מניית אל על מזנקת ב-5% - בעקבות הפרסום על מו"מ עם המדינה לחלוקת דיבידנד
מניית אל על מזנקת ב-5% - בעקבות הפרסום על מו"מ עם המדינה לחלוקת דיבידנד
חברת התעופה במגעים עם החשכ"ל באוצר לבטל את האיסור על חלוקת דיבידנד שהוטל עליה בהסכמים מול המדינה, בעת שזו הזרימה לה כספים לחילוץ בתקופת הקורונה; באוצר עוד לא קיבלו החלטה אך הנטייה היא חיובית, לאחר שאל על פרעה הלוואות שנטלה מהמדינה בפירעון מוקדם
אל על מעוניינת לחלק דיבידנד לבעלי המניות שלה, למרות שהתחייבה שלא תעשה כן עד סוף השנה. הנהנים העיקריים הם בעלי השליטה בחברת התעופה, משפחת רוזנברג (49.46%).
רק בסוף דצמבר אמרה מנכ"לית אל על דינה בן טל גננסיה כי "יש חוסר עולמי במטוסים ובטייסים, בעוד הביקוש לטיסות גדול יותר. אל על שמה לה ליעד בתוכנית האסטרטגית ל-2030 לגדול ל-60 מטוסים.
"אמנם לא מייצרים מטוסים בישראל ונצטרך לרכוש מטוסים בחו"ל, אבל בשאר הדברים, כל מה שאנו יכולים אנו מביאים ארצה לתוך הבית שלנו כדי לא להיות תלויים באף אחד - משקיעים בסימולטורים להכשרת טייסים וביכולת תחזוקה של שיפוץ מטוסים בישראל".
בעיצומה של תוכנית הצטיידות שכזו, וכאשר עדיין לא ברור אילו "ברבורים שחורים" חדשים ירחפו מעל חברת התעופה, אל על החליטה שבשלה העת לחלק מיתרת הרווחים שלה דיבידנד.
לא רק שלא מדובר במהלך שלכאורה נדמה שאינו תואם את הצורך של חברת התעופה להשאיר את הכסף בתוך החברה לצורך מימוש תוכנית ההתפתחות הגדולה, אלא שלמשפחת רוזנברג יש חסם משמעותי יותר בדרך ליהנות מהרווחים השמנים שעשתה החברה בזמן מלחמת חרבות ברזל - והוא המדינה.
על פי כמה הסכמים שחתמה אל על מול משרד האוצר בשנים 2022-2021, במסגרת תוכנית החילוץ של אל על בתקופת מגפת הקורונה, היא נטלה על עצמה התחייבויות שונות תמורות השקעה כספית אדירה של המדינה באל על. זה כלל מתן הלוואות, רכישת מניות אל על על ידי המדינה כדי להגדיל את הון החברה, ורכישה של כרטיסים מראש ל-20 שנה עבור מאבטחים מטעם המדינה.
בסך הכל השקיעה המדינה באל על את הסכומים הבאים: 34 מיליון דולר ברכישת מניות בספטמבר 2020 (אשר נמכרו לאחר מכן ברווח), 210 מיליון דולר ברכישת כרטיסים ל-20 שנה להטסת מערך האבטחה, אשר נרכשו בהנחה במאי 2021, והלוואות בסכום מצטבר של 45 מיליון דולר שנתנה המדינה לאל על בנובמבר 2021 ובפברואר 2022 - אשר נפרעו בפירעון מוקדם.
ההסכם הראשון נחתם במרץ 2021 ובו בין השאר התחייבה אל על שלא לבצע חלוקת דיבידנד לרבות רכישה עצמית של מניות עד תום שנת 2025. עוד התחייבה אל על כי בשנים 2028-2026 הדיבידנד שהיא תחלק לא יעלה על 30% מסך הרווח הנקי בכל השנים האלה יחד, נכון למועד החלוקה.
הרציונל של ההגבלה הזו שאוסרת על אל על לחלק דיבידנד היה שכאשר המדינה מכניסה את היד לכיס ומלווה כסף לאל על לטובת חילוצה, לא יתכן שבעלי המניות יוכלו להנות מרווחים, אם יהיו כאלה.
בהסכמים הוטלו על אל על הגבלות נוספות, כמו למשל איסור מכירה, העברה או שעבוד של "סלוטים" (אישורי המראה ונחיתה בנתב"ג) ללא אישור מראש ובכתב מהמדינה, הגבלות בנוגע לאישור של המדינה על עסקאות בעלי עניין ועוד.
