מגזין נדל"ן
צ'ט, שבש לי בניין: מה יעשה ה-AI לאדריכות והבנייה?
שימוש בבינה מלאכותית עשוי לייעל ולזרז תכנון פרויקטים מורכבים בתחום הנדל"ן, אבל גם להפוך אדריכלים לבעלי מקצוע עצלים שמייצרים עוד ועוד מבנים מאותו שטאנץ. אימוץ טכנולוגיות בנייה מתקדמות כמו הדפסה תלת־ממדית של מבנים שלמים יכולה להוזיל את עלויות הבנייה, אבל חודרת לשוק באיטיות בגלל מגבלות תפיסתיות ורגולטוריות
כשלפני כמה שנים החל העולם להשתעשע בכלים כמו DALL·E, מחולל הטקסט לתמונה של OpenAI, התמונות שנוצרו הציגו תמות דומות. לצד תמונות של חיות אנושיות למראה כמו דביבונים בחליפות אסטרונאוטים וחדי קרן על הירח שמשום מה כיכבו ברבות מהפקודות שבני האנוש הזינו לתוך שורת הפרומפטים של אותן תוכנות, החלו להופיע גם מבנים, והרבה מהם. הדמיון השתחרר מהגבולות: מבניין האופרה האיקוני של סידני שעוצב מחדש כסניף של מקדונלד'ס, דרך מלונת כלבים שנראה היה שנבנתה מפיסות סושי, ועד בנייני מגורים שנעטפו ברקמת תחרה — משהו משך את המשתמשים אל יצירתיות בעיצוב הסביבה, המבנים והבתים, והיה בכך רמז לאדריכלים: גם אנחנו יכולים.
"אנו צועדים בשנתנו אל התהום", קבע לאחרונה האדריכל, האוצר והסופר הבריטי ניל ליץ' שהפך למעין נביא זעם של הבינה המלאכותית הגנרטיבית בתחום האדריכלות. "מקצוע האדריכלות עלול למצוא את סופו", הסביר. ליץ' ככל הנראה צודק. זמן לא רב לאחר שהתנבא, התפרסם סקר שערך המכון המלכותי לאדריכלים הבריטיים (RIBA) ומצא כי 41% מהאדריכלים בבריטניה כבר משתמשים בטכנולוגיה בעת עבודה על פרויקטים. עם פרסום הממצאים פסק נשיא RIBA מוייבה אוקי: "אין דרך חזרה".
"אנו משתמשים בבינה מלאכותית כדי ליצור אוטומציה של ניהול הפרויקטים והמסמכים, אך עדיין בצורה מוגבלת מאוד", אמר אחד המשתתפים בסקר הראשון מסוגו, שהתפרסם לפני שנה. "אנו משתמשים גם בסביבות וירטואליות כדי להעריך כיצד ניתן להפחית משמעותית את טביעות הפחמן, האנרגיה, המים והפסולת שנוצרות בבנייה פיזית יקרה", הוסיף אחר.
6 צפייה בגלריה
דימוי של פרויקט התחדשות עירונית בחיפה שהופק על ידי מחולל טקסט לתמונה. "מקצוע האדריכלות עלול לגלות את סופו"
מעטים המקצועות שהבינה המלאכותית עשויה לפגוע בהם כמו אדריכלות — אך בו בזמן, עושה רושם שההשפעה של הטכנולוגיה על משלח היד ועל העוסקים בו אינה זוכה לתשומת הלב הראויה. אדריכלות, מקצוע שדורש שילוב בין יצירתיות למגבלות פיזיקליות, חוצה את התחומים שבהם מכונות מצטיינות. מצד אחד, אדריכלות דורשת חשיבה יצירתית וחדשנית; מצד שני, פעמים רבות היא נדרשת לתכנון בקנה מידה גדול — אחת החוזקות של המכונות. כשמוסיפים לכך את העובדה שכל אדריכל צריך לפעול תחת אילוץ כלכלי כזה או אחר, ושהוזלת עלויות היא הצעת הערך הגדולה ביותר של הטכנולוגיה, אפשר להבין מדוע דווקא בתחום זה כל הכוכבים מסתדרים בשורה.
