מחירי הדירות לא מחכים לאף אחד: זינקו ב־7.8% בשנה
מחירי הדירות לא מחכים לאף אחד: זינקו ב־7.8% בשנה
ענף הדיור התאושש מאז פרוץ המלחמה. גם בפילוח חודשי חלה עלייה של 0.6% בין ספטמבר לאוקטובר 2024. היעדר טיפול שורש ממשלתי לבעיית ההיצע הנמוך והמחסור בפועלים בענף הבנייה רק צפויים להחריף את המגמה
מחירי הדיור התאוששו מאז פרוץ המלחמה, עם עלייה שנתית של 7.8%, כך לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול. מדד מחירי הדירות החדשות עלה ב־4% מאוקטובר 2023 לאוקטובר 2024. בהשוואה בין עסקאות בחודשים אוקטובר־נובמבר 2024 לספטמבר־אוקטובר 2024 נמצא, כי מדד מחירי הדירות עלה ב־0.6% – העלייה החודשית הגבוהה ביותר מאז מדד יוני־יולי 2024. לצד זאת, מדד מחירי הדירות החדשות נותר ללא שינוי.
בפילוח לפי מחוזות ברמה החודשית נרשמו עליות בירושלים (0.4%), צפון (0.4%), חיפה (0.3%), מרכז (0.4%), תל אביב (1.2%) ודרום (0.2%). בפילוח לפי מחוזות ברמה השנתית נמצאו עליות מחירים בחיפה (11.7%), צפון (10.2%), תל אביב (8.8%), מרכז (7.9%), דרום (5.2%) וירושלים (0.6%).
שכר הדירה עבור שוכרים שחידשו חוזה רשם עלייה של 2.6%, ובקרב שוכרים חדשים (דירות בהן היתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4%. מדד תשומות הבנייה למגורים עלה בדצמבר 2024 ב־0.3%. מחירי הטיט עלו ב־2.6%, ובטון מיובא התייקר ב־2.2%. לעומת זאת, ירדו מחירי אבן לבנייה ב־3.5%, ברזל לבנייה הוזל ב־1.3%, רשתות ברזל ב־1.2%, אריחי קיר ורצפה ב־1.1%, ואביזרים לכיבוי אש ומעליות הוזלו ב־1%. ב־2024 עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב־2.9%. ב־2023 הוא עלה ב־2%.
שוק הנדל"ן בארץ הושפע לרעה מאירועים כמו קורונה, עליית הריבית, ניסיונות ההפיכה המשטרית ומלחמת חרבות ברזל. אך בסיום כל אירוע נראה כי השוק תמיד נוחת על הרגליים ועוד מזנק קדימה. אם ב־2020 נכנס שוק הנדל"ן לקיפאון בגלל הקורונה, ברבעון השלישי של אותה השנה כבר נרשמה התאוששות, ובין אוקטובר 2021 לאוקטובר 2022 נראה זינוק מחירים אדיר של 1% עד 2.1% לחודש, ובסיכום שנתי התייקרות של כ־20%.
בדצמבר 2022 נרשמה בלימת מחירים על רקע העלאות הריבית שנמשכו עד אמצע 2023. בתקופה זו עלתה הריבית ל־4.75%, הרמה הגבוהה זה 17 שנה. בין אוקטובר 2022 לאוקטובר 2023 ירדו מחירי הדירות ב־1.4%. המגמה השלילית נמשכה גם בחודשים הראשונים למלחמה. עם זאת, ב־12 החודשים שחלפו מפרוץ המלחמה המחירים כבר עלו ב־6.7%.
שוק הדירות החדשות הגיב גם הוא בדומה לנתונים הכלליים, אך אם בעבר השיא בזינוק מחירי הדירות החדשות הגיע לקצב שנתי של 26%, כעת מדובר בהתאוששות שנראית איטית יותר עם עלייה של 0.1% ו־0.3% בספטמבר ואוקטובר בהתאמה, וקצב עלייה שנתי של 3.6%.
אבל יש כמה נושאים שמכבידים על המשך הפעילות בענף הבנייה. ישראל עדיין נמצאת במלחמה רב־זירתית שעשויה להימשך זמן רב, ולפגוע ביכולת הכלכלית של שכבות הביניים. כמו כן הריבית הגבוהה מכבידה גם על הרוכשים וגם על היזמים.
"חוששים לאחר את הרכבת"
לדברי פרופ' דני בן־שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, החוזקה של השוק הישראלי אינה רק תוצאה של ההטבות לדירות חדשות שמציעים היזמים: "מההיסטוריה של השוק הישראלי אפשר ללמוד שהביקושים החזקים הם לא רק בגלל אפשרות מימון חדשה כפי שאנחנו רואים אותה היום. בסופו של דבר, יש אמונות שמאוד התבססו בשוק שמחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות גם אם יש מהמורות בדרך ורואים רבעון של קיפאון.
"כך, למרות העלייה באי־הוודאות ובסיכון, משקי הבית חוששים לאחר את הרכבת ומאמינים שכל נקודת זמן טובה כדי להיכנס אל השוק כי עוד מעט יהיה גרוע יותר. במידה רבה מה שתורם לכך זה שאין תחושה שהממשלה מטפלת בבעיה השורשית של ההיצע בשוק. אם ההיצע בשוק היה מספיק גדול באופן עקבי, זה לא היה קורה.
"בשנים האחרונות התחושה היא שהממשלה לא מציעה למשקי הבית עתיד ורוד במובן היכולת שלהם להיכנס אל השוק, והפסיכולוגיה מבוססת על כך שהמחירים יוסיפו לעלות וכולם ממשיכים לקנות. השנה גם ראינו ירידה בהתחלות הבנייה, שתוביל לירידה בסיום הבנייה, ולא רואים פתרון לדבר הזה גם כעת".
מבחינת העתיד, אומר בן שחר – אם יימשכו התנאים הנוכחיים, כלומר הריבית לא תעלה מעבר לרמתה הנוכחית, ואולי אפילו תתחיל לרדת, אך לא יהיה פתרון למחסור בהיצע דירות ולמחסור בעובדים בענף הבנייה – "לא אופתע אם נראה המשך עליות מחירים גם בשנה הקרובה".
