סגור
מיכל כהן ראש רשות התחרות ו רן שלח מ קרן נוי
מיכל כהן ורן שלח. מעקב אחרי התכתבויות ומיילים שלו בתקופת המכרז על אשכול (צילומים: אביגיל פפרנו-באר, רן יחזקאל)

בלעדי
חקירת מכירת אשכול עולה שלב: רשות התחרות החרימה את הטלפון של רן שלח

אנשי רשות התחרות הגיעו לביתו של השותף־המנהל בקרן נוי עם צו חיפוש, והחרימו את הטלפון הסלולרי שלו. הרשות, שתשאלה שותפים נוספים בקרן, בודקת אם שלח הפעיל לחצים פסולים על הגופים המממנים של דליה כדי להכשיל את זכייתה במכרז 

עליית מדרגה נוספת בבדיקת רשות התחרות לגבי המכרז הענק למכירת תחנת הכוח אשכול. לכלכליסט נודע כי הבדיקה עברה לסטטוס של חקירה.
במסגרת זו, כך נודע, הגיעו חוקרי הרשות השבוע בשעת בוקר מוקדמת לביתו של רן שלח, שהופך לחשוד בפרשה, המתינו ליד הבית וכשהגיע ביקשו ולקחו ממנו את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו. שלח הוא אחד משלושת המנהלים־השותפים הבכירים בקרן התשתיות נוי, הקרן הגדולה בארץ בתחום, שבאוקטובר האחרון גייסה 2 מיליארד שקל משורה של גופים מוסדיים לקרן החמישית שלה. שני המנהלים־השותפים האחרים הם פיני כהן וגיל־עד בושביץ. עם זאת שלח מוגדר, ככל הידוע, כחשוד היחיד בפרשה.
עוד נודע לכלכליסט כי מנהלים אחרים בקרן תושאלו גם הם בידי חוקרי הרשות. החוקרים הגיעו לביתו של שלח מצוידים בצו חיפוש מטעם בית המשפט וכאמור נטלו את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו, ככל הנראה כדי לעקוב אחרי התכתבויות שלו בתקופת המכרז על אשכול ולשאוב מיילים ששלח.
לפני כחודש נחשף בכלכליסט כי הבדיקה של רשות התחרות עוברת למישור הפלילי. אז פורסם כי הרשות, בראשותה של מיכל כהן, כבר זימנה בכירים בשוק ההון שמהם גבתה עדויות על אודות התנהלותו של שלח בכל הנוגע למכרז לרכישת אשכול שבו נוי התמודדה יחד עם OPC שבשליטת עידן עופר. הרשות בודקת אם שלח פעל באופן פסול כדי למנוע מהקבוצה בראשות דליה אנרגיה, שזכתה בסופו של דבר במכרז, לקבל את המימון הדרוש לה לשם רכישת התחנה.
מחלקת החקירות ברשות התחרות זימנה אז למתן עדויות בכירים בבנק הפועלים, כלל ביטוח, הפניקס ומנורה מבטחים. מי שנתן עדות מטעם בנק הפועלים הוא ליאור מנצר, מנהל סקטור מימון פרויקטים וסינדיקציה בחטיבה העסקית של הבנק, שהיא זו שמעמידה את האשראים הגדולים לתחומי התשתיות. מנצר העיד בפני הרשות במשך שעות רבות. מי שנקראו לעדות מטעם המוסדיים אלו גורמים בחטיבות ההשקעות. כל מי שנקרא לרשות התבקש להשיב על שאלות הנוגעות לאמירות של שלח, בין היתר בפני ועדת המכרזים של חברת החשמל, שלפיהן הוא ידע מראש שקבוצת המממנים של דליה בראשות הפועלים לא תעניק לה את המימון הדרוש לרכישת אשכול, ולכן היא לא תוכל לממש את הזכייה שלה במכרז המקורי.
כלל, הפניקס ומנורה מבטחים הן בין המשקיעים בקרן נוי, והן גם הצטרפו לקונסורציום בראשות הפועלים, שהוביל את המימון לרכישת אשכול. בקונסורציום, שהעמיד 6 מיליארד שקל לצורך העסקה שעמדה על 9.1 מיליארד שקל, שותף גם בנק מזרחי טפחות. דליה אנרגיה ביצעה את רכישת אשכול יחד עם בעלי מניות קיימים של דליה בראשות ג'ורג' חורש, יבואן טויוטה.
חוקרי הרשות מנסים לאסוף ראיות לביצוע עבירה פלילית מצד שלח. במקרה שלא תצליח בכך, הבדיקה תעבור למישור מינהלי או אף תיסגר. אם כי בשלב זה, ככל הנראה, יש בידי הרשות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו.
משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן נשכר על ידי קרן נוי לייעץ לשותפים ולייצג את שלח, ובמידת הצורך גם שותפים נוספים בפרשה החריגה. ככל הידוע, שלח צפוי לטעון כי הפרוטוקול של ועדת המכרזים של חברת החשמל, שם הופיעו הדברים שהולידו את הבדיקה, ציטט רק חלקית את דבריו.
כאמור, הרשות בודקת אם שלח הפעיל לחצים פסולים על הגורמים המממנים של דליה כדי להכשיל את זכייתה במכרז. מדובר בחשד לתיאום אנכי וחשדות נוספים להפרעה להליך המכרזי, יצירת "שולחן עגול" לגופים מוסדיים והתערבות בעבודה של גוף מפוקח. בבסיס הבדיקה עומדת, בין היתר, התבטאות של שלח בפני ועדת המכרזים של חברת החשמל, שלפיה הוא ידע מראש שקבוצת המממנים של דליה, בראשות הפועלים, לא תעניק לה את המימון הדרוש לרכישת אשכול, ולכן היא לא תוכל לממש את זכייתה במכרז המקורי.
המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול יצא לדרך במרץ 2023 והיה הגדול ביותר למכירת תחנת כוח של חברת החשמל, שבמסגרת הרפורמה במשק החשמל. ביוני 2023, כשנפתחו מעטפות המכרז, התברר כי הקבוצה שהורכבה מדליה אנרגיה, שבשליטת משק אנרגיה, וחברת תעבורה של משפחת לבנת, הציעה סכום אסטרונומי של 12.4 מיליארד שקל עבור התחנה, פער גדול ביחס לקבוצה שהגיעה למקום השני — שהורכבה מקרן נוי וחברת האנרגיה OPC שבשליטת עידן עופר — שהציעה 7.1 מיליארד שקל. בשוק העריכו שהמכרז ייסגר סביב המחיר שהגישו נוי ו־OPC. בעקבות הפער הגדול החליטה תעבורה לפרוש מהקבוצה, ודליה נותרה לבדה בעסקה. במקביל, קבוצת הגופים המממנים של דליה אנרגיה בראשות בנק הפועלים נאלצה לחזור בה, כשהבנק הסביר שהפער הגדול בהצעות לא מאפשר לו לעמוד מאחורי המימון המוצע, הגם שבהערכת השווי שערך הבנק המחיר של התחנה היה גבוה מ־7 מיליארד שקל. בשל נסיגת הגורמים המממנים, דליה אנרגיה פנתה לוועדת המכרזים וחברת החשמל בסוף יוני בבקשה להפחית את המחיר, תוך שהיא מבהירה שתוכל לשלם 9.1 מיליארד שקל עבור התחנה.
נוי ו־OPC פנו לוועדת המכרזים בבקשה לפסול את הזכייה של דליה, בטענה שהבקשה להפחתת מחיר שקולה לוויתור על הזכייה, ולהכריז עליהן כזוכות במכרז, בהיותן "כשיר שני" — כלומר, קבוצה שתוכל לזכות במכרז אם מסיבה כלשהי הזוכה לא יוכל לממש את זכייתו, או יפר את הצעתו. לפי OPC ונוי, הבקשה להפחתה במחיר עונה על הקריטריונים האלו.
בתגובה, קבוצת דליה שיגרה מכתב תלונה באמצעות משרד גולדפרב זליגמן, שבו טענה כי שלח אמר לוועדת המכרזים אחרי זכייתה של דליה במכרז כי "אני אומר לכם, בנק הפועלים הבטיח לי שהוא לא ייתן לדליה הצעה יותר טובה מההצעה שהוא נתן לנו. דליה לא תעמוד בהצעה שלה. ואתם יודעים איך אני יודע? בגלל שמי שאמור לממן אותה הם גם גופים מוסדיים וגורמים שהם בעלים בקרן נוי, ואני לא אתן להם לממן את דליה". הדברים הופיעו בפרוטוקול ועדת המכרזים ולאחר פרסומם בנק הפועלים הכחיש את הדברים וטען כי החלטותיו לא התקבלו בהשפעת שלח. גם נוי טענה כי הדברים בפרוטוקול אינם מדויקים.
מטעם עורכי הדין המייצגים את הקרן ממשרד הרצוג ושות' נמסר: "מנהלי הקרן מסייעים לרשות התחרות בבדיקתה וימשיכו לשתף פעולה ולסייע ככל שיידרשו לכך. אנו בטוחים כי רשות התחרות תפעל במקצועיות ותגיע למסקנה המתבקשת שלפיה לא נפל כל פגם בהתנהלותם". ברשות התחרות סירבו להגיב.