מגזין נדל"ן
דאטה סנטר זה חשוב, אבל איך מונעים מהטרנד להרוס את העולם
תחום הבינה המלאכותית מתפוצץ וגורר עימו השקעות חסרות תקדים של ענקיות הטכנולוגיה בהקמת מרכזי נתונים ענקיים. אלה מצריכים שטחים גדולים במיוחד וגם זוללים אנרגיה עצומה. זה הוביל לחיפוש של פתרונות יצירתיים — מחוות שרתים שמוטבעת בתוך אמבטיה ועד ניצול החום לגידול ירקות
בין אם החלפתם ולו לרגע את מנוע החיפוש ב־ChatGPT או ביקשתם מג'ימיני לסייע לכם להרכיב טיול בניכר, אם גלשתם ברשת בשנה האחרונה, סביר להניח שמצאתם את עצמכם משתמשים ביישום AI כלשהו. תחום הבינה המלאכותית מתפוצץ, וגורר גל של השקעות שהולכות וגדלות ברחבי העולם: עד הרבעון השלישי של 2024, סך ההשקעות הגלובליות בתחום הגיע לכ־55 מיליארד דולר.
חברות הביג טק נוהרות להשקעה: גוגל לבדה השקיעה כ־120 מיליארד דולר בתחום עד עתה. אבל בזמן שהמשקיעים נוהרים והתחום משגשג, גוברת בעיה אחת משמעותית: חוות השרתים הענקיות הנדרשות להנעת הענף זוללות כמויות ענק של אנרגיה, מה שהופך את התחום למזהם ומסוכן במיוחד — הוא מזניק את פליטות גזי החממה דווקא בעידן שבו האנושות חייבת להפחיתן כדי להימנע מההשפעות הגרועות ביותר של משבר האקלים.
צילום: לינקדאין
מרכז נתונים בתוך מי הים של מיקרוסופט בקליפורניה. המתקן הניסויי משתמש במי ים לקירור טבעי במקום מערכות קירור מסורתיות, וכלל לא צורך מים למטרות קירור. הוא בנוי מחומרים ממוחזרים שימוחזרו בסוף חיי המתקן. שיעור התקלות שנרשם בו נמוך פי 8 ממרכזי נתונים יבשתיים
אותם מרכזי נתונים הפכו לפרויקטים נדל"ניים חמים ברחבי העולם. הם מצריכים שטחים גדולים במיוחד, וחברות משקיעות שנים רק כדי להחליט היכן להקים אותם. אבל חשוב לא פחות זה לא האיפה, אלא גם האיך. בתעשייה כבר מבינים כי ככל שיגבר התיאבון להקמת מרכזי נתונים, כך היא תהיה חשופה יותר לרגולציה מוגברת ברחבי העולם, ולכן, התפתחה תעשייה שלמה שמטרתה היא להפוך את אותם מרכזים ליעילים וירוקים יותר.
ברחבי העולם, וגם בתעשיית הטק הישראלית, כבר פועלים סטארטאפים רבים במטרה לייעל רכיבים ולהפוך את מרכזי הנתונים למזהמים פחות, ומדינות או חברות מקימות מרכזי נתונים במודל אחר — שמתחשב יותר בסביבה שבה הוא בוחר לפעול.
תשתית ה־AI צפויה בקרוב לצרוך פי שישה יותר מים מאשר דנמרק
מאחורי הקלעים של הזוהר של AI מסתתר תהליך עתיר אנרגיה עם טביעת רגל פחמנית מדהימה, משלבי הפיתוח, דרך התחזוקה ועד הסילוק של טכנולוגיית הבינה המלאכותית. הנה דוגמה אחת: לפי חוקרים מאוניברסיטת מסצ’וסטס, הליך אימון AI יכול לייצר כמות פחמן דו־חמצני שווה לכ־300 טיסות הלוך ושוב בין ניו יורק לסן פרנסיסקו — כמעט פי חמישה מהפליטות של מכונית ממוצעת לאורך חייה. החוקרים העריכו כי פיתוח GPT-3 דרש 1,287 מגה ואט חשמל ו־552 טונות של פחמן דו־חמצני שווה ערך ל־123 כלי רכב מונעי בנזין שנסעו במשך שנה אחת.