"השימוש בבינה מלאכותית באדריכלות הוא חרב פיפיות", אומר האדריכל ומתכנן הערים אריה שיינר, ממשרד דה לה פונטיין אדריכלים שגם מרצה בפקולטה לאדריכלות בטכניון. "היא טומנת בחובה אוצר עצום, אך היא גם מהווה סכנה מוחשית. מצד אחד, מדובר בכלי שמאפשר לנו להשתחרר מהעבודה הסיזיפית ולהתמקד בפן היצירתי של המקצוע. משימות שבעבר דרשו שעות של שרטוטים, מידול ותיקונים חוזרים — מתבצעות היום בלחיצת כפתור. זה משחרר אותנו לחשוב על הקונספטים הגדולים, על האסטרטגיה, ועל הסיפור שמאחורי המבנה. מצד שני, אם לא נשמור על השליטה ביצירתיות ובתהליכים האדריכליים, אנו מסתכנים בכך שהבינה המלאכותית תייצר תוצרים גנריים וסטנדרטיים, נטולי השראה וערך מוסף עבור היזמים. אם כל התהליך ינוהל על ידי מי ששואף רק לרווחים, מי ידאג לכך שהאדריכלות לא תהפוך למוצר פונקציונלי חסר נשמה?".
כשהשפה הופכת לכלי עבודה מרכזי לא פחות מהיצירתיות
כלי AI אחרים יכולים להתמודד עם ההיבטים האדמיניסטרטיביים והרגולטוריים של התחום. כמה מהם מאפשרים להעלות מסמכי תכנון ארוכים ולשאול עליהם שאלות בצורה שיחתית כדי להעמיק את ההבנה של הדרישות בהן צריכים האדריכלים לעמוד. אלא שגם בלי להיכנס לקרביים של העבודה היצירתית תמיד התנהל דיון סביב המתח המתמיד שכלי הבינה המלאכותית מייצרים: בין הרצון לייעל מערכות מיושנות או מסורבלות, לבין השאיפה לשמר את השפה, הרוח והנשמה האנושית, הטבועות ב"יצירות" מעשה ידי אדם.
6 צפייה בגלריה
בניינים שתוכננו בידי בינה מלאכותית. ההתקדמות תלויה בין היתר ברגולציה תומכת, שכרגע עדיין לא קיימת
( הדמיה: אור אריה שיינר)
ככל שכלי הבינה המלאכותית השתכללו, כך התעצמו השאלות: מהי יצירת אמנות? מה הופך אותה לטובה או רעה? האם מכונה מסוגלת לחקות ניואנסים אנושיים מבלי לחוות אותם? האם היא יכולה להציע דבר שבני אדם היו יוצרים בעצמם? האם ניתן בכלל להבחין בין יצירה אנושית ליצירה של מכונה, והאם התוצרים המלאכותיים מספקים חוויה אסתטית ראויה?
בעולם האדריכלות עלתה הטענה שאדריכלים שיאמצו את הכלים יהפכו במקרים מסוימים לעצלנים משום שהיצירות הגנרטיביות יתבססו על שעתוק היסטורי של עבודת אדריכלים מהעבר, ושהסתמכות החוזרת ונשנית של אדריכלים רבים שישתמשו ליצירתן בכלים דומים, תניב בסופו של דבר גרסאות כיסוי מזויפות בלופ. התחכום והמהירות של הכלים הללו יהפכו אותם לברירת מחדל בידי אדריכלים, וכך כלים שיכולים להעצים את אנשי התכנון, עשויים גם להסליל את התעשייה כולם לעולם של חיקויים ותחיית מתים, או כפי שכמה כבר הזהירו — לבניינים משעממים.
