בלעדיעופר ינאי במגעים להשתלטות על טראלייט תמורת יותר מ-600 מיליון שקל
בלעדי
עופר ינאי במגעים להשתלטות על טראלייט תמורת יותר מ-600 מיליון שקל
נופר אנרגיה שבשליטת ינאי מנסה להגדיל את פעילותה בארץ באמצעות רכישת חברת האנרגיה המתחדשת ומחיקתה מהמסחר. המגעים הוקפאו אך אמורים להתחדש בקרוב בתמיכת לאומי פרטנרס. טראלייט עלתה בינואר ב־14% לשווי 555 מיליון שקל
נופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי מנהלת מגעים ראשוניים לרכישת חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט. לכלכליסט נודע כי המגעים מתנהלים בחודשיים האחרונים סביב שווי של 650-600 מיליון שקל לטראלייט. ככל הידוע, נופר מבקשת לרכוש את טראלייט (100%) ולמחוק אותה מהמסחר בבורסה. יו"ר טראלייט הוא יונל כהן, מנכ"ל מגדל לשעבר, והרוח החיה בחברה הוא המנכ"ל רני ליפשיץ.
המגעים הוקפאו, ככל הידוע, בשבועיים האחרונים אבל לא הופסקו ומעריכים כי יתחדשו בקרוב. אחת הסיבות להפסקה היא שותפות של טראלייט בחברה־בת - מנורה סינרג'י - המוחזקת בחלקים שווים בידי טראלייט וסינרג'י. האחרונה נמכרה בשבוע שעבר לרפק אנרגיה ותקשורת תמורת עד 300 מיליון שקל ומחויבת לפי ההסכם למכור את ההחזקה שלה בחברה המשותפת לפני השלמת המכירה לרפק, כשמדובר בעסקה של 60-50 מיליון שקל.
נופר, שהונפקה בדצמבר 2020 בתל אביב, לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל לאחר גיוס של כ־600 מיליון שקל, מקווה באמצעות הרכישה להגדיל משמעותית את ההחזקות שלה בפרויקטים בארץ, לאחר שכיום מרבית פעילותה היא בחו"ל. הפנייה שלה לטראלייט נעשתה זמן קצר לאחר הפסקת מגעים של טראלייט למיזוג עם משק אנרגיה. המגעים הופסקו, ככל הידוע, על רקע מחלוקות לגבי אופן הצגת התוצאות בדו"חות החברה הממוזגת.
נופר, שמיוצגת בשיחות על ידי המנכ"ל נדב טנא והיו"עמשית עיינה וקסלר, הציעה באופן לא רשמי לרכוש לפי השווי המדובר, ולאחר כמה שיחות הסכימו בעלי המניות המרכזיים בטראלייט, טלי וערן גריפל וניבה גורביץ' (53.6% ביחד), שהם בעלי השליטה בחברת הביטוח מנורה (63.2% ביחד), למכור את השליטה. עם זאת, כאמור, המגעים הוקפאו בשבועיים האחרונים אף שהצדדים כבר הכניסו את משרדי עורכי הדין הרצוג וגורניצקי לעובי הקורה.
אחד הגורמים שדחפו את טראלייט לביצוע העסקה הוא לאומי פרטנרס, שמחזיקה (16.6%) בטראלייט. זרוע ההשקעות של בנק לאומי מנוהלת בידי רון בן חיים שמתגלה כשחקן פסיבי יותר, ולדברי גורמים בשוק ההון הוא לא מגלה בשיחות פרטיות התלהבות מפורטפוליו ההשקעות שירש מקודמו אבי אורטל. אורטל ולאומי פרטנרס השקיעו 120 מיליון שקל בטראלייט ב־2021 במחיר של 12 שקל למניה, ובמקרה של עסקה לאומי יממש אותן בהפסד של יותר מ־30%. מניית טראלייט נסחרת כיום ב־7.57 שקלים בשווי של 555 מיליון שקל, כך שעסקה אפשרית עם נופר מגלמת פרמיה של כ־17% לבעלי המניות.
גורם נוסף המעורב בעסקה ומצדד בקיומה הוא קרן התשתיות נוי שמחזיקה ב־7.85% מנופר בשווי של 245 מיליון שקל והיא בעלת המניות השנייה בגודלה אחרי ינאי - הבעלים של הפועל תל אביב בכדורסל - שמחזיק ב־27.73% ממניות נופר שאותה הקים ב־2012 בשווי 867 מיליון שקל. קרן נוי הזרימה ב־2020 כצעד מקדים להנפקת נופר בבורסה 225 מיליון שקל לחברה תמורת כ־25% ממניותיה ומכרה בינתיים את מרביתן ברווח גדול.