מרכזי הנתונים הנדרשים לתפעול הבינה המלאכותית, הם צרכנים כבדים של אנרגיה — ומשאבים. האלקטרוניקה שהם מכילים מסתמכת על כמות עצומה של חומר גלם: ייצור מחשב במשקל 2 ק"ג דורש 800 ק"ג של חומרי גלם. כמו כן, המיקרו־שבבים המפעילים בינה מלאכותית זקוקים ליסודות נדירים, אשר לעיתים קרובות נכרים בדרכים הרסניות לסביבה.
חוות השרתים משתמשות במים במהלך הבנייה ובפעילותם השוטפת, כדי לקרר רכיבים חשמליים. גלובלית, הערכה אחת מציינת כי התשתית הקשורה לבינה מלאכותית עשויה בקרוב לצרוך פי שישה יותר מים מאשר דנמרק, מדינה של שישה מיליון איש. זאת, בזמן שלכרבע מהאנושות אין גישה למים נקיים, לפי האו"ם.
כדי להפעיל את האלקטרוניקה המורכבת שלהן, חוות השרתים המארחות טכנולוגיית בינה מלאכותית זקוקות להרבה אנרגיה, אשר ברוב המקומות עדיין מגיעה משריפת דלקים מאובנים, ומייצרת גזי חממה המחממים את כדור הארץ. בקשה שנעשתה באמצעות ChatGPT, עוזר וירטואלי מבוסס בינה מלאכותית, צורכת פי עשרה יותר חשמל מאשר חיפוש בגוגל, כך דיווחה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה. בעוד שהנתונים הגלובליים דלילים, הסוכנות מעריכה כי במרכז הטכנולוגיה של אירלנד, עליית הבינה המלאכותית עשויה לראות במרכזי נתונים אחראים לכמעט 35% מצריכת האנרגיה של המדינה עד 2026.
צילום: Shutterstock
דאטה סנטר של אלפבית באימהסייבן, הולנד. משתמש במערכת קירור ייחודית המבוססת על מי תעלה, במקום קירור אוויר זולל אנרגיה. כשהכתה בהולנד בצורת, החליפה גוגל את מי התעלה במים תעשיתיים, כדי לא לפגוע במי השתייה
ההחמרה הגדולה עוד בפתח. סוכנות האנרגיה העולמית, ה־IEA, צופה הכפלה פוטנציאלית של צריכת החשמל של מרכזי הנתונים בין 2022 ל־2026, חלק גדול מזה קשור לצמיחת הבינה המלאכותית. כלומר, בשנה הבאה, בינה מלאכותית לבדה עשויה לצרוך כמות חשמל זהה לזו של בלגיה. כך זה הולך להראות בארה"ב לבדה: בדו"ח בסתיו שעבר, קבוצת הייעוץ מקינזי חזתה שמתקנים כאלה יהוו 11.7% מהביקוש לחשמל במדינה ב־2030, לעומת 3.7% ב־2023. בשנה הבאה, כבר יהיה מדובר בכ־6%.
כאמור, לזללנות האנרגטית של מרכזי הנתונים והבינה המלאכותית יש כבר נזק סביבתי כבד. נכון לנתונים שפורסמו בקיץ האחרון, פליטות הגזים של גוגל לבדה גדלו ב־48% בחמש שנים בגלל פריסת בינה מלאכותית בקנה מידה גדול. על פי חוקרים ב־OpenAI, כמות כוח המחשוב הנדרשת לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית הוכפלה כל 3.4 חודשים מאז 2012, והמשמעות היא שעד 2040, צפוי כי הפליטות מתעשיית טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT) כולה יגיעו ל־14% מהפליטות העולמיות, כאשר מרכזי נתונים ורשתות תקשורת יהוו את החלק הגדול ביותר.
