פרויקט דרך בגין בי-ם: תושבים בשכונת בית הכרם חוששים מהתחרדות האזור
פרויקט דרך בגין בי-ם: תושבים בשכונת בית הכרם חוששים מהתחרדות האזור
כחלק מפרויקט אזורי רחב, עיריית י-ם מתכננת להוסיף סמוך לכביש הראשי דרך בגין 1,800 דירות, בין היתר 250 דירות לדיור מוגן; הילה רונן דבי, ראש המנהל הקהילתי בשכונת בית הכרם הסמוכה לכביש: "יש חשש שמי שיגיע לא יהיו ליברלים. חיה ותן לחיות זה לא בדיוק האוכלוסיה החרדית"
בחודש דצמבר הקרוב יתקיימו לא פחות משלושה דיונים של הוועדה המחוזית בירושלים שיוקדשו לשמיעת 584 ההתנגדויות לתוכנית קירוי דרך בגין בירושלים.
כמות המתנגדים יוצאת הדופן היא עדות ברורה לחשיבותה של התוכנית, שמציעה קירוי של כ־1.6 ק"מ מהכביש הרב־מסלולי במקטע שבין קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, עד שכונת בית הכרם.
ע"פ התכנון, על האזור המקורה, ששטחו כ־210 דונם, יוקמו פארק ולצדו מבני מגורים בגובה של עד 45 קומות וכן מבני מסחר, תעסוקה וציבור. עלות הפרויקט הוערכה בעבר ב־1.2 מיליארד שקל.
דרך בגין היא כביש באורך כ־16 ק"מ החוצה את ירושלים מאזור הכניסה המערבית לעיר ועד שכונת גילה בדרומה. על פי חזונה של עיריית ירושלים, הקירוי ייצור רצף אורבני בין שכונת בית הכרם לקמפוס גבעת רם וקריית הלאום.
על פני שטח הקירוי מתוכננים שטחים מגוננים, כולל עצים נותני צל, ומסלולי הליכה ואופניים. התוכנית תהפוך את האזור הזה, שהיה דרך סואנת עד כה, לחלק אינטגרלי של העיר באמצעות הוספה של 1,800 דירות, כ־250 דירות לדיור מוגן, 300 חדרי מלון, כ־10,000 מ"ר מסחר וכ־36 אלף מ"ר שטחי תעסוקה.
תוכנית קירוי דרך בגין מקודמת על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ועיריית ירושלים באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים. על התוכנית חתום משרד האדריכלים קולקר קולקר אפשטיין. התוכנית (101-0293761) הופקדה בחודש אפריל 2024, וניתן היה להגיש את ההתנגדויות עד חודש יולי.
בבסיס ההתנגדות של המנהל הקהילתי של בית הכרם, המהווה גוף שמקשר בין התושבים לעירייה, קיים החשש מהפגיעה באופי השכונה הוותיקה: "התוכנית מסמלת התנערות מהמאפיינים של השכונה, והתנערות מהקהילתיות של בית הכרם. מדובר על תוכנית ליניארית מלאכותי, שלא עברה התפתחות קהילתית וטבעית, לא מחוברת לגבעת רם או לבית הכרם. ללא כרעין קהילה, בעיר שאין לה תוכנית מתאר, התוך שכונה אשר עתה מתקיים דיון בפרוגרמה הבסיסית שלה". עוד הם מוסיפים ש"אנחנו מבינים שהקירוי עצמו הוא לא עיקר המיקוד בתוכנית, אלא האפשרות ליצור קרקע חדשה שעליה ניתן לבנות מגורים ומסחר ושטחים נרחבים".
הילה רונן דבי, ראש המנהל הקהילתי בית הכרם, הסבירה לכלכליסט שמעבר לחשש מציפוף יתר של השכונה, עומס על תשתיות והשפעת המגדלים, עומדת בפני תושבי השכונה אי הוודאות ביחס לשכנים החדשים: "מה שלא פחות מעסיק אותנו סביב קירוי בגין ועומד בבסיס הדברים זה איזה אוכלוסיה תאכלס את הבניינים. בית הכרם היא שכונה ליברלית. יש חשש שמי שיגיע לתוכניות החדשות המקודמות כרגע באזור, גם ההתחדשות העירונית של השיכונים, וגם במגדלים החדשים על דרך בגין, לא יהיו ליברלים. המשמעות של זה היא שיכנסו לפה אוכלוסיות חרדיות שהן לא אוכלוסיות יצרניות, ושליברליות אינה חתומה על דגלן. חיה ותן לחיות זה לא בדיוק האוכלוסיה החרדית".
אפרים שלאין, לשעבר בכיר במנהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה, שהוא תושב השכונה, ממליץ לוועדה המחוזית ירושלים לגנוז את התוכנית, שכן, "התוכנית, במתכונתה המופקדת, עלולה להשפיע ולהיות סמן שלילי בשינוי אופייה של ירושלים בירת ישראל, מבחינת מוקדי שלטון, השכלה ותכנון מערכת הדרכים בכלל ובעמקים בפרט". עוד הוא מוסיף: "חובת הועדה המחוזית לעצור, ללמוד יחד את המרחב מגבעת רם ועד יער ירושלים, ולתכנן עם התושבים יעדים עירוניים באזור שהוא לב ליבה של ירושלים הבירה, ויעדים לאומיים בצד כביש בגין, דרך פרברית מהירה שהינה דרך ברמת תמ"א, ולא סתם, אחת הדרכים הפרבריות המהירות היפות בישראל".