"בינה מלאכותית לא מבטלת את תפקיד האדריכל, אך היא בהדרגה משנה את האופן שבו אנחנו עובדים ואת סוג הערך שאנחנו מביאים למקצוע. עבודות שפעם היו סיזיפיות הופכות להיות אוטומטיות. זה מאפשר לנו להתמקד באסטרטגיה, בחשיבה יצירתית ובבקרה על התהליך במקום בביצוע טכני", מרגיע שיינר. עם זאת, הוא מדגיש את הצורך להיות עירניים: מי שלא יידע לנסח את כוונותיו באופן ברור, חד ומדויק — יתקשה לשלוט בתוצרים שהוא מקבל. "בעידן הנוכחי השפה הופכת לא רק לאמצעי תקשורת, אלא לכלי עבודה מרכזי. היכולת שלנו להגדיר כוונה, להנחות את המכונה ולדייק את מה שאנחנו רוצים לראות – היא מה שמבחין בין אדריכל שיוצר, לבין אדריכל שמקבל תוצרים גנריים".
גם ענף הבניין חייב לאמץ טכנולוגיות חדשות
ההשפעה של בינה מלאכותית גנרטיבית על מקצוע האדריכלות נראית מיידית, וזה לא פשוט עבור תחום שמנהל מערכת יחסים סימביוטית עם אחד מתחומי העיסוק האנושיים המסורתיים ביותר — הבנייה. לא סתם טוענים אנשים שבקיאים בתחום כי פועל בניין שעבד באתר בנייה לפני 100 שנה, ישתלב היטב גם באתר בנייה בן זמננו.
אלא שבשנים האחרונות ישנו שינוי במגמה, ואנשי מקצוע מעריכים שענף הבנייה עומדת בפני שיבוש, בכל הנוגע לאימוץ של טכנולוגיות חדשות. כבר לפני חמש שנים, נכתב בדו"ח של חברת הייעוץ מקנזי כי ענף הבנייה יכול לשפר את יעילותה ב־50% עד 60%, אם יצטרף להווה. בסקר שפירסמה לאחרונה חברת הייעוץ וראיית החשבון דלויט, נמצא שחברות בנייה שמשקיעות בטכנולוגיות דיגיטליות משפרות את יעילותן הכוללת בלא פחות מ־23%, ומפחיתות את הוצאותיהן ב־17%. במילים אחרות: אימוץ טכנולוגיות חדשות הכרחי לענף אם הוא מעוניין לשמור על תחרותיות.
"ענף הבנייה אחראי כיום ל־40% מפליטות גזי החממה בעולם, ו־8% מהן נובעות מייצור הבטון", אומרת האדריכלית שני ברט, ראש המעבדה לחדשנות טכנולוגית בסביבה הבנויה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שעוסקת בהדפסת תלת־ממד בייצור רובוטי. במעבדה עוסקים בשילוב טכנולוגיות חדשות בענף, מתוך הבנה כי חלקן יכולות לשנות אותה מן היסוד. בנייה בהדפסת תלת ממד, בהחלט עשויה להוות אלטרנטיבה לבטון, או לחומרים אחרים שנתפסים כיום כהכרחיים לבנייה.
6 צפייה בגלריה
בית שנבנה בשיטה זו בדובאי. "הדפסה מהסוג הזה מאפשרת חיסכון משמעותי בחומר, הפחתה של פסולת ייצור, ושילוב חומרים חדשים לתעשיית הבנייה"
( צילום: ShutterStock)
"הדפסת תלת־ממד מאפשרת חיסכון משמעותי בחומר, הפחתה של פסולת ייצור, ושילוב של חומרים חדשים לתעשיית הבנייה", אומרת ברט. "במעבדה שלנו אנחנו משלבים חומרים חדשים בטכנולוגיות הדפסה, כמו חומרים ביולוגיים בעלי יכולת ספיחת פחמן, או הדפסת תלת־ממד בעץ והפיכתו לחומר צמיגי בדומה לבטון. זהו שינוי רעיוני, מהותי, של מה הם חומרי הבניין ואיך מייצרים אותם. בהדפסה יש אפשרות לייצר מורפולוגיות (תורת הצורות והמבנה הטבעי — ו"א) מורכבות, שמבוססות על תהליכי סימולציה, אופטימיזציה ולמידת מכונה.