המחיר אינו רק סביבתי, אלא גם בריאותי. מרכזי הנתונים מגבירים את צריכת החשמל המזהם, מה שמגביר את רמות זיהום האוויר מתחנות כוח ומגנרטורי דיזל המספקים במקרים רבים חשמל לגיבוי עבור מרכזי הנתונים. לפי חישוב שביצעו מדענים מ־UC Riverside ו־Caltech, זיהום אוויר זה צפוי לגרום לעד 1,300 מקרי מוות בטרם עת בשנה עד 2030 בארצות הברית, והעלויות הבריאותיות הציבוריות שלו מסרטן, אסתמה, מחלות אחרות וימי עבודה ולימודים שהוחמצו מתקרבות לכ־20 מיליארד דולר בשנה. הנטל הציבורי־בריאותי צפוי להיות עד 2030 כפול מזה של תעשיית ייצור הפלדה בארה״ב, והחוקרים מסבירים: "אם יש לכם בני משפחה עם אסתמה או מצבים בריאותיים אחרים, זיהום האוויר ממרכזי נתונים יכול להשפיע עליהם כרגע. זהו נושא בריאות הציבור שעלינו לטפל בו בדחיפות״.
החוקרים, אגב, ממליצים כי קהילות שנפגעות באופן הקשה ביותר מזיהום אוויר כתוצאה מייצור חשמל של מרכזי עיבוד נתונים (אלו המתגוררות למשל בסמיכות לתחנת כוח או לגנרטורים של מרכזי הנתונים), יפוצו כראוי על ידי חברות טכנולוגיה כמו גוגל ומייקרוסופט על הנטל הבריאותי. אמירה זו, אם יהיה לה תקדים, עשויה להוות שיקול נוסף בהחלטה איזה שטחים לרכוש ואיפה להקים את מרכזי הנתונים. כך לדוגמה, זיהום מגנרטורים לגיבוי במרכזי נתונים בצפון וירג'יניה נודד למרילנד, מערב וירג'יניה, פנסילבניה, ניו יורק, ניו ג'רזי, דלאוור ומחוז קולומביה, ויוצר עלויות בריאות ציבוריות אזוריות של כ־190 מיליון עד 260 מיליון דולר בשנה. אם גנרטורים לגיבוי אלו פולטים ברמה המקסימלית המותרת שלהם, העלות השנתית תוכפל פי עשרה ותגיע ל־1.9 מיליארד עד 2.6 מיליארד דולר.
מרכזי נתונים פוגעים בסביבה? החברות נוהרות דווקא לישראל
הקושי שבהקמת מרכזי נתונים הפך את הסוגיה הנדל"נית למורכבת. חברות גלובליות מחפשות את השטחים הנכונים להקימם, ובישראל הן מוצאות אטרקציה מיוחדת: חשמל זול במיוחד בהשוואה עולמית. למרות שבישראל החשמל נשען באופן כמעט בלעדי על מקורות מזהמים (פחם וגז), החברות לא טרודות מכך, ונוהרות לאזור. רק בחודש שעבר, הודיעה אנבידיה כי החלה להקים חוות שרתים לפיתוח בינה מלאכותית, בשטח של 10 אלף מ"ר ובקיבולת של 30 מגה־ואט, ליד יקנעם. לפי החברה, לכשיושלם הפרויקט, הוא יהיה אחד ממרכזי הנתונים הגדולים והעוצמתיים בישראל.