אדר' גדי עירון, תשוב השכונה, מעלה בהתנגדות שלו ספק באשר לישימותה הכלכלית של התוכנית: "בעיה עקרונית ובסיסית, היא הצד הכלכלי של הפרויקט המוצע, בעיקר במישור הציבורי. אם אמורים לקרות, כמוצע, כ-70 דונם בעלות של כ- 50,000 שקל למ"ר, הרי שהעלות הכללית תהיה מעל לשלושה מיליארד שקל. מכאן שיש לערוך בדיקה כלכלית של "עלות-תועלת" במסגרת הפרויקט עצמו וגם לבדוק חלופות להשקעה הכספית ברמה העירונית הכוללת. ישנן חלופות של הוצאת על פיתוח ציבורי, גם ברמה העירונית וגם ברמה הארצית. הרי יש בארץ כיום שני חבלי ארץ הרוסים ששיקומם יעלה מאות מיליארדים והכספים המיועדים לפרויקט המוצע, אמורים לבוא מאותה הקופה הציבורית".
אדר' עירון קובע כי "התכנון המוצע אינו מתחשב בתכנון האייקוני בין שני מתחמים להם תכנון אייקוני, כך קמפוס גבעת רם מחד, ו"תוכנית קאופמן" בבית הכרם מאידך, מוצעת תוכנית שמורכבת מאלמנטים שונים שלא בהכרח מתחברים ויוצרים שלם שגדול ממרכיביו. הכוונה ליצור רצף בינוי נוסח מרכזי ערים, כמו ברצלונה, מנהטן וברלין אינו יתרון בירושלים, בה יש חשיבות להשאיר את העמקים והגאיות ירוקים. כך חשבו הבריטים וכך גם מציעה תוכנית המתאר. גם כאן, אנו חוזרים לצורך בתוכנית כלל עירונית שמיישמת חזון שמתאים לימים אלה ומכאן הלאה. הקמפוס האקדמאי בגבעת רם מקיים את צרכיו מזה שנים רבות והפרויקט המוצע אינו מועיל לו כמעט בכלל. כך גם לגבי בית הכרם, שהיא שכונה חשובה בעיר, גם במעמדה הסוציו/אקונומי וגם בתכנון הפיזי שעיקרו עקרונות עיר גנים ובנייה מרקמית. חשוב שיהיה בעיר גיוון הן בבינוי, באוכלוסייה וביתר המרכיבים האורבניים. תוספות הבינוי ברחוב שרייבויים וביתר הפרויקט המוצע, אמורות לפגוע באיזון שיש בשכונה".
מעיריית ירושלים נמסר: "תוכנית קירוי בגין היא תוכנית חשובה ומרהיבה, ראשונה מסוגה, המחברת את מערב ירושלים למרכז, תוך שהיא הופכת את ציר בגין, המהווה מפגע סביבתי המפריד בין חלקי העיר, לפארק ירוק המסייע ליצור רצף אקולוגי מדרום לצפון. התוכנית משלבת בתוכה קריית חינוך מהגדולות והטובות שיש למדינת ישראל להציע, תוספת מגורים ותעסוקה מתקדמת עם חיבור לאקדמיה, כאשר כל אלה משתלבים עם פארק עירוני רחב ממדים חדש בהיקף של 35 דונם (!) ועם חיבור לרובע הכניסה לעיר הנבנה בימים אלה. לצד כל אלה, הקו הירוק של הרכבת הקלה, המוקם בימים אלה, משתלב עם התוכנית וישרת את תושבי מערב העיר, שיזכו לתחבורה ציבורית מתקדמת. התוכנית מהווה מימוש, הלכה למעשה, של חזון ראש העיר וצוותי התכנון בראשות מהנדס העיר.
"אך טבעי הדבר, שתוכנית כה חדשנית ומרשימה תעורר מעורבות רבה של תושבים, אך זו נובעת בעיקר מתוך היכרות שטחית של התוכנית. התוכנית עברה תכנון מדוקדק וקפדני, ארוך שנים, בשיתוף כל הגורמים, ובכלל זה בדיקות סביבתיות מקפידות ולאחר אישורה בוועדה המחוזית, הופקדה להתנגדויות. מבחינה תכנונית מדובר בתוכנית ברמת מוכנות גבוהה ומתקדמת ובכלל זה התאמתה לרמת התב"ע, והיא כבר כוללת הוראות תוכנית, תשריטים ונספחים מפורטים. התוכנית מגובשת וברת יישום, כך שלאחר שלב ההתנגדויות, ניתן יהיה לעבור באופן מהיר לשלב הביצוע בשטח".