"במרחב הבנוי ישנם ביצועים שמושפעים ישירות מצורניות, כמו למשל אקוסטיקה, ובידוד תרמי שניתנים לפיתוח וטיוב ביחס לשיטות ייצור אחרות. בתחום האקוסטיקה שזקוק למורפולוגיה לא רגילה כדי לפזר ולספוח גלי קול, פיתחנו שיטת הדפסה ייחודית עם פלסטיק ממוחזר כדי לשפר נוחות אקוסטית במרחב. בעוד שפלסטיק נחשב לחומר נחות מבחינה אקוסטית, הדפסה בתלת־ממד בטכניקות שמפותחות במעבדה מאפשרת לשפר את ביצועיו ובכך להשיג סטנדרטים שנדרשים בענף הבנייה".
עם זאת, ברט מתארת דלת פתוחה שרק מעטים מוכנים לעבור בה. כך למשל רק כמה חברות בארצות הברית בנו בתים שלמים באמצעות מדפסות תלת־ממד. אחת מהן, ICON, הכריזה באוגוסט האחרון על השלמת בנייתה של שכונת מגורים שנבנתה באמצעות שיטות אלו. לרוע המזל ICON היא חברה נישתית שנאלצה לפטר רבע מעובדיה ולצמצם את פעילותה בספטמבר האחרון, זמן קצר אחרי השקת השכונה יוצאת הדופן. לעומת זאת, בצד השני של העולם הדפיסו חברות כמו Winsun הסינית מבנים רבי־קומות ואף מתחמי מגורים שלמים — מה שמצביע על הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה זו אם תעשיית הבנייה תצליח להתגבר על האתגרים הכרוכים בה.
"רק עכשיו מתחילים להתקבל תקנים להדפסת תלת־ממד בבטון", מוסיפה ברט, "אבל אין תקן להדפסה בתלת־ממד בחומרים מתחדשים או ביולוגיים. לשם כך נדרש שינוי קונספציה: הן מבחינת החומרים שאנחנו מגדירים כחומרים לבנייה, והן מבחינת האדפטציה שמערכות רגולטוריות צריכות לעבור כדי לקדם תהליכי בנייה חדשים". חסמים רגולטוריים אלו משקפים את הקושי של טכנולוגיות חדשות להשתלב בתעשיית בנייה שנסמכת על רגולציות, תקנים נוקשים ומנגנונים מסורתיים שאינם מותאמים לשינויים מהירים.
בין ברט לשיינר נמצא אלמנט המהירות. ייעול תהליכים בתעשיית הבנייה הוא מפתח להטמעה מוצלחת של כל טכנולוגיה, אך בעוד שבינה מלאכותית גנרטיבית לא דורשת התנגשות חזיתית עם הענף המסורתי, והיא מצליחה לייעל את שלב התכנון, בעבודה סביב חומרים ותקנים ובעבודת הבנייה עצמה, הסיפור שונה לחלוטין. שם, עולם הבנייה נותר אנלוגי ברובו. בעוד שדיגיטציה יוצרת מרווחים גדולים יותר בשלב התכנון, עלויות העבודה לפרויקט בשיטות עבודה חדשניות נותרות גבוהות מאוד, הן מבחינת פיתוח החומרים והן מבחינת הזמן שלוקח להדפיס חומרים.
האם טראמפ יעצור את נסיקת טכנולוגיות הבנייה החלופיות?
לצד אתגרי השוק, יש בשוק העולמי מגמה ברורה של השקעה בטכנולוגיות בנייה חדשניות. בעשור האחרון גדלו ההשקעות בתחום ליותר מ־50 מיליארד דולר, ובקצב גידול שנתי של 12%, השוק צפוי להגיע לשווי של כ־1.5 טריליון דולר עד 2030. מרבית ההשקעות מתרכזות בחברות המתמקדות בטכנולוגיות ירוקות ונקיות.