מרכז מורו האב בדובאי. זהו מרכז הנתונים הגדול בעולם, המופעל כולו באופן מוחלט באמצעות אנרגיה סולארית
לא מדובר בחברה אחת שגילתה חשמל זול במדינת ישראל, גם ספקיות הענן הבינלאומיות חודרות לשוק בענק. לפי נתוני חברת הייעוץ תאסק (TASC), ב־2020 פעלו בישראל רק עשר חוות שרתים (דאטה סנטרס) עם הספק חשמל כולל של 40 מגה־ואט. בסוף 2023 מספר החוות צמח ל־25, בהספק של 180 מגה־ואט, ובתאסק צופים שעד סוף 2025 יפעלו בישראל 35 חוות שרתים, בהספק כולל של 400 מגה־ואט — פי עשרה בתוך חמש שנים. בין החברות שמפעילות את החוות ניתן למצוא ענקיות גלובליות כמו אמזון ווב סרווייסס, גוגל קלאוד, מיקרוסופט ואורקל, וכן גופים ישראליים, כמו בינת ובזק בינלאומי.
כך גם חוות השרתים הצומחות בישראל, צפויות להעיק באופן גובר על רשת החשמל – שבין כה מתמודדת עם אתגרים גדולים, שעה שהרשויות לא מצליחות לבצע מעבר לאנרגיה נקייה ו־86% מהחשמל נשען על מקורות מזהמים. כדי לנסות לאסדר את השוק הפרוץ למדי לעת עתה, במשרד האנרגיה מבצעים בימים אלו עבודת מטה כדי לבדוק אילו חובות רגולטוריות, אם בכלל, יש להשית על מרכזי הנתונים.
״אלו צרכני אנרגיה מאוד־מאוד גדולים. כמובן שיש להקמת בישראל יתרונות רבים לכלכלה ולתעשיית ההיי־טק, אבל משק החשמל צריך להיערך לזה שיהיו פה הרבה מרכזי נתונים״, מסביר רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה. ״מדובר בצרכני אנרגיה אדירים שכ־40% מצריכת החשמל שלהם משמשת לאקלום ובמדינה חמה כמו ישראל, ייתכן שמדובר אף באחוז גבוה יותר״.
מדינות רבות בעולם כבר נמצאות בהליכים של קביעת רגולציה או השתת חובות על מרכזי הנתונים, כדי לצנן את הנזק. בישראל, בוחנים במשרד האנרגיה רגולציה נוספת שתוודא כי המרכזים יהיו הכי יעילים שאפשר בצריכת אנרגיה, בדומה למצב המוסדר כבר במדינות אחרות (מדינות האיחוד האירופי, כמה מדינות בארה״ב, סין, סינגפור ועוד).
SINES DC, פורטוגל. משתמש במערכת קירור ייחודית מבוססת מי ים להפחתת ההשפעה הסביבתית, ונחשב ליעיל בחשמל. הוא מוזן 100% באמצעות אנרגיה מתחדשת
״אנחנו רוצים לוודא שהחוות האלו יתרמו למשק האנרגיה ולא יכבידו עליו״, אומר אייפר. ״ככל והן תוקמנה במרכז הארץ זה יקשה על משק החשמל. לעומת זאת, הקמה שלהן בצפון ובדרום הארץ תהיה יותר קלה למשק החשמל והיא אפילו תסייע בקליטת עוד אנרגיה מתחדשת לרשת החשמל. למשל, חוות שרתים בדימונה תצרוך את החשמל הירוק הרב המיוצר באזור, ובכך תפנה לנו מקום ברשת החשמל ותאפשר לייצר עוד חשמל ירוק בדרום ולהוליך אותו למרכז הארץ.
"לכן, כשאנחנו מתכננים עכשיו את מתקני האנרגיה המתחדשת העתידיים בדרום, אנחנו מתכננים את חלקם עם אפשרות להקמת חוות שרתים סמוכות. כבר עכשיו, חוות השרתים הגדולות כפופות לרגולציה שלנו שמחייבת אותן לעמוד בדרישות סף של יעילות באנרגיה ומחייבת אותן להשתפר ולהתייעל. במקביל, אנחנו לומדים מה נעשה בעולם כדי לשפר את הרגולציה שלנו ואת התמריצים שאנחנו מספקים, בדיוק כמו שהדירקטיבות באירופה בנושא מתעדכנות כל הזמן עם הגידול המהיר של תעשייה זו".
