חסיד גור שמדבר חילונית שוטפת: מי האיש שעשוי לקבל את השאלטר על שוק הנדל"ן הישראלי?
חסיד גור שמדבר חילונית שוטפת: מי האיש שעשוי לקבל את השאלטר על שוק הנדל"ן הישראלי?
מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן מוזכר כמי שמוביל במירוץ לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל. מסלול חייו הלא שגרתי, שכולל לימודים בטכניון ופעילות עניפה לשילוב חרדים בכלכלה הישראלית, מציב אותו בעמדת זינוק טובה. את מי ישרת המועמד של גור - הציבור או החסידות?
אם יתממש החזון של האדמו"ר מגור, יעקב אריה אלתר, ושל המוציא והמביא שלו, מוטי בבצ'יק שמשמש כראש המטה של שר השיכון יצחק גולדקנפוף, בקרוב יעמוד אדם חרדי – וכנראה חסיד גור – בראש רשות מקרקעי ישראל (רמ”י). מי שמסומן לתפקיד מנכ”ל רמ”י הוא מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון הנוכחי, יהודה מורגנשטרן (41), שגדל כחסיד גור והוא בעל השכלה וניסיון ניהולי שמקרבים אותו מרחק חודשים ספורים מעמידה בתנאי הסף למינוי. הכישורים האלה שלו יוצאי דופן בקרב אנשי החסידות, ואף שהם הופכים אותו למועמד מוביל, למרבה האירוניה, הם גם אלה שעוררו בעבר ביקורת נגדו מתוך החסידות, ועלולים עוד לעמוד לו לרועץ בדרכו למשרה. מצד שני, האזעקות האוטומטיות שחילונים שומעים בראש כשהם שומעים על מינוי אפשרי של חרדי למשרה שטומנת בחובה אפשרות לתת הטבות סקטוריאליות, עשויות להתברר במקרה של מורגנשטרן כאזעקות שווא. אם הנדלניסטים אנשי גור מחפשים אדם לעשות עימו קומבינות, השנתיים האחרונות, שבהן שימש כמנכ"ל משרד ממשלתי, מלמדות כי הוא אינו בהכרח האיש. הוא עמד בפני לחצים פוליטיים לא מבוטלים וסירב כמעט תמיד למנות אנשים לא מתאימים – עוד דרך פעולה שעלולה להקים עליו מתנגדים מבית בדרך למינוי.
אנשים שמכירים אותו בחסידות, מתארים אדם מוכשר ונבון, וכזה שנחשב למי שצועד בניגוד לכיוון שמוכתב על ידי האדמו"ר. כך למשל, את ההחלטה על מסלול הלימודים האקדמיים קיבל בעצמו בלי להיוועץ עם המנהיג הרוחני, וללא אישור ועדות הפיקוח של החסידות. וכאילו לא די בכך שמורגנשטרן פנה ללימודים אקדמיים — הוא בעל תואר ראשון מטעם הטכניון בהנדסת תעשייה וניהול ותואר שני בהיסטוריה של ארץ ישראל מאוניברסיטת חיפה ־ הוא מגדיל לעשות ופועל נמרצות לשילוב חרדים בכלכלה הישראלית. למעשה, אפשר לומר שזו משימת חייו, וגם פעילות זו לא מעלה את הפופולריות שלו בקרב החסידים. כך או כך, מדובר בדמות לא שגרתית בנוף החרדי.
התחלות קשות
לפני כ־25 שנים, קצת אחרי שמלאו לו 16, אלמונים הציתו את הרכב של אביו של מורגנשטרן, דוד, בבני ברק. את הלהבות כיבה יהודה הצעיר בעזרת צינור כיבוי אש. מעשיו של האב, שכנראה גרמו להצתה, ואחר כך הביאו להרשעתו בפלילים פעמיים, היו מכריעים לכיוון שיצעד בו הוא, ושאר אחיו ואחיותיו. האב היה מעורב בפרשת העסקה למכירת קרקעות של הכנסייה היוונית־אורתודוקסית להימנותא, חברה בת של קק"ל, שהתגלתה בשנת 2000 והידהדה במשך שנים בתקשורת. במסגרת העסקה, זויפה חתימתו של הפטריארך היווני־אורתודוכסי. עשור אחר כך הורשע מורגנשטרן האב בפרשה בבית המשפט המחוזי, אך זוכה חלקית בבית המשפט העליון, שהותיר על כנה רק את הרשעתו בשיבוש הליכי חקירה והמיר את עונש המאסר שהוטל עליו בעבודות שירות. ב־2016 הורשע האב שוב בפרשת הונאה בענף הדלק, ונקבע כי הוא עבר על חוק מע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון, ונגזרו עליו חמש שנות מאסר.
