בדיקת כלכליסטמחיר מטרה: רבע משיווקי הדירות הגיע למגזר החרדי
בדיקת כלכליסט
מחיר מטרה: רבע משיווקי הדירות הגיע למגזר החרדי
יישובים כמו בית שמש ואלעד כיכבו במכרזי תוכנית הסבסוד הממשלתית ששווקו בהצלחה ב־2024. מנגד, יזמים הדירו את הצעותיהם מיישובים ערבים מוחלשים בשל חוסר כדאיות כלכלית
רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) הגבירה בשבועות האחרונים את קצב פרסום תוצאות מכרזי שיווק הקרקע שקידמה, במטרה לעמוד ביעדים הכמותיים לשנת 2024. מבדיקת כלכליסט עולה כי בנוגע לשיווק קרקעות במסגרת התוכנית הממשלתית "מחיר מטרה", שבה נמכרות דירות מסובסדות – כרבע מכלל הדירות במכרזים ששווקו בהצלחה בשנה החולפת מיועד למגזר החרדי. מנגד, מכרזים לשיווק קרקע לבנייה מסובסדת נכשלו ביישובים הערביים.
במכרזי "מחיר מטרה" המדינה קובעת מראש את מחיר הדירה המסובסדת, שאמור להיות נמוך ב־20% בהשוואה למחירי הדירות בסוף 2020, ועד להנחה מרבית של כ־600 אלף שקל. בכל פרויקט יש דירות מסובסדות הנמכרות לזכאי משרד הבינוי והשיכון, עם הקצאה לתושבי המקום, למשרתים בצבא ולבעלי מגבלות רפואיות. יתר הדירות בפרויקט נמכרות במחירי השוק החופשי. הרווח של היזמים והקבלנים שזוכים במכרזי רמ"י לשיווק קרקע לבנייה מסובסדת מגיע בעיקר מכמות הדירות שנמכרות בשוק החופשי ומשטחי המסחר והתעסוקה, אם יש כאלה.
מנתוני רמ"י עולה כי ב־2024 מתוך 26,940 דירות שפורסמו במכרזי "מחיר מטרה" שווקו בפועל מגרשים ל־21,071 דירות. המכרזים שכשלו היו בעיקר ביישובים הערביים, כנראה מאחר שהיזמים אינם מזהים בבנייה המסובסדת שם פוטנציאל כלכלי. רמ"י פרסמה בשנה החולפת מכרזים בשמונה יישובים ערביים לבניית 4,824 דירות, אך הצליחה לשווק שם מגרשים רק ל־2,771 דירות. המכרזים ביישובים כפר ברא, כפר קאסם, ג'לג'וליה, וכפר מנדא – כולם במדרג הנמוך של המדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס – נכשלו. רמ"י הצליחה לשווק 1,515 דירות באום אל פחם רק במכרז שני, אחרי ששינתה את תנאי המכרז והגדילה את כמות יחידות הדיור שהיזמים יכולים למכור בשוק החופשי.
מכרזים נוספים שכשלו ב־2024 היו ברובע החדש של חריש (1,140 דירות), בשכונת הרקפות בבאר שבע (531 דירות) וביישוב כרמית (88 דירות). הסיבות העיקריות לכך שיזמים לא ניגשו למכרזים אלה, שדווקא נחשבים מבוקשים למדי למגורים, הן המחיר ההתחלתי הגבוה מדי שבו רמ"י נקבה ולא מספיק דירות ושטחי מסחר שניתן לשווק במחירי שוק חופשי.
עוד עולה מהנתונים כי בשנה החולפת קרקע לבניית 4,751 דירות שווקה בהצלחה לציבור החרדי. בבית שמש לבדה שווקו קרקעות לבניית 3,424 דירות. יישובים חרדיים נוספים שייהנו מהקצאת דיור מוזל הם אופקים, אלעד ורכסים.
נועם גרייף, מנכ"ל חברת הבניה עמרם אברהם, מספר שב־2024 זכתה החברה שלו במכרזי מחיר מטרה לבניית 2,000 דירות, בין היתר בבית שמש, בבני עיש, ביהוד, בקריית עקרון, ביבנה, בירושלים ובנתניה. "היתרון שלנו הוא שאנחנו One Stop Shop, אנחנו יודעים להציע יזמות, תכנון, ניהול פרויקט, ביצוע ושיווק", אמר לכלכליסט. זה מאפשר לנו לעשות מבנים חזרתיים שעומדים בדרישות התכנון של משרד הבינוי והשיכון. ברגע שאתה מבין את זה, הדברים פשוטים".
לדבריו, הרווח שלו בפרויקטי הדיור המסובסד, שנע לדבריו בין 40% באילת ל־20% ברמלה, אינו קשור בהכרח לכמות הדירות או שטחי המסחר שמשווקים במחירי שוק חופשי: "אני יודע להרוויח כי אני יעיל. פיצחנו את השיטה של איך לתכנן נכון. ברגע שעושים אלפי דירות בשנה מבינים מה נדרש".
פרויקטי "מחיר מטרה" נחשבים כלי פוליטי, הן ברמה העירונית והן ברמה הארצית. הנושא עלה לאחרונה לכותרות כשעיריית נס ציונה הגישה עתירה לבית המשפט העליון נגד החלטת מועצת מקרקעי ישראל להחריג את היישוב מרשימת היישובים שזכאים להיכלל בתוכנית "מחיר מטרה". על פניו יישוב שנמצא במדרג 1-5 מתוך 10, על פי הלמ"ס, או שערך מ"ר ממוצע בו נמוך מ־20,000 שקל, רשאי להיכלל בתוכנית. נס ציונה טוענת כי הופלתה לרעה בהשוואה ליישובים שכנים, ובעקבות זאת אינה יכולה לאפשר דיור מוזל לבני המקום.
