10,000 צווים נשלחו: המדינה מרחיבה את הפקעות הקרקע להקמת המטרו
10,000 צווים נשלחו: המדינה מרחיבה את הפקעות הקרקע להקמת המטרו
צווי ההפקעה מתייחסים לכ־600 דונם בין פתח תקווה לחולון, בהם יעבור קו המטרו העתידי M2. הקרקעות המופקעות מיועדות להקמת מתחם תחזוקה שיתחילו, לפי נת"ע, כבר בשנה הבאה. בעלי הקרקעות יהיו זכאים לפיצוי
בתחילת החודש התחילה חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), החברה הממשלתית האחראית על הקמת המטרו, בשליחת 10,000 הודעות הפקעה אישיות לבעלי קרקע בתוואי הקו M2 המתוכנן לקום בין פתח תקווה לחולון. צווי ההפקעה מתייחסים לכ־600 דונם מתוך 1,200 דונם בסך הכול, שבהם מתוכנן לעבור הקו.
הקרקעות אליהן מתייחסות ההודעות הן בעיקר אדמות חקלאיות ואדמות בור, המיועדות להקמת הדיפו – מתחם התחזוקה של הקו – שיוקם באזור סגולה שבמזרח פתח תקווה.
יש לציין שמדובר בהמשך לכ־11 אלף הודעות שנשלחו בשנה שעברה על הפקעת קרקע הנדרשת לאורך הקווים M1 ו־M3. על פי ההערכות, המדינה תפקיע נכסי מקרקעין בשווי של כ־10 מיליארד שקל עבור פרויקט הרכבת התחתית המתוכנן להתחיל הרצת נסיעות מסחריות ב־2034.
מהלך ההפקעה כולל הודעות הפקעה אישיות, פגישות אישיות של בעלי הזכויות עם צוות ההפקעות של נת"ע, הודעה בדבר פיצויי ההפקעה, ואז, תשלום פיצוי בשני מסלולים. מסלול פיצוי מספר 1 מאפשר פיצוי בגין הקרקע והמבנים הקשורים אליה, וחתימה עליו נותנת זכות ערעור על גובה התשלום. מסלול פיצוי מספר 2 מקנה פיצוי מוגדל של 125% ועד סכום של מיליון שקל על הקרקע והמבנים הקשורים אליה. מצד שני, החתימה על מסלול זה אינה מאפשרת ערעור על גובה התשלום.
בעיקרון, ניתן להגיש דרישת פיצוי בשלב שבו מאושרת התוכנית, לתקופה של 3 שנים. השלב השני שבו ניתן להגיש את התביעה הוא כשמקבלים את צו ההפקעה. עו"ד ענבל קנקה, סגנית מנהל חטיבת המקרקעין בנת"ע, המנהלת את הליך ההפקעות, הסבירה לכלכליסט שמאחר שבכוונת נת"ע להתחיל את העבודות על מתחמי התחזוקה – הדיפואים – של שלושת קווי המטרו, בפתח תקווה, ראשון לציון וחולון, כבר בשנה הבאה, היתה דחיפות בשליחת צווי ההפקעה. ולכן, צווי ההפקעה נשלחו במקרה של המטרו בסמיכות זמנים לאישור התוכניות. לדבריה: "הכוונה היא לעשות את התפיסה של הקרקע מתי שייכנס הקבלן לביצוע. התחלנו את התהליך כדי שלנפקעים תהיה שהות להיערך למהלך. וזה בעיקר רלבנטי כשמדובר בבתי מגורים ובתי עסק".
שמאי המקרקעין אריה קמיל, ממשרד שמאות המקרקעין קמיל-טרשנסקי-רפאל, הסביר לכלכליסט ש"יש לעשות הבחנה בין הפקעה לצורך הקמת מתחם תחזוקה, תחנת מטרו, או יצירת תוואי המטרו. מידת ההשפעה של העבודות בכל אחת מהקטגוריות היא לא זהה. אם מדובר למשל בבניין מגורים שבו לוקחים חלק קטן מהחצר, אז יש לשקול בקשה לפיצוי, כולל תמריצים שקיימים במסלול הפיצוי. במקרים שבהם יש מגרש לבנייה למגורים שלוקחים ממנו אחוז ניכר, ושהפגיעה בו לא מאפשרת ניצול מקסימלי של הזכויות, יש לשקול להגיש ערר".
קמיל נותן כדוגמה מבני מגורים ברחוב חיים לבנון בתל אביב, ליד האוניברסיטה. לדבריו, תחנת המטרו שתיבנה שם תייצר מצב של מעבר כמויות גדולות של סטודנטים ליד מבני מגורים, כך שלדבריו במקרים מסוג זה יש לשקול דרישת פיצוי על הפקעה וגם על המטרד העתידי. להבדיל, ברחובות קינג ג'ורג', בית לחם והחשמונאים בתל אביב מסומנים בניינים להפקעה מלאה ועל כן שם יש אפשרות לתבוע גם פיצויי הפקעה וגם פיצוי בגין ירידת ערך במקרקעין לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, כלומר תביעה לפיצוי דו־שלבי.
שמאי המקרקעין ארז כהן מבהיר כי הפקעות הקרקע במתחמי הדיפואים שונות באופן מהותי מאשר מקרי הפקעה בתוואי המסילה: "אלה לא חלקי נכסים, קצה חלקה או הפקעה בתת הקרקע בגבולות מרתפים. מדובר בהפקעות משמעותיות של חלקות במלואן. להערכתי, הם מציעים פיצויי הפקעה של כ־10% בלבד מהשווי הסחיר של הקרקע בתוספת תימרוץ של 25% שגם הוא מוגבל בתקרה, במידה ומסכימים על הסכום ולא נגררים לדיונים ועתירות. ניסיון לקבל פיצויים מעבר למה שמוצע יהיה מורכב מאחר שיש לעתור לוועדת פיצויים בדומה לוועדת השגות של רמ"י, ואחרי זה ניתן לערור לבית המשפט המחוזי. הסיכוי פה מוגבל. הכסף הגדול הוא בתביעת ירידת הערך, שאותה ניתן להגיש במועד אשור התוכנית, ונוגעת לשינוי הייעוד (מקרקע סחירה לדיפו), וזה מנגנון מסורבל וארוך טווח".
