המוסדיים עצרו את שדרוג התגמולים של מנכ"לית ויו"ר אל על
המוסדיים עצרו את שדרוג התגמולים של מנכ"לית ויו"ר אל על
המנכ"לית דינה בן טל גננסיה והיו"ר עמיקם בן צבי רצו לשדרג את תנאיהם, כולל אופציות ומניות בשווי של 19 מיליון שקל שכבר בתוך הכסף; אחרי שדחתה את האסיפה פעמיים, נאלצה חברת התעופה נאלצה להסיר את התנאים המשודרגים מסדר יומה של אסיפת בעלי המניות; השניים יוכלו ליהנות מהשפעת הזינוק במניה על מימוש אופציות שכבר ברשותם
ההתנגדות של הגופים המוסדיים הכריעה, ושדרוג תנאי השכר של מנכ"לית ויו"ר אל על ירד מהפרק.
חברת התעופה ביקשה לאשר באסיפת בעלי המניות שלה את שדרוג תנאי השכר של המנכ"לית דינה בן טל גננסיה והיו"ר עמיקם בן צבי, אך התמודדה מול ביקורת של הגופים המוסדיים, שתמיכתם בהצעה חיונית לאישורה. בעקבות ההתנגדות דחתה אל על פעמיים את כינוס האסיפה, ולבסוף נאלצה להסיר את תנאי השכר החדשים מסדר היום שלה.
שכרה החודשי של בן טל גננסיה היה אמור לעלות ב-25% ל-150 אלף שקל, וזה של בן צבי ב-19% ל-121.5 אלף שקל.
בנוסף ביקשה אל על להקצות לשניים אופציות ומניות חסומות בשווי של 19 מיליון שקל (מהם 10.5 מיליון שקל למנכ"לית). כאשר מחיר המימוש שאותו קבעה להן, 7.55 שקלים למניה, נמוך ממחיר המניה, לאחר שזינזקה מתחילת המלחמה ב-161% והגיעה בנעילת המסחר אתמול (ראשון) למחיר של 9.65 שקלים.
מחיר המימוש הנמוך מציב את האופציות בתוך הכסף, והשניים ירוויחו ממימושן גם אם שווי המניה לא יעלה יותר. מה שסותר את הרעיון שעומד מאחורי הקצאת אופציות לבכירי חברה, והוא לקשור בין האינטרס שלהם עם האינטרס של בעלי המניות בהצלחתה ובעליית מחיר המניה לטווח ארוך.
השדרוגים, שנועדו במקור לחול מנובמבר, היו צפויים להביא את עלות שכרה השנתית של בן טל גננסיה ב-2024 ל-6.8 מיליון שקל, ואת זו של בן צבי ל-5.1 מיליון שקל. לעומת 5.9 מיליון ו-4.2 מיליון שקל עלות שכרם ב-2023.
אל על לא ציינה בזימון לאסיפה כיצד ישפיע השדרוג על עלות שכרם בשנה מלאה. אך בניתוח שערכה חברת הייעוץ עמדה שמייעצת לגופים המוסדיים בנוגע לאישור תנאי התגמול בחברות נמצא כי עלות שכרה השנתית של בן טל גננסיה תגיע ל-9.1 מיליון שקל. כשעלות שכרו של בן צבי תגיע, בהתאם לכך, ולפי היקף משרתו, ל-7.7 מיליון שקל בשנה.
תמיכת המוסדיים חיונית עבור אל על, כיוון שאישור תנאי התגמול מחויב ברוב מקרב בעלי מניות המיעוט שמשתתפים בהצבעה, והמוסדיים שמחויבים להצביע הם הגורמים הרלוונטיים בכך.
ההתנגדות לתנאים שהוצעו מבוססת על המלצתה של עמדה, לפיה הם לא סבירים ביחס לפעילות החברה ולתנאים של נושאי משרה מקבילים בחברות אחרות שנבדקו.
כוונת השדרוג הגיעה על רקע השיפור בתוצאותיה של אל על. זה החל ב-2023 בהשפעת היציאה מהקורונה והתגבר במלחמה שבעקבותיה חברות התעופה הזרות צמצמו ולפרקים ארוכים אף ביטלו את פעילותן בישראל. כחלק מכך ברבעון השלישי של 2024 הכנסות אל על צמחו ב־44% לעומת הרבעון המקביל ב-2023 והסתכמו בכמיליארד דולר והרווח הנקי המריא ב־258% והגיע ל־185 מיליון דולר. כשבעקבות זאת גם המניה זינקה.
למרות הורדת שדרוג התנאים מסדר היום, השיפור בתוצאות החברה כבר מיטיב עם השניים. שמתוקף תנאי התגמול הנוכחיים שלהם, הם יהיו זכאים ב-2024 למענק גבוה יותר משקיבלו ב-2023.
הזינוק במחיר המניה אף מאפשר להם רווח גבוה יותר אם יבחרו לממש את האופציות שכבר ברשותם. 1.45 מיליון אופציות שקיבלה בן טל גננסיה (מהן מימשה בנובמבר 4%) ו-1.15 מיליון אופציות שקיבל בן צבי בדצמבר 2022 במחיר מימוש של 3.89 שקלים למניה. כשבמחיר המניה הנוכחי, הרווח "על הנייר" מאופציות אלה (מהן הם כבר יכולים לממש שני שלישחם) מגיע ל-8.3 מיליון שקל ול-6.6 מיליון שקל.
