פרויקט מיוחדהעליות בקריפטו דחפו את הרגולטור הישראלי להצטרף להייפ
פרויקט מיוחד
העליות בקריפטו דחפו את הרגולטור הישראלי להצטרף להייפ
שוק הקריפטו הישראלי, שבו פועלות 174 חברות, דוחק ברגולטורים להסדיר אותו ולהקל על הצרכנים להשתתף בו, והשבוע משהו מתחיל לזוז. שש קרנות מחקות שיעקבו אחרי הביטקוין יתחילו להיסחר בבורסה ויאפשרו לישראלים להיחשף למטבע הלוהט בלי הצורך לתחזק ארנק דיגיטלי
שנה אחרי ארצות הברית: השבוע צפויות להתחיל להיסחר בישראל שש קרנות מחקות שיעקבו אחרי הביטקוין. רשות ני"ע הישראלית לא מאשרת לקרנות להחזיק בנכסי הבסיס, שרובן יעקבו אחרי הקרנות האמריקאיות, אך הקרנות החדשות יעניקו לשוק הישראלי דרך מוסדית מאופקת במיוחד - דרך הבנקים או בתי השקעות - להיחשף לנכס דומיננטי בשוק הקריפטו בלי להקים ולתחזק ארנק דיגיטלי או להיעזר בבורסת קריפטו. זה אולי נראה כאילו מדובר באיחור ניכר, אך הכל שאלה של פרספקטיבה.
ישראל היא שחקנית קטנה מאוד בשוק הקריפטו העולמי, וככזו היא לרוב לוקחת דוגמה מגישתן של מדינות גדולות בתחום, ובכל מקרה רוב המדינות בעולם טרם אישרו מסחר בקרנות מסוג זה.
זה לא אומר ששוק הקריפטו המקומי אינו תוסס. למעשה, הוא דוחק כבר שנים ברגולטורים ומקבלי ההחלטות להסדיר את השוק ולהקל על משתמשים את ההשתתפות בו. למשל, לחייב בנקים לקבל כספים מבורסות קריפטו או כתוצאה ממכירת נכסים דיגיטליים וכן שרשויות המס יבנו מנגנוני דיווח מתאימים.
פעילות השוק המקומי נוחלת הצלחה מסוימת בשבועות האחרונים בעקבות שני אירועי מפתח שבאופן מקרי התרחשו ב־5 בנובמבר. בסוף אותו יום שלישי נבחר דונלד טראמפ לקדנציה שנייה כנשיא ארצות הברית, ודחף לעליות חדות ומתמשכות במחיר הביטקוין ונכסים נוספים בשוק הקריפטו. כמה שעות קודם לכן, בצהריים שעון ישראל, פרסם מבקר המדינה דו"ח שכלל התייחסות חריפה להסדרת שוק הקריפטו בארץ.
2 צפייה בגלריה
מימין: מנכ"ל eToro יוני אסיא ומנכ"ל פייבלוקס מיכאל שאולוב. מעסיקות יחד כ־1,100 עובדים
(צילומים: דודי חסון יוליה נר)
לפי הדו"ח, בין 2018 ל־2022 התקבלו ברשות המסים רק 500 דיווחים על עסקאות קריפטו, בעוד פוטנציאל הדיווח המינימלי שהוערך על ידי המבקר באותה התקופה עמד על 200 אלף דיווחים. בהיעדר דיווחים והסדרה ראויים, העריכו במשרד המבקר, המדינה מפסידה פוטנציאל מיסוי של 3-2 מיליארד שקל, לנוכח ראלי המחירים האדיר בשוק הקריפטו. הערכה זו נראית שמרנית ברובה כעת.
לא נקרות בדרכי המדינה הזדמנויות כל כך פשוטות ומרהיבות להשיג הכנסות ממסים, ובזה אחר זה הרגולטורים החלו להפיץ הודעות לציבור הרחב בקצב שלא היה כדוגמתו – שלוש הודעות בשלושה שבועות.
