סגור
קרקע המריבה ב באר יעקב
קרקע המריבה בבאר יעקב. בית המשפט החזיר את הנושא לבוררות (צילום: יאיר שגיא)

מי יישבר ראשון: קרב ההתשה בין ענקית הנדל"ן פרשקובסקי לאזרח הקטן

בעל קרקע בבאר יעקב חתם עם חברת פרשקובסקי על הסכם שלפיו יקבל חנויות בתמורה לקרקע. אלא שבין הצדדים החל קרב משפטי ממושך סביב הפירוש לתב"ע ולאחריו על תמהיל החנויות. בא כוח בעל הקרקע: "אין לו הון עצמי של מיליארד שקל" 

חברת פרשקובסקי הנחשבת לחברת נדל"ן הבונה בהיקפים משמעותיים בשוק המקומי, נמצאת זה כארבע שנים בסכסוך עם בעל קרקע פרטי שחתם עם החברה על הסכם קומבינציה. מדובר בהסכם שנעשה בין בעל קרקע לחברה יזמית או קבלנית, ולפיו החברה מספקת שירותי בנייה והצדדים מתחלקים בשטחים הבנויים.
הקרקע שבנוגע אליה התגלעה המחלוקת משתרעת על שטח של 2.6 דונם ברחוב ספיר בבאר יעקב. הסכסוך נוגע לאופן קיום ההסכם שנחתם בין בעל הקרקע נדב רז לבין פרשקובסקי, כששני הצדדים טוענים לפרשנות אחרת בנוגע אליו.
לפי התב"ע, ניתן להקים על הקרקע שטח מסחרי של כ־1,000 מ"ר ומעליו כמה דירות. במסגרת הקומבינציה רז בחר לקבל את חלקו מהשטח המסחרי כך שחלק הדירות אינו נוגע אליו. רז טען כי פרשקובסקי הפרה את ההסכם ביניהם ובחרה לוותר על קידום תב"ע נקודתית במסגרת תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה שתאפשר תוספת של 500 מ"ר למבנה המסחרי, ובמקום זאת, להתקדם בהתאם לתב"ע הקיימת שמעניקה היקף נמוך יותר של זכויות בנייה.
במהלך 2021 פרשקובסקי הוציאה היתר לפי התוכנית הקיימת, כלומר ללא התוספת של 500 מ"ר לשטחי המסחר. מכאן החלה מסכת של האשמות הדדיות אשר הובילו גם להאטה בהתקדמות הפרויקט. רז התעקש על התב"ע הנקודתית, פרשקובסקי סירבה והצדדים החליטו להפעיל את סעיף הבוררות.
בשנים 2024-2022 ניהלו הצדדים שני הליכי בוררות שכל אחד מהם הסתיים בפנייה של פרשקובסקי לבית המשפט. במהלך הדיונים טען עורך הדין המייצג את רז להתשת הלקוח שלו על ידי חברה גדולה ורבת־כוח ואמר: "ללקוח שלי אין מיליארד שקל בשוק ההון – הון עצמי של החברה, הוא אדם פרטי ובשבילו ה־100 מ”ר האלה 30 שנה קדימה זה המון כסף". ההחלטה בהליך הראשון היתה לאפשר לפרשקובסקי לבנות בהמשך לתוכנית שהחלה בה, כלומר ללא תוספת זכויות, אך הוסכם כי רז יפוצה על כך.
אלא שבהמשך התגלעה מחלוקת נוספת בנוגע לבחירת החנויות שבעקבותיה חזרו הצדדים ב־2024 לסיבוב נוסף בבית המשפט כשהפעם המחלוקת נוגעת להחלטה שהתקבלה בנוגע להתניה של רז לחתימה על התוכנית בבחירת תמהיל השימושים. בדיונים טען רז כי פרשקובסקי ביצעה שינויים במבנה ודרשה ממנו לחתום על היתר שינויים בחלק המסחרי שבו יש לו זכויות אך הוא סירב בטענה שזה פוגע בזכויותיו הקנייניות. עוד עלה בביהמ"ש כי במהלך הדיונים אצל הבוררת החליטו הצדדים לפנות לשמאי שקבע כי זכויותיו של רז לא נפגעות מהיתר השינויים אך הציע לשני הצדדים כי לטובתם כדאי להם לשתף פעולה בבחירת תמהיל השימושים ביחידות המסחר. אלא שגם בהמשך כל צד התבצר בעמדתו, רז דבק בהתניית החתימה על השינויים בהסכמת הצדדים על תמהיל השימושים היות שלטענתו, רק כך יוכל להבטיח שלא יהיו שתי חנויות עוגן מאותו התחום בשטח המסחרי ותמהיל השימושים יהיה מאוזן בין הצדדים. פרשקובסקי מנגד פירשה את החלטת השמאי באופן שונה וטענה כי הוא קבע כי התוכנית החדשה מיטיבה עם הצדדים ובהסכם לא היה זכר לתמהיל השימושים ולא ניתן לחייב אותה לחלוק את השוק. בעקבות המחלוקת קבעה השופטת כי יש לחזור אל הבוררת להמשך הדיונים, כך שסביר כי הפרויקט ימשיך ויתעכב.
בהחלטה שהתקבלה, נכתב כי לפי ההסכם בין השניים על פרשקובסקי לקבל את הסכמת רז לתוכניות והיתרים טרם הגשתם, אך מנגד, רז רשאי להתנגד להם רק מטעמים סבירים.