טראלייט הוקמה ב-2016 במטרה להחזיק במניות מנורה אנרגיה — שתיהן היו בבעלות מלאה של מנורה מבטחים — מניות שהועברו לטראלייט בהתאם להסכם שינוי מבנה בקבוצה. לאחר חלוקת מניות טראלייט כדיבידנד בעין לבעלי המניות של מנורה מבטחים ב־2021 ולאחר השלמת העסקה עם לאומי פרטנרס, טראלייט הפכה לחברה ציבורית שבעלות השליטה בה הן טלי גריפל וניבה גורביץ' (53.8%), בנותיו היורשות של מנחם גריפל, לאומי פרטנרס (13%) והציבור (33.2%). ההון העצמי של טראלייט עומד על 400 מיליון שקל ושל נופר על 1.8 מיליארד שקל, וכאמור ייתכן שחלק מהעסקה יהיה במניות. מניית טראלייט הוסיפה לערכה כ־14% בינואר. בנובמבר 2023 פורסם כי החברה מנהלת מגעים למיזוג עם משק אנרגיה ובתגובה לבורסה ציינה כי איננה מנהלת נכון למועד הפרסום מגעים מתקדמים למיזוג כלשהו, אבל מעת לעת היא בוחנת הזדמנויות לביצוע עסקאות מיזוגים ורכישות ותדווח על כל עסקה שתידרש לכך.
נופר שנסחרת לפי שווי של 3.128 מיליארד שקל, מחזיקה במתקני אנרגיה מתחדשת בטכנולוגיה פוטו־וולטאית שהספקם המצטבר 2.4 ג'יגה־ואט והיא מקימה מתקנים סולאריים משולבים במתקני אגירה שהספקם המצטבר הוא 1,228 מגה־ואט. נופר עוסקת בייזום והשקעה במערכות לייצור חשמל נקי מאנרגיית השמש, מערכות אגירת חשמל בסוללות, ופעילה בארה"ב, אירופה וישראל. המערכות שבהן היא עוסקת הן פרויקטים סולאריים, אנרגיית רוח ואגירה. הפרויקטים שלה כוללים מערכות גדולות באירופה המתחברות לרשת ההולכה או החלוקה במתח גבוה ועליון, בהספק של מאות מגה־ואט, ומערכות סולאריות ואגירה באותם אזורים.
בישראל לנופר פרויקטים בהספק של 385 מגה־ואט בלבד כשחלקה הוא 159 מגה־ואט, מתוכם 352 מגה־ואט בפרויקטים מחוברים או מוכנים לחיבור. לשם השוואה, ברומניה לבדה לנופר פרויקטים של 970 מגה־ואט, בבריטניה 684 מגה־ואט, בספרד 447 מגה־ואט ובאיטליה 438 מגה־ואט. צפי ההכנסות המצרפי מהשנה הראשונה של פרויקטים מניבים בהקמה ולקראת הקמה ממכירת חשמל עומד על 1.6 מיליארד שקל.
בהפעלה מסחרית לנופר פרויקטים של ־1,706 מגה־ואט באנרגיה סולארית ו־25 מגה־ואט בלבד באגירה. בינואר-ספטמבר 2024 עמדו הכנסות נופר על 475 מיליון שקל, מתוכם 222 מיליון שקל בישראל כולל אגירה, 130 מיליון שקל בספרד ו־62 מיליון שקל ברומניה (באירופה ללא אגירה). הפרויקטים בישראל, חרף היותם בשיעור קטן יותר, הם בהפעלה מסחרית. ה־EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) ב־2024 עמד על 352 מיליון שקל לעומת227 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
בניגוד לנופר, טראלייט היא חברת אנרגיה מתחדשת בלבד ומתמחה במגה־פרויקטים ומרבית פעילותה היא בישראל ומיעוטה בקנדה. טראלייט מפעילה פרויקטים גדולים ולצדם מערכות אנרגיה קטנות על גגות בתים באמצעות החברה־הבת טראלייט סולארטק. טראלייט רשמה הפסד של 26.7 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024. היא מחזיקה בפרויקטים מסחריים בהספק של 178 מגה־ואט, פרויקטים בהקמה של 562 מגה־ואט, ופרויקטים בייזום מתקדם של 504 מגה־ואט. וכן פרויקטים בייזום של 990 מגה־ואט.
שני הפרויקטים הגדולים ביותר של טראלייט הם תענך 1 בהספק של 150 מגה־ואט, שהתחבר השנה ויניב מחזור הכנסות של 56 מיליון שקל ורווח תפעולי תזרימי של 41 מיליון שקל לשנה. הפרויקט השני הוא תענך 2 שהספקו 108 מגה־ואט ומשולב ביכולת אגירה של 433 מגה־ואט שעה. הפרויקט צפוי להתחבר לרשת במחצית הראשונה של 2025 ולהניב מחזור הכנסות של 83 מיליון שקל ורווח תפעולי תזרימי של 65 מיליון שקל בשנה.
טראלייט סגרה בספטמבר הסכם עם מהדרין שבשליטת קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה מזכר הבנות מחייב להקמת מיזם סולארי של אנרגיה מתחדשת בשטחי החקלאות של מהדרין. בינתיים התגלע סכסוך בין בעלי השליטה במנורה לתשובה על רקע ההצעה המתחרה שהגישה דלק למנורה לרכישת השליטה בישרכארט. טראלייט ציינה בדו"חותיה האחרונים כי אין ודאות ליישום ההסכם.
