הברבור הכתום כבר כאן, והשווקים מבינים שהוא הולך להישאר
בעקבות התנהגותו הבלתי צפויה של הנשיא, החשש ממיתון מטלטל את השווקים. המסר של טראמפ כי הפעם השווקים לא מעניינים אותו עלול לערער את תחושת העושר של האמריקאים. יחד עם אינפלציה, הצריכה הפרטית עלולה להיפגע וליצור מיתון בארה"ב
המשקיעים בוול סטריט חיכו לנצחונו של דונלד טראמפ בקוצר רוח, אלא שמי שהיה אמור להיות האביר הלבן של השוק, נהפך לברבור השחור שלו. הימים האחרונים לא מאותתים על השפל הגדול או על קץ ההיסטוריה, אלא רק על התפכחות. התפכחות מהחלומות על כך שטראמפ נכנס לחדר הסגלגל כדי להוריד את המסים והרגולציה ולהעלות את שוק המניות. נכון, זה מה שהוא עשה, או לפחות ניסה לעשות בקדנציה הראשונה. הוא צייץ ללא הפסק על כל שיא או תנועה בוול סטריט, אם כי במבחן הביצועים כהונתו בין 2016 ל־2020 לא היתה יוצאת דופן לטובה במדדים המובילים. הפעם, וול סטריט והבית הלבן קיבלו נשיא שונה שמתחיל להפחיד מכיוון שהוא נהפך לבלתי צפוי עוד יותר מקודם. אם בכהונה הראשונה הוא עוד הקיף את עצמו ביועצים מקצועיים יחסית וחשב כמו כל מי שנבחר לראשונה גם על הבחירות הבאות, בקדנציה השנייה אמריקה קיבלה טראמפ ללא בלמים. זה מכניס הרבה מאוד פחד וחוסר ודאות לשווקים. אפשר היה לקבל את הרמז הראשון לכך בשורת המינויים הגבוליים, שלא לומר מופרכים, לכל התפקידים הבכירים והיה צריך לקבל איתותים עוד לפני הכניסה לבית הלבן כאשר טראמפ, אחרי ניסיון ההתנקשות, הכריז שהבין כי הוא נשלח על ידי יד אלוהית להציל את אמריקה. אז עכשיו רק להוריד מסים זה משעמם, אפשר לנסות לעצב לגמרי מחדש את מבנה הכלכלה. בדיוק כפי שהתברר למשקיעים בישראל לתדהמתם שמי שהיה פעם "מר כלכלה" הלא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, מקדש את ההפיכה המשטרית יותר מהכלכלה הישראלית ומשער הדולר, כך גם אצל המודל שלו לחיקוי - יצר הנקמה גובר על השכל הישר. הסוחרים בוול סטריט נלחצו בחדרי חדרים לנוכח המהלכים הקיצוניים של טראמפ ובראשם הטלת המכסים על מקסיקו וקנדה, שתי שותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב, אך הסיקו על סמך ניסיון הכהונה הראשונה כי מדובר בעיקר ברטוריקה וחלק ממשא ומתן שהרי המחוייבות הראשונה שלו היא לשווקים. בראיון בסוף השבוע, כאשר טראמפ לא פסל אפשרות של מיתון ולא נחלץ להרגעת המשקיעים, הוא הפך ברגע אחד ממושיע למטביע.
האם משהו מהותי משתנה בכלכלת ארה"ב? הפעם, כנראה לראשונה מאז תקופת הקורונה לפני חמש שנים, נדמה שכן. בג'יי פי מורגן העלו את הסבירות למיתון מ־30% ל־40% ובגולדמן זאקס חתכו את הצפי לצמיחה בארה"ב מ־2.4% ל־1.5%. מדיניות המכסים שמוביל טראמפ עלולה ליצור אפקט דומינו שיכה לא רק בכלכלה הגלובלית, אלא יחמיר עוד יותר את חוסר היציבות הגאו פוליטי שממילא גבוה עם מלחמה בין רוסיה לאוקראינה והמלחמה בישראל. אבל עוד לפני כן ובאופן המיידי ביותר, הטלת מכסים של 25% על ייבוא של רוב המוצרים ממקסיקו וקנדה, צפויה להקפיץ מחירים בארה"ב ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים שרק באחרונה החלו להתמתן.
העובדה שגם אתמול בערב לקראת סיום המסחר הירידות לא התמתנו וגם היום המסחר נפתח שוב בירידות, מאותתת על כך שהפחד הוא עמוק והפעם התיקון יכול להיות ממושך יותר ממה שהתרגלנו אליו בחמש השנים האחרונות. אף אחד אפילו לא קפץ כרגיל לצעוק שנוצרו הזדמנויות קנייה נדירות בשווקים. בינתיים נראה שלבית הלבן, כלומר לטראמפ, לא דחוף להרגיע את הסוחרים ואפילו להיפך. אתמול עם פתיחת המסחר בוול סטריט הוא לחץ עוד על הגז עם הכרזה על העלאת המכסים על ייבוא פלדה ואלומיניום לקנדה ל־50%.
אבל בתוך הבהלה צריך לשים לב לכך שעיקר הירידות מרוכזות בינתיים דווקא במניות הטכנולוגיה, חברות שפעילותן מושפעת פחות מהמכסים החדשים וגם משפיעה פחות על קצב האינפלציה בארה"ב. יציאה ממניות של חברות כמו גוגל או אנבידיה לא מלמדת על חשש ממיתון, אלא מבטאת פחד כללי מהלא נודע ונכונות לממש בינתיים את הרווחים האדירים שנצברו במניות "7 המופלאות" בשנים האחרונות. כל שוק המניות האמריקאי היה מנופח אחרי שנים ארוכות של גאות, תחילה באדיבות הקורונה ולאחר מכן בגלל ה־AI. עכשיו הכל תלוי בצרכנים האמריקאים, שהם גם שחקנים חשובים בשוק המניות: המחירים הגבוהים בסופרמרקטים ובמסעדות כבר מעוררים כעס וחששות מפני הרעה נוספת במצב הכלכלי ובהכנסה הפנויה. עד עכשיו המחשבה שטראמפ לא יעז לפגוע בוול סטריט, קודש הקודשים של הכלכלה האמריקאית, שמרה על תחושת העושר ומנעה פגיעה משמעותית בצריכה הפרטית. אם טראמפ אכן מתכוון "לשחרר" הפעם, וזה המסר שיחלחל לציבור האמריקאי, הוא אכן צפוי להפחית את הצריכה. אלא שבעידן טראמפ והעובדות האלטרנטיביות, לא יקראו לזה מיתון. אולי משהו כמו "תקופת טרנספורמציה בדרך לעידן הזהב בכלכלה".