סטארטאפים שמפתחים חומרים ממוחזרים או מספקים פתרונות לחיסכון באנרגיה זכו עד כה לעדיפות, אך בחירתו המחודשת של טראמפ לנשיאות ארצות הברית, ותגובת הנגד שהוא מייצג כלפי האנרגיה הירוקה, לצד ירידה במכירת דירות ובתים, האטה את המגמה. 2024 היתה השנה החלשה ביותר בהיסטוריה של הגיוסים בשוק זה (כ־3.5 מיליארד דולר גויסו לסטארטאפים בתחום), לעומת שיא של 8.1 מיליארד דולר ב־2020.
עם זאת, בשנה החולפת בכל זאת נרשמו סיבובי גיוס בולטים. בין הסטארטאפים הגדולים שגייסו השנה נמצאים Sublime Systems ו־Forera, שגייסו 85 ו־75 מיליון דולר בהתאמה, ומתמקדים בפיתוח בטון ללא פליטות פחמן. בנוסף, הסטארטאפים Quilt ו־Seled שמתמקדים ביעילות אנרגטית בבנייה, גייסו 33 ו־30 מיליון דולר בהתאמה. חברות כמו PermitFlow ו־GreenLite Technologies, הצליחו בשנה החולפת לגייס 31 ו־28 מיליון דולר בהתאמה, באמצעות פישוט תהליך קבלת היתרי הבנייה. HighArc, שמפתחת פלטפורמת אוטומציה לבנייה, גייסה 53 מיליון דולר.
גם בישראל ישנן יוזמות חדשניות בתחום הבנייה שכוללות פיתוח חומרים מתקדמים, תוכנות תכנון מבוססות אינטליגנציה מלאכותית, ושיטות הדפסה מתקדמות. עם זאת, להאטה הכלכלית יש מחיר, וחברת הסטארטאפ Veev, שפיתחה מודל חדשני לבניית בתים, וגייסה כמעט 600 מיליון דולר, נאלצה השנה לסגור את פעילותה ולמכור את נכסיה.
ההתקדמות בענף הבנייה לא תתאפשר רק הודות להטמעת טכנולוגיות חדשות, אלא גם באמצעות חיבור בין חדשנות טכנולוגית, רגולציה תומכת, הכשרה מקצועית מתקדמת, ותמריצים כלכליים לאימוץ טכנולוגיות מתקדמות. הבינה המלאכותית, הדפסת תלת־ממד ושיטות תכנון חכמות מציעות עתיד מבטיח לענף, אולם המעבר אל העתיד הזה יהיה תלוי בשיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים המעורבים, כולל רגולציה יעילה והתאמה בין הדרישות בשוק לטכנולוגיות החדשות. בנוסף, הסתגלות לטכנולוגיות חדשות בתחום הבנייה מצריכה שינוי תרבותי בענף שמפגר במובנים רבים אחרי תחומים אחרים מבחינת עבודת צוות, שיטות עבודה והכשרה של עובדים, דבר שמאתגר את תיאום הפעולה בכל שלב ושלב.
מנגד, הטמעת אוטומציה, הדפסת תלת־ממד ובינה מלאכותית עשויות לשנות את כללי המשחק, בין אם בהפחתת עלויות, שיפור זמני ביצוע או בהפחתת זיהום והן מציעות פתרונות זולים ומהירים לאוכלוסיות מסוימות ולשווקים מתפתחים, ובה בעת לסייע בשיפור תדמיתן של חברות בענף. אלא שכמו תמיד המוטיבציה העיקרית לאימוץ טכנולוגיות מתקדמות והטמעתן היא השורה התחתונה שבדו"חות: חברות שיצילחו בכך יאיצו את מהירות הבנייה של הפרויקטים שלהן, יחסכו בעלויות, ויישארו תחרותיות בשוק שבו הביקוש לבנייה איכותית אך זולה נמצא בעלייה מתמדת.
