיש שהאמירה הזו אינה שקולה לקביעה ולפיה יש להתרחק מהשוק המקומי או מתחום הנדל"ן המניב: "אנחנו משקיעים לא רק באלוני חץ, אלא גם בחברות נדל"ן מניב נוספות בישראל, והגישה שלנו עניינית לחלוטין. אין לנו איזו נטייה להימנע מלנצל הזדמנויות בשוק המקומי. להפך, כשיש חברה איכותית אנחנו נכנסים אליה במחויבות מלאה". אלטשולר מבהיר שבסופו של דבר "הכל תלוי במחיר ובאלטרנטיבות. היו תקופות שבהן הגדלנו את החשיפה לישראל, וקנינו למשל מניות של מבנה נדל"ן, איירפורט סיטי, שפיר הנדסה וחברות מקבוצת לפידות קפיטל. ברגע שהמחיר פחות אטרקטיבי בעינינו, אנחנו מעדיפים לבחור באופציות אטרקטיביות אחרות".
אפשר לשמוע במוזיקה שלך רמיזה לכך שהשוק הישראלי אולי הגיע לאיזו רוויה.
אלטשולר מבהיר שכל חברה וכל סקטור נמדדים בפני עצמם. "הבנקים נסחרו היסטורית לפי מכפילים של 1–0.7 על ההון, וכיום הם נסחרים במכפילים של 1.5–1.2 על ההון. אז זה גבוה או לא?", הוא שואל כמעט רטורית.
המוסדיים נהפכו לענקים מקומיים, והם דומיננטיים במשק לא פחות מהבנקים. אבל שווי השוק של חברות הביטוח נמוך משמעותית משל הבנקים, והם גם מציגים שורת רווח נמוכה משמעותית. האם יש סיכוי שהם יסגרו את הפער?
"חברות הביטוח יכולות להתפתח בהרבה תחומים, כמו אשראי למשל, אבל לא רק. בעתיד הן אולי ירוויחו כמו הבנקים, אבל לא יותר מהבנקים. אבל יש שם פוטנציאל. בשנה שעברה קנינו כ־5% ממגדל החזקות, החברה־האם של מגדל ביטוח, כשהיא נסחרה בחצי מההון העצמי שלה. ראינו בזה הזדמנות מצוינת, ומאז המניה עלתה בעשרות אחוזים".
אז לא הגיע הזמן לממש ברווח את ההחזקה הזו?
"כל המניות שלנו הן למכירה במחיר המתאים. בתכל'ס, היום מדובר בחברה איכותית, ואנחנו מחזיקים גם אופציות לרכישת מניות נוספות".
החגיגה בבורסה לא מייצרת מחשבות על הגדלת ההשקעה באפיקים הלא סחירים, כמעין תעודת ביטוח?
"כמו שזה נראה עכשיו, אנחנו נישאר עם אותה רמה של השקעה בתחום". בימים אלה אלטשולר שחם מובילים השקעה של מוסדיים בקמעונאית KSP הפרטית לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל.