בעוד במשבר הקורונה מצב החברה היה בכי רע, המטוסים נותרו על הקרקע, קופת המזומנים היתה ריקה ובדו"חות הכספיים הופיעה הערת עסק חי (בכנס האחרון הודתה בן טל גננסיה שהחברה היתה על סף פשיטת רגל) – כיום המצב שונה.
אחרי היציאה ממשבר הקורונה והביקוש האדיר שהיה אז לטיסות, ובעיקר אחרי פרוץ המלחמה, כאשר אל על נותרה אחת החברות היחידות שפעלו כסדרן והמשיכה לטוס חרף המלחמה ולמלא את הוואקום שנוצר בהיעדרן של חברות התעופה הזרות - הטיסות מלאות עד אפס מקום, המחירים בשמיים, לא פחות מהמטוסים, ובהתאם ההכנסות והרווחים של החברה.
בין השאר, רשמה אל על ברבעון האחרון המדווח, הרבעון השלישי של 2024 – את רבעון השיא בתולדותיה: הכנסות של כמיליארד דולר, רווח תפעולי של כ-270 מיליון דולר, רווח נקי של כ-185 מיליון דולר, כאשר יתרת המזומנים של החברה הגיעה ל-1.25 מיליארד דולר בסוף הרבעון וחוב פיננסי נטו שהתכווץ ל-376 מיליון דולר בלבד.
אל על הצליחה במהלך הדרך לפרוע (בפירעון מוקדם של כשנתיים) את ההלוואות שנטלה מהמדינה, וכמו כן המדינה מכרה (ברווח) את מניות אל על שהיא קנתה. אולם, גם לאחר מכן תוקף ההסכמים וחלק ניכר מההגבלות שהוטלו על אל על נותרו שרירות וקיימות. אלא על בעצמה עדכנה על כך בדו"ח השנתי האחרון שלה לשנת 2023, ופירטה לגבי ההתחייבות שלה על איסור חלוקת הדיבידנד.
אולם מאחורי הקלעים אל על כבר החלה בחודשים האחרונים לנהל מגעים מול החשב הכללי באוצר, כדי לבטל את האיסור הזה על חלוקת הדיבידנד, ופנו למדינה בבקשה להקל על האיסור.
בדיווח שהוציאה אל על לבורסה לפני כשלושה שבועות שכותרתו היא "משא ומתן עם המדינה בקשר עם הפחתה הדרגתית של שיעור השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון", מסתתר משפט סתום לפיו "החברה מקיימת משא ומתן עם המדינה בקשר עם הפחתה הדרגתית של שיעור השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון, תוך בחינה של הסכמים נוספים מולה (שנחתמו בשנים 2022-2021), לרבות צמצום התחייבויות החברה שנקבעו בהסכמים אלו".
מאחורי הדיווח הזה מסתתר אותו רצון של אל על לבטל את ההגבלה על חלוקת הדיבידנד, בין השאר תוך השמעת טענה שכספי ההלוואות שניטלו מהמדינה כבר נפרעו במלואן. עוד באל על מנסים לנצל את העובדה כי המדינה מבקשת להקטין את ההשתתפות שלה בהוצאות עבור האבטחה בטיסות של חברות התעופה הישראליות, ובכללן אל על, כדי לקבל את ביטול ההגבלה.
לכלכליסט נודע כי באוצר קשובים מאוד לטיעוני אל על, וחושבים שמדובר בדרישה סבירה, אולם עדיין לא התקבלה החלטה סופית והמגעים נמשכים. מסתבר אם כן, שלא רק שהמדינה לא עשתה די עד כה, כדי להחזיר לישראל את חברות התעופה הזרות שחלקן חדלו לגמרי לטוס לארץ בימי המלחמה, כדי לשמר את התחרות בענף ולאפשר לישראלים לרכוש כרטיסי טיסה במחירים סבירים – מה שהביא לזינוק ברווחי אל על ולעליית ערכן של מניותיה – אלא שכעת נראה שהיא בדרך לאשר לה לחלק דיבידנד לבעלי המניות.
מאל על נמסר בתגובה: "כפי שדיווחה אל על לבורסה ב-30 בדצמבר 2024, החברה מנהלת מו"מ מול המדינה בנוגע להסכמים שנחתמו מולה בשנים 2022-2021, לרבות צמצום התחייבויות החברה שנקבעו בהסכמים אלה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המדינה מנהלת שיח שוטף עם החברות בנושאי אבטחת תעופה, תוך שמירה על הצרכים הביטחוניים והאינטרס הציבורי".