אנשים מחסידות גור שמכירים את מורגנשטרן מספרים כי לאור האירועים הטראומטיים האלה, הוא נהג לומר לחבריו שלעולם לא יחזור על טעויות אביו וכי תמיד ישמור על ניקיון כפיים. אבל מעבר להיבט המוסרי, החובות שנוצרו עקב עלות ההליכים המשפטיים הובילו את בני המשפחה הצעירים לדרך ייחודית בהשוואה לבוגרים אחרים של מערכת החינוך של חסידות גור. בניגוד לרבים מחבריו, למשל, מורגנשטרן הצעיר לא קיבל דירה מהוריו עם נישואיו. כך נותבו ילדי המשפחה למסלול שכולל השכלה אקדמית ורכישת מקצוע שנושא כושר השתכרות של ממש. משה, אחיו, הוא משנה למנכ"ל חברת הביטוח מגדל, אח אחר הוא עובד סוציאלי, יש לו אח נוסף שעוסק בשיווק ואחות קלינאית תקשורת בעלת תואר שני.
ומשום שמורגנשטרן חי כחרדי, אך לומד ועובד עם חילוניים, הוא מדבר בשתי השפות, והפך למשימת חייו את הניסיון לייצר גשרים בין החברות והתרבויות. משתתפים בישיבות במשרד השיכון מצטטים אותו כמי שמעיד על עצמו כי מתחת לבגדי החרדי הוא לובש טי שירט. בהתאמה, במהלך לימודיו האקדמיים, ב־2009, הוא כבר ניהל את הקמפוס החרדי במכללת המרכז האקדמי כרמל, שם הגדיל את מספר הסטודנטים החרדים מ־70 ל־250. בשנת 2016 הקים את חברת תלם, שמנהלת תהליכים ותוכניות לקידום מוביליות חברתית וכלכלית בחברה החרדית. מאוחר יותר אף הפך שותף בחברת אקיורט שפועלת לשילוב חרדים בחברות הייטק. אגב, מניותיו בחברות האלה הועברו לאשתו שושנה כשמונה למנכ”ל משרד ממשלתי. במקביל, הוא שימש כעמית מחקר במוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית בטכניון, ובין היתר הוא חתום יחד עם מעיין שחר על דוח לימודי אמ"מ (אנגלית, מתמטיקה, מחשבים) שפורסם בשנת 2012 כחלק מפרויקט לשילוב האוכלוסייה החרדית בכלכלה הישראלית. דוח זה ממליץ בין היתר לאפשר גישה ללימודי חול בתוך הקהילה החרדית לתלמידים בכיתות הנמוכות עד כיתה ח', להכשיר מורים חרדיים למתמטיקה ואנגלית ולהקים מכינה קדם אקדמית לחרדים.
מורגנשטרן גם הקים חברה עם חבר ילדות שלו, ישראל פאלוך, בנה של רבקה פאלוך, עיתונאית ויועצת תקשורת שמשמשת מ־2001 יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים. לחברה שהקימו השניים, סוליטי, יש שתי דירות בשכונה חדשה במזרח בני ברק, שבהן הוקמה מרפאה של קופת חולים מכבי. מניות החברה רשומות על שם אשתו של מורגנשטרן ודווח על כך ליועצת המשפטית של משרד השיכון. כשנקנו הדירות, המניות אף הועברו בנאמנות עיוורת לפאלוך, ומורגנשטרן ואשתו לא מעורבים בפעילות בחברה. בנוסף, מורגנשטרן הוא הבעלים של שלוש דירות מושכרות – שתיים בחיפה ואחת במגדל העמק – גם הן מופיעות בהסדר למניעת ניגוד עניינים עליו חתם עם כניסתו למשרד השיכון.
