בנק ישראל לא מאשר לבנקים להגדיל את הדיבידנד מעבר ל-40% מהרווח
לקראת פרסום הדוחות הכספיים קיימו הבנקים שיחות עם הפיקוח על אפשרות הגדלת הדיבידנד. על אף עודפי ההון שלהם והאינדיקציות החיוביות שקיבלו בשלב מוקדם יותר- בסופו של דבר החליט בנק ישראל להמשיך בקו השמרני ולדחות את הבקשה, בנימוק של "אי ודאות גיאופוליטית"
בבנק ישראל עדיין חוששים לאפשר לבנקים להגדיל את שיעור הדיבידנד, על אף עודפי ההון שלהם. לקראת פרסום הדוחות הכספיים, ניהלו בחלק מהבנקים שיחות עם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, וביקשו אישור לגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד מעבר ל-40% מהרווח.
הבקשה נומקה בשיפור במצב הגיאופוליטי של ישראל, היציבות במצב הלווים ועודפי ההון שהצטברו בבנקים. בבנקים ציינו כי בניגוד לעבר, הפעם התקבלו אינדיקציות חיוביות מבנק ישראל על הכוונה לאפשר הגדלה של הדיבידנד - לפחות בנוגע לרווחי הרבעון הרביעי. אולם בסופו של דבר החליט המפקח דני חחיאשוילי שלא לאפשר הגדלה שכזו, בשל אי הוודאות הגיאופוליטית.
עונת הדוחות השנתיים של הבנקים תיפתח ביום חמישי הקרוב, עם התוצאות הכספיות של מזרחי-טפחות.
לכל בנק מדיניות דיבידנד משלו הקובעת את שיעור חלוקת הדיבידנד מתוך הרווח. מדיניות זו עומדת בחמשת הבנקים הגדולים על 40% או 50% מהרווח. בתחילת המלחמה בנק ישראל הנחה את הבנקים להפחית משמעותית את הדיבידנד, בשל הצורך לשמור עודפי הון לתרחיש של משבר כלכלי.
מרבית הבנקים הפחיתו בתגובה את הדיבידנד ל-20% מהרווח. במהלך 2024, כאשר החששות ממשבר עמוק הלכו ופחתו, החלו הבנקים לחזור ולהגדיל את חלוקת הדיבידנד עד ל-40% מהרווח.
עודפי ההון בבנקים הצטברו בעיקר בעקבות עלייה חדה ברווחיות הבנקים בשלוש השנים האחרונות, מאז בעיקר בזכות העלייה החדה בריבית. העלאת הריבית ומגמת האינפלציה ניפחו את הכנסות המימון של הבנקים ואת השורה התחתונה של הרווח הנקי.
בעוד שהבנקים גלגלו את עליית הריבית לצד ההלוואות של לקוחותיהם, בצד הפיקדונות הגלגול היה חלקי מאד - בעיקר בכל הקשור לפיקדונות של משקי הבית ול-236 מיליארד שקל השוכבים בחשבונות העו"ש שלהם. בזכות מדיניות זו, בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2024 הרוויחו חמשת הבנקים הגדולים יותר מ-20 מיליארד שקל.
בחמש השנים האחרונות התרחש משבר הקורונה והמלחמה, שני אירועים דרמטיים שהביאו לכך שבנק ישראל הורה לבנקים לעצור או להקטין את הדיבידנד, אך מנגד לא הסתיימו בהרעה משמעותית בתוצאות הבנקים, מה שהביא גם כן להיווצרות עודפי ההון. במערכת הבנקאית מעריכים שסכום עודפי ההון שהצטבר בסקטור מגיע ליותר מ-10 מיליארד שקל.
עודפי ההון מתבטאים בכך שיחס הלימות ההון של הבנקים גבוה בפער לא מבוטל מדרישות בנק ישראל. יחס ההלימות הוא היחס בין ההון העצמי של הבנק לנכסי הסיכון שלו (בעיקר תיק האשראי). בנק ישראל קבע לכל בנק יעד שבין 9.2%-10.2% (היעד נקבע לפי פרמטרים כגון גודל הבנק). בפועל יחס הלימות ההון שלהם גבוה לרוב ביותר מ-1% מהיעד הפנימי שלהם (שמחמיר יותר מיעד בנק ישראל, וזאת בכדי לא להגיע למצב שבו יש חריגה מהיעד הרגולטורי).
בחלק מהבנקים לחצו על בנק ישראל מזה תקופה לאפשר להם להגדיל את הדיבידנד. בין השאר טענו נציגיהם כי עודפי ההון פוגעים בתשואה על ההון של הבנקים, ומרתיע משקיעים ,בעיקר זרים. אחרים ניסו ללחוץ על בנק ישראל בכך שעודפי ההון עלולים לייצר עיוות ולהוות תמריץ לבנקים לתת יותר אשראי, גם במחיר של עלייה בסיכון. בסופו של דבר כאמור, בבנק ישראל לא השתכנעו.
מבנק ישראל נמסר: "בתקופה זו, שבה אי הוודאות הגיאופוליטית והשלכותיה הכלכליות עדיין מלוות אותנו, חשוב שהבנקים ינהלו את ההון שלהם בצורה שמרנית".