מערכות לקירור צ'יפים ושיטות לניצול החום לגידול ירקות
כך או כך, מדובר במשימה קשה. ״ישראל היא מדינה מאתגרת להתייעלות בפליטת חום מחוות שרתים כאשר מדובר בקירור אוויר. אנחנו חיים במדינה חמה ולכן נדרש יותר אנרגיה לצורכי קירור, להבדיל ממדינות קרות יותר ששם רוב השנה אפשר פשוט לקרר את חדר המחשב באמצעות אוויר קר חיצוני", מסביר יקי שאלתיאל - מנהל פיתוח עסקי תחום תשתיות היברידיות, חטיבת הייעוץ והפרויקטים, HPE ישראל.
״על מנת לסבר את האוזן – מודדים יחס PUE (Power Utilization Efficiency) לפי היחס בין צריכת החשמל ל־IT מול צריכת החשמל של כלל המתקן (IT+קירור+מערכות נלוות). במדינות קרות שבהן אפשר להשתמש בקור שבחוץ היחס הוא 1:3 או 1:2. בישראל היחס הוא 1:8 במתקנים הטובים וגם נתקלנו ביחס של 2:5 במתקנים שתוכננו פחות טוב. כלומר, ביחס של 1:8 על כל קילוואט צריך להשקיע עוד 80% אנרגיה על קירור ומערכות נלוות כגון משאבות ותאורה".
מרכז של EcoDataCenter בשבדיה. הראשון בעולם שהוא “חיובי אקלים" — תורם יותר לסביבה ממה שהוא צורך. הוא בנוי מעץ שלוכד פליטות פחמן, ומעליו גגות ירוקים המשפרים את הביצועים התרמיים. ניזון מ־100% אנרגיה מתחדשת
התעשייה נמצאת כעת תחת עיני הרגולטורים בעולם, שעד עתה לא בדיוק הצליחו להדביק את קצב צמיחתה המסחררת. למרות זאת, במדינות רבות כבר ישנה רגולציה. האיחוד האירופי קבע יעדים מחייבים להפחתת צריכת אנרגיה, ומרכזי נתונים נדרשים לעמוד בתקנים מחמירים של יעילות אנרגטית ובמערכות קירור מתקדמות וחסכוניות באנרגיה. מדינות רבות כמו קליפורניה, אורגון ווירג'יניה המערבית נקטו יוזמות שונות. חלקן כוללות דרישות לשימוש באנרגיה מתחדשת, תמריצים להשקעות בטכנולוגיות ירוקות וסטנדרטים לבנייה ירוקה.
סינגפור השיקה את "מפת הדרכים והסטנדרטים של סינגפור למרכזי נתונים ירוקים", שמטרתה להפוך את מרכזי הנתונים במדינה לירוקים ויעילים יותר. התוכנית כוללת יעדים ספציפיים להפחתת צריכת האנרגיה, שימוש באנרגיה מתחדשת וניהול מים, ויפן מקדמת שימוש באנרגיה מתחדשת ומציעה תמריצים למרכזי נתונים שמשקיעים בטכנולוגיות ירוקות. המדינה גם פיתחה סטנדרטים לבנייה ירוקה, המשפיעים על עיצוב ובנייה של מרכזי נתונים.
בינה מלאכותית שמתחשבת בסביבה, מאמצת שיטות עבודה לאורך כל שרשרת הערך - מרכישות אספקת אנרגיה נקייה ועד שיפורי חומרה. יש גם מודלים של כלכלה מעגלית: באיסלנד למשל, מרכז הנתונים ICE03 משתף פעולה עם חברת Hringvarmi לניצול החום לגידול מיקרו־ירקות, והחברה אף מוכרת את עודפי החום במתקן לחברות אנרגיה שמפיצות אותם לתושבים דרך מערכת החימום המחוזית (כמעט 97% מהאנרגיה החשמלית שנצרכת במרכזי נתונים ניתנת לניצול בצורת חום, בין היתר לחימום מבