במקום אופציות ב-10.5 מיליון שקל: מנכ"לית אל על תקבל מענק של חצי מיליון שקל
במקום אופציות ב-10.5 מיליון שקל: מנכ"לית אל על תקבל מענק של חצי מיליון שקל
בעקבות התנגדות המוסדיים לשדרוג תנאי התגמול של המנכ"לית דינה בן טל גננסיה ושל היו"ר עמיקם בן צבי - ולאחר 3 דחיות של אסיפת בעלי המניות - אל על מיתנה את ההצעה למענק של 4 חודשי שכר; ההצעה החדשה צפויה לקבל את אישור האסיפה
מנכ"לית אל על דינה בן טל גננסיה תקבל מענק מיוחד של כחצי מיליון שקל. זאת במקום התוכנית המקורית של החברה, שקיבלה כתף קרה מבעלי המניות, להעניק לה אופציות בשווי של 10.5 מיליון שקל, לצד שדרוג של 25% בשכר החודשי.
סאגת שדרוג תנאי התגמול של דינה בן טל גננסיה ושל היו"ר עמיקם בן צבי מתקרבת לסיום. זאת לאחר שאל על דחתה שוב, בפעם השלישית, את כינוס האסיפה הכללית, שאמורה להצביע על תנאי התגמול של השניים. לאחר הדין ודברים מול הגופים המוסדיים בעלי המניות, הסכימה אל על בסופו של דבר לההסתפק בהצעה של מענק מיוחד בגובה ארבעה חודשי שכר.
אל על הודיעה כבר בנובמבר כי ברצונה לשדרג את תנאי המנכ"לית והיו"ר אז הכריזה על כינוס אסיפת בעלי המניות, שאמורה היתה להצביע על ההצעה בסוף דצמבר. זאת על רקע השיפור בתוצאות החברה ובשער המנייה, על רקע המלחמה וצמצום הפעילות של חברות התעופה הזרות.
השיפור החל כבר ב-2023 על רקע היציאה מהקורונה, אך המלחמה האיצה את המגמה: מתחילת 2023 ועד לשבעה באוקטובר עלתה המניה ב-41%, כשמאז ועד לסוף 2024 היא קפצה ב-118%.
שדרוג השכר שהוצע בשעתו כלל העלאה של 25% בשכר הקבוע של המנכ"לית ל-150 אלף שקל בחודש (ברוטו), ושל 19% בשכר היו"ר ל-121.5 אלף שקל. זאת לצד חבילת אופציות ומניות חסומות בשווי של 10.5 מיליון ו-8.5 מיליון שקל בהתאמה. מחיר המימוש של האופציות נקבע ככזה שנמוך משער המניה, ומכך הציב אותן בתוך הכסף, והשניים היו מרוויחים ממימושן גם אם המניה לא תעלה יותר.
הגופים המוסדיים שמחזיקים במניות אל על התנגדו לתנאים המוצעים, בטענה כי אינם סבירים ביחס לפעילות החברה ולנושאי משרה מקבילים בחברות אחרות. לצורך המשך המגעים דחתה אל על את כינוס האסיפה בשבוע ובהמשך בשבועיים נוספים. בתחילת השבוע הסירה את שדרוג השכר והקצאת האופציות מסדר היום של האסיפה.
במקום זאת, הציעה אל על עדכון למדיניות התגמול, שאותו היא מבקשת מהאסיפה לאשר. העדכון כולל אפשרות להקצאת מענק מיוחד למנכ"לית וליו"ר בגובה ארבעה חודשי שכר, "על רקע פעילות בלתי שגרתית ומאמץ מיוחד ב-2024". ההצעה כוללת לא רק מתן אפשרות אלא גם אישור חלוקה בפועל של המענק. תוספת זו מופיעה במיקום לא בולט בדוח הזימון לאסיפה.
אתמול (רביעי) בערב הודיעה החברה על דחייה נוספת בכינוס האסיפה, והוסיפה לסדר יומה, ובמיקום בולט על גבי הזימון, גם הצבעות קונקרטיות על אישור חלוקה בפועל של המענק המיוחד למנכ"לית וליו"ר, ולא רק כחלק ממדיניות התגמול. ההצעה צפויה לקבל את אישור האסיפה.
החלפת שדרוג השכר והאופציות במענק המיוחד אינה משנה מהותית את עלות שכרם הצפויה של השניים ב-2024, מכיוון שתוספת המענק המיוחד מקזזת את הירידה בשווי התגמול ההוני השנתי. עלות זו צפויה להגיע ל-6.8 מיליון שקל למנכל"ית ול-5.1 מיליון שקל ליו"ר. זאת לעומת 5.9 מיליון ו-4.2 מיליון בהתאמה ב-2023.
בה בעת, בכל הנוגע ל-2025 והלאה, תנאי התגמול שאל על ביקשה לאשר במקור היו מביאים את עלות שכרם השנתית ל-9.1 מיליון שקל ול-7.8 מיליון שקל, ושדרוג זה לא יקרה.
בניגוד להתקשרות עם המנכ"לית, את ההתקשרות עם היו"ר מגדירה אל על ככזו שלבעל השליטה (קני רוזנברג, 48%) יש עניין אישי בה. המשמעות בפועל היא שאם האסיפה תתנגד לתנאי השכר המוצעים לו, אל על לא תוכל לעקוף את ההתנגדות בהחלטת אובר-רולינג.
ההגדרה נובעת מכך שבן צבי ובעל השליטה מנהלים מגעים בקשר למתן שירותים ושיתוף פעולה עסקי, הנוגעים בין היתר להחזקות בעל השליטה במניות החברה, אך לא לפעילותה. באל על לא הסבירו מעבר לכך אך ציינו כי בין הצדדים טרם נחתם הסכם.
