ספי צביאלי מנסה לחטוף לישראל קנדה את עסקת מלונות בראון
ספי צביאלי מנסה לחטוף לישראל קנדה את עסקת מלונות בראון
יזם הנדל"ן הודיע לבית המשפט שבכוונתו להגיש הצעה מתחרה, ולטענתו עדיפה, לזו של ישראל קנדה מלונות. ספי צביאלי, שנמצא בסכסוך משפטי עם בראון מאז הקורונה, מתכוון להציע לרכוש את כל המלונות בישראל
האם מי שנמצא בסכסוך משפטי עם רשת מלונות בראון זה מספר שנים יהפוך לבעלים החדש שלה? יזם הנדל"ן והמלונאי ספי צביאלי מתכוון להגיש הצעה מתחרה לזו של ישראל קנדה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר לרכישת בראון. צביאלי — שהוא עצמו נושה של בראון שהשכיר לרשת נכסים עד שהצדדים הסתכסכו — הגיש בשבוע שעבר לביהמ"ש המחוזי בתל אביב הודעה שבה כתב כי "בכוונת קבוצת מלונות צביאלי להציע הצעה גבוהה יותר לרכישת פעילות קבוצת בראון שתאפשר הסדר חוב מיטיב מזה שהוצע בבקשה".
ההודעה הוגשה במסגרת ניהול תיק חדלות הפירעון של בראון. כזכור, הרשת, שצברה חובות של כ־980 מיליון שקל, הגישה לפני כשבועיים הצעת הסדר חוב המבוסס על מתווה למכירת מרבית מלונות הרשת והמותג שלה לישראל קנדה מלונות, חברה־בת של ישראל קנדה הציבורית, תמורת כ־112.5 מיליון שקל. ישראל קנדה מלונות, יחד עם חברת הביטוח הכשרה, התחייבה לרכוש חלק מפעילותה העסקית של בראון (8 מלונות מתוך 15 מלונותיה בישראל) וליטול על עצמה את החוב הפיננסי שלהם. במקביל, ישראל קנדה מלונות דיווחה שהיא מנהלת מו"מ עם צדדים שלישיים להעברת הבעלות במותג בראון ביוון וכן להתקשרות בהסכמי שכירות או ניהול ביחס למלונות נוספים בישראל, שטרם נחתמו.
גורמים הבקיאים במהלך של צביאלי אמרו ל"כלכליסט" כי הצעתו אמורה לכלול את רכישת המניות של כל חברות מלונות בראון שבהסדר ולא רק את פעילות המלונות, וזאת בשונה מהמתווה שנחתם מול ישראל קנדה. כלומר, צביאלי מתכוון, ככל הנראה, להגיש הצעה לרכישת כל מלונות בראון בארץ, וכן התחייבות להמשך העסקת כל העובדים. זאת בניגוד להצעה של ישראל קנדה, שכוללת את סיום העסקתם של כל העובדים ואפשרות, ללא התחייבות, לשכירתם מחדש, כאשר העובדים שיישכרו מחדש לא יעברו עם רצף זכויות.
התפתחות חשובה נוספת בתיק ארעה בסוף השבוע, כאשר השופט חגי ברנר קבע, בניגוד לעמדת רשת בראון, שיש למנות מנהל הסדר למהלך המכירה. בעקבות זאת הממונה על חדלות פירעון הציע לתפקיד כמה דמויות מובילות בעולם הפירוקים וההסדרים: עורכי הדין איתן ארז, יוסי בנקל, יניב אינסל, מור נרדיה ושלמה נס. כמו כן אישר השופט לקבוצה לכנס אסיפות נושים לצורך אישור ההסדר שמציעה הרשת.
קבוצת צביאלי עוסקת בהקמה, ניהול והפעלה של מלונות בוטיק מזה 18 שנה, כאשר מרבית הנכסים המופעלים על ידיה כמלונות נמצאים בבעלותה. בהודעה שהגישה לביהמ"ש ציינה הקבוצה שהיא השכירה חמישה נכסים לשלוש חברות מקבוצת בראון, כאשר ארבעה מהם הופעלו בתל אביב תחת המותג בראון: מלון אולימפיה ברחוב הירקון, מלון דה־לה־מר ברחוב הירקון, ושני בניינים ששימשו את מלון טאונהאוס ברחוב יבנה. קבוצת צביאלי ציינה כי להבטחת התחייבויות החברות־בנות של קבוצת בראון בהסכמי השכירות נמסרו לקבוצת צביאלי המחאות ביטחון וערבויות של חברת בראון הוטלס ושל בעלי השליטה בה, ניר ויצמן וליאון אביגד, ושל המלונאי מני ויצמן, אביו של ניר. לטענת קבוצת צביאלי, בעת סיום השכירות באוגוסט 2024, "במסירת הנכסים התגלו נזקים והפרות רבות של הסכמי השכירות, באופן שמזכה אותה בפיצוי המוסכם". צביאלי הפקיד בשל כך שני צ'קים, ואז התברר שהם בוטלו. מסיבה זו באוקטובר האחרון, נקטה הקבוצה בהליכי הוצאה לפועל נגד בראון ובעליה.
בראון ובעלי השליטה התנגדו להליכי ההוצאה לפועל ולעיקולים. מני ויצמן טען בהליך התנגדות שהגיש לביהמ"ש כי "הסכמי השכירות הסתיימו, המבנים פונו ודמי השכירות שולמו במלואם". אלא שכל צד טוען להפרת ההסכם על ידי הצד שכנגד ולנזקים שנגרמו כתוצאה מסיום ההתקשרות. כלומר, שמדובר בסכסוך כספי, שהוא חלק מתביעה רחבה יותר שכיום מתנהלת בין בראון לבין צביאלי בביהמ"ש המחוזי. לטענת ויצמן, קבוצת צביאלי "עשתה שימוש לא כדין בצ'קים שניתנו לה כעירבון בלבד לתשלום דמי שכירות, הפקידה אותם ולאחר שחוללו פתחה תיק בלשכת ההוצאה לפועל כנגד המבקש והגישה בקשה שאושרה לעיקולים בטרם מתן אזהרה".
התביעה המוזכרת הוגשה באוקטובר והיקפה כ־14 מיליון שקל. קבוצת בראון טענה בתביעה להפרת הסכמים מצד צביאלי, כמו גם להוצאת דיבה מצידו. בראון טענה כי היא השקיעה כספים רבים בשיפוץ המלונות, שהיו ישנים ומוזנחים, והפכה אותם למלונות בוטיק יוקרתיים. למרות זאת, היא מתארת כיצד במהלך הקורונה כאשר נאלצה לסגור את המלונות, צביאלי סירב להקלה בדמי השכירות, וכי ב־2020 הוא מימש את הערבויות בגין דמי השכירות, שאותם בראון לא יכלה אז לשלם, והטיל עליה עיקולים בהוצאה לפועל, מה שגרם לרשת נזק רב. עוד נטען שצביאלי איים לפנות לשותפיה של בראון בחו"ל ובכך לפגוע בשמה הטוב וביחסיה איתם. בראון טענה שצביאלי הוא אדם כוחני, בריוני ואלים, ושנאלצה לחתום עימו אז על הסכם פשרה — טענות שצביאלי מכחיש בתוקף. בתביעה נטען שב־2023 ניסתה בראון למצוא שוכר חילופי למלון דה־לה־מר, אך לטענתה, צביאלי סיכל זאת ודרש את פינוי המלון. בשל התנהגות זו, הודיעה בראון שלא תממש את האופציה שלה להארכת השכירות במלונות אולימפיה וטאונהאוס.
בכתב ההגנה שהגישה קבוצת צביאלי בדצמבר היא דחתה את כל הטענות של בראון, וטענה מנגד כי מדובר ב"תביעת סרק מובהקת" ובניסיון ציני להפעיל עליה לחץ פסול, "כדי להימנע מלשאת בהשלכות ההפרות של הסכמי השכירות במטרה להוציא סכומי כסף מופרכים". כמו כן כתב צביאלי שטענות הדיבה שהוציא לכאורה "מעורפלות ומופרכות". צביאלי מבקש לדחות את התביעה על הסף, לאחר שמרבית מהטענות שבה כבר הועלו בתביעה קודמת שהוגשה ב־2020 על ידי בראון, סביב הסכסוך בתקופת הקורונה, שנדחתה בהסכמה בין הצדדים.
