תוך 20 שנה: זינוק של 1,000% ברכישת דירות בחיפה ע"י חרדים
תוך 20 שנה: זינוק של 1,000% ברכישת דירות בחיפה ע"י חרדים
לפי דו"ח מצב החברה החרדית ל-2024, בין השנים 2022-2019 רכשו חרדים לא פחות מ-2,000 דירות בחיפה, לעומת 170 דירות בלבד שנרכשו בשנים 2002-1999. בנוסף, מ-2022 חלה עלייה בשיעור משקי הבית החרדיים נוטלי המשכנתאות, הרוכשים דירות זולות יותר
דו"ח מצב החברה החרדית 2024 שפורסם ע"י המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, לפני שבוע, נותן, בין היתר, אינדיקציה מרתקת על שינויים בדפוסי המגורים של החרדים בישראל.
על פניו, המגמה ברורה: שיעור בעלי הדירות בחברה החרדית גבוה למדי ועומד על כ־65%, זאת לעומת כ־61% בקרב יהודים שאינם חרדים. עם זאת, כדי להתמודד עם הקושי הכלכלי הגובר ברכישת דירה החרדים קונים דירות קטנות יותר וזולות יותר ונודדים לפריפריה, בדגש על צפון הנגב, אזור חיפה וצפון הארץ. משמעות הדבר היא פריסה גאוגרפית נרחבת יותר של החברה החרדית ברחבי הארץ, גם בערים שהיה בהם עד לא מזמן רוב חילוני.
בישראל חיים נכון ל-2023 כ-1.2 מיליון חרדים. בירושלים התגוררו ב-2023 כ־293 אלף חרדים, שהם כ־24% מכלל החרדים החיים בישראל וכ־29% מתושבי העיר. אחריה באות הערים בני ברק, בית שמש, מודיעין עילית, בית עילית, אשדוד ואלעד. בפריסתם הגאוגרפית של החרדים ניכרת נטייה להתקבצות לפי זרמים, הנובעת מההיסטוריה של התיישבות קהילות מזרמים מסוימים בכל מיני יישובים.
ירושלים נמצאת בראש רשימת הערים שחרדים קנו בהן דירות: כ־2,800 דירות נרכשו על ידי חרדים בעיר בשנים 2002-1999, ובשנים 2019–2022 נרכשו בה ע"י חרדים כ־8,400 דירות. אחריה ממוקמת בית שמש, שבה נרכשו בשנים 2019–2022 כ־9,000 דירות. גם באשדוד ניכרת מגמת עלייה. בשנים 1999–2022 גדל מספר רוכשי הדירות בעיר פי ארבעה: מ־740 דירות בשנים 1999–2002 ל־2,900 דירות בשנים 2019–2022. העיר החמישית היא חיפה. לעומת 170 דירות בלבד, שנרכשו בין השנים 2002-1999, נמכרו בין השנים 2022-2019 לא פחות מ-2,000 דירות. זינוק של יותר מ-1,000%.
הדו"ח מדגיש את העובדה שמבחינתה של המשפחה החרדית, הבית אינו מקום מגורים בלבד אלא מייצג עוגן של יציבות וביטחון חברתיים וכלכליים. רכישת דירה לזוג צעיר שנישא היא חלק ממוסכמה חברתית בקהילות החרדיות ונתפסת הכרחית ליצירת בסיס איתן לחיי המשפחה. מצד שני, הדו"ח מעיד על ירידה בשיעור בעלי הדירות בחברה החרדית.
לצד הירידה במגמה הקיימת בחברה הכללית בשיעור בעלי הדירות, חלה בשנים 2021 ו-2022 ירידה ראשונה של ארבע נקודות האחוז בשיעורי הבעלות על דירה בחברה החרדית: מ־68.8% ל־64.8%. לפי הדו"ח, ממצא זה עשוי להיות עדות ראשונית לדוחק הכלכלי הגובר שמשפחות חרדיות רבות חוות, והשלכותיו הרחבות עדיין לא ברורות.
במקביל, יש עלייה בשיעור משקי הבית החרדיים נוטלי המשכנתאות. כך, בשנת 2022 חלה לראשונה מזה חמש שנים עלייה בשיעור משקי הבית החרדיים הנוטלים משכנתא, ושיעורם עלה מ־39.7% בשנת 2021 ל־42.9% בשנת 2022. לפי הדו"ח, שיעור משקי הבית הנוטלים משכנתא בקרב היהודים אשר אינם חרדים לא השתנה כלל ונותר 28%.
בנוסף, בשנת 2022 חלה עלייה בגובה החזר המשכנתא החודשי של משקי הבית החרדיים ב־:11% מ־3,445 שקל בשנת 2021 ל־3,836 שקל בשנת 2022. עם זאת, בקרב משקי הבית היהודיים שאינם חרדיים זינק גובה ההחזר החודשי ב-23%, מ־4,158 שקל בשנת 2021 ל־5,130 שקל בשנת 2022.
בשנת 2022 עמד מחיר דירה ממוצע שרכשה משפחה חרדית על 1.49 מיליון שקל, לעומת משפחה יהודית שאינה חרדית, שרכשה דירה בשנה זו במחיר ממוצע של 1.77 מיליון שקל. לפי הדוח, נתונים אלה מעידים שהציבור החרדי נאלץ לרכוש דירות זולות יותר. שטח הדירה החציוני של דירות שרכשו חרדים בשנת 2022 עמד על 83 מ"ר, והוא נמוך משטח הדירה החציוני של דירות שרכשו יהודים שאינם חרדים, שעמד על 94 מ"ר. עם זאת, הפער בין חרדים ללא חרדים מבחינת שטח הדירה הנרכשת הצטמצם בשנים האחרונות. אחת הדרכים של האוכלוסיה החרדית להתמודד עם מחירי הדירות המאמירים היא לקנות דירות יותר ישנות. הדו"ח מגלה שהגיל החציוני של דירה שרכשו חרדים עמד בשנת 2022 על 27 שנים. לעומת זאת בקרב יהודים שאינם חרדים עמד גיל הדירה החציוני בשנה זו על 13 שנה בלבד.