ככל שהצליח, כך הפך מורגנשטרן לדמות שנויה יותר במחלוקת בחסידות גור. הדואליות ביחס אליו היא עמוקה: בחסידות נזקקו לו בזכות כישוריו והשכלתו, שמאפשרים לו לעמוד בתנאי הסף לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, והביאו למינויו ב־2018 לסמנכ"ל החברה הכלכלית בני ברק, ובהמשך לממלא מקום בפועל של המנכ"ל. גם המינוי למנכ"ל משרד השיכון בינואר אשתקד אושר ללא בעיה על ידי נציבות המדינה בזכות כישורים אלו. ולמרות כל זאת, הוא לא החליק בגרונם של בכירי החסידות, שגרסו כי מורגנשטרן אינו משלהם. בעיתונות החרדית ובפשקווילים הוא כונה "סוכן השינוי החסידי" ולשמו הודבקו ראשי התיבות שר"י (שם רשעים יירקב). בסופו של דבר, האדמו"ר פסק כי מורגנשטרן אכן ימונה למנכ"ל המשרד. אחד הנימוקים היה דווקא ייחוסו המשפחתי – מורגנשטרן הוא צאצא של האדמו"ר מקוצק, מנחם מנדל מורגנשטרן, האב הרוחני של זרם בחסידות שקיבל עליו את מרותו של האדמו"ר מגור.
בבצ'יק נשאר בחוץ
כל הבכירים במשרד השיכון עימם שוחחנו מספרים על מנהל מוכשר, מקצועי וענייני שלא נכנע ללחצים הפוליטיים שהגיעו מחצר החסידות. כך למשל, שלא כמו בתקופה שקדמה לכהונת מורגנשטרן במשרד, בבצ'יק – כאמור אחד מהאנשים המקורבים ביותר לאדמו"ר, אפילו יותר מהשר גולדקנופף – לא נכנס לישיבות ההנהלה, ולא מתערב בהחלטות שמתקבלות בהן.
בכיר אחר מסתייג מעט ומתאר אותו כאדם "נעים הליכות, לעתים אולי נעים הליכות במידה שעלולה להקשות על תפקודו במקום כמו רמ"י, שדורש 'בולדוזרים'". אבל למרות דברים אלה, מעשיו מעידים עליו שהוא אינו נעדר עמוד שדרה. בתחילת כהונתו, הסכים למנות למנהל מחוז דרום חסיד גור בשם זלמן ינקלביץ, איש שלפני כן היה מנהל אגף החינוך החרדי בעיריית אשדוד, חסר ניסיון וידע בתחום הנדל"ן. חצי שנה מאוחר יותר מורגנשטרן הכיר בטעות ודאג להחליפו במנהלת מנוסה. בסוף 2024 התפנה תפקיד מנהל מחוז מרכז ושוב היו מי שניסו לדחוף את ינקלביץ. הפעם מורגנשטרן סירב והודיע כי לא ימשיך לכהן כמנכ"ל אם האיש ימונה. כרגע יש במשרד השיכון חמש משרות בכירות נוספות, ובהן משנה למנכ"ל, מבקר פנים, ומנהל שיווק, שאליהן מנסים להתברג אנשי שלומם של חסידות גור. מורגנשטרן מסרב למנותם.
באשר למדיניות המשרד, אי אפשר להתעלם מכך שמורגנשטרן אכן מקדם הקמה של שכונות וערים חרדיות יותר מאשר קודמיו לתפקיד, אך הוא מתעקש נמרצות שמדיניות זו אינה באה על חשבון אוכלוסיות אחרות. לדבריו, הצורך בערים חדשות נולד לאחר שראשי ערים חילוניות סירבו בעבר וגם בתקופתו לכל יוזמה להקים שכונות חרדיות. לכן הוא קידם את העיר כסיף מצפון מערב לצומת תל ערד. בדיון עם האוצר, שמתנגד להקמת העיר בגלל ריחוקה ממרכזי תעסוקה, הסביר מורגנשטרן כי גם הוא מעדיף פתרונות אחרים, אך הצעתו להקמת שכונה חרדית בבאר שבע ובדימונה נדחתה על ידי ראשי הערים.
החזון שאותו מורגנשטרן מקדם כיום ויוכל לדחוף ביתר שאת כמנכ"ל רשות מקרקעי ישראל הוא הקמה של מטרופולין חרדי חדש באזור צפון הנגב, בין קרית גת לאשדוד, שיכלול גם את בית שמש והרחבה של קרית מלאכי. המיקום נבחר משום שהוא מאפשר פיתוח של מערכת הסעת המונים לריכוזי חרדים בירושלים, אשדוד ובית שמש. בינתיים, לא חסרה תעסוקה למורגנשטרן בתפקידו הנוכחי. מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל הנוכחי, יעקב ("ינקי") קוינט, אמנם אמור לסיים את תפקידו רק בסוף 2025, אבל נראה כי הוא לא יתנגד לסיימו גם קודם אם יימצא לו תפקיד חלופי מתאים. ואז, כל מה שיישאר הוא לראות מה יכריע הרבי.