שבוע אחרי פרסום דו"ח המבקר, פרסמה רשות המסים תזכיר חוק שלפיו מטבעות קריפטו ומוצרים דיגיטליים דומים יסווגו כנכס, ועל רווחים ממנו יחול מס רווחי הון. זמן קצר אחר כך הודיעו משרד האוצר ורשות המסים על מחויבותם להטמיע את תקן CARF של ה־OECD, שמייצר מסגרת להעברה אוטומטית של מידע רלבנטי על נכסי קריפטו. בדצמבר הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי רשות שוק ההון תפקח על הגופים שעוסקים בהטבעת והנפקת מטבעות דיגיטליים; ומאוחר יותר באותו חודש פרסם משרד האוצר טיוטת תקנות, שנועדו להסדיר את מדיניות ניכוי המס במקור של גופים מפוקחים העוסקים בנכסים דיגיטליים. התקנות נועדו לקדם כניסתם של שחקנים זרים לקבל רישיון ולפעול בשוק המקומי.
לפי דו"ח של KPMG, עבור פורום חברות הקריפטו מ־2023, יש בישראל 174 חברות קריפטו שמעסיקות 3,800 עובדים. עם זאת, חברת eToro לבדה מעסיקה מעל ל־800 עובדים, ופיירבלוקס מעסיקה 300 עובדים. בעשור האחרון חברות שעוסקות בשוק הקריפטו גייסו במצטבר כ־3.8 מיליארד דולר (לרבות בהנפקות מטבעות קריפטו), מהם 1.7 מיליארד דולר נבעו משש חברות בלבד, בהובלת פיירבלוקס, עם גיוס מצטבר של 939 מיליון דולר, ואחריה eToro עם גיוסים מצטברים של 473 מיליון דולר. בדו"ח מעריכים כי 10% מתושבי ישראל מחזיקים בנכסים דיגיטליים.
פעילות הרגולטורים אולי מייצרת קצת יותר ודאות ללקוחות הישראלים, גם אם הם עדיין לא רבים, אך היא חשובה בעיקר לחברות הקריפטו המתפתחות במדינה. נכון להיום, אין בישראל הרבה חברות קריפטו גדולות. מובילת השוק היא פיירבלוקס, שמעניקה תשתית מאובטחת לעסקאות קריפטו, ובגיוס האחרון שלה ב־2022 הוערכה ב־8 מיליארד דולר.
פלטפורמת המסחר eToro נמצאת ברשימה זו, אף שקריפטו מהווה רק חלק מעסקיה, ובספטמבר האחרון אף מחקה רשימה ארוכה של מטבעות מהמסחר כחלק מהסכם מול רשות ני"ע האמריקאית.
עד להתפוצצות הבועה האחרונה, השחקנית הישראלית הגדולה והמפורסמת מכולן היתה צלזיוס, פלטפורמת המסחר שהקימו אלכס משינסקי ודניאל ליאון ב־2017. ב־2021 הכריזה החברה על פשיטת רגל, והחודש הודה משינסקי בהונאת סחורות ומזימה לתמרן את מחיר מטבע הקריפטו של החברה, Cel. גם סמנכ"ל ההכנסות של החברה רוני כהן־פבון הודה בהונאה. נפילת צלזיוס זעזעה את כל שוק הקריפטו, וחשפה את רשת הקשרים ההדדיים בין פלטפורמות שונות, כמו גם את טקטיקות המניפולציה במטבעות שהונפקו על ידיהן.
כל פעולות האסדרה הנוכחיות בשוק הישראלי מוגבלות מאוד, לרבות המסחר בקרנות שעוקבות אחרי מחיר הביטקוין, וטוב שכך. הזהירות מחייבת את השוק הקטן, שהרי אם היתה קמה בישראל חברה כמו צלזיוס, שמציעה את אותם מוצרי השקעה והלוואות כפי שצלזיוס הציעה, היו לרגולטור הישראלי מעט מאוד כלים, טכנולוגיים או אנושיים, להגן על המשתמשים בזמן אמת וביעילות.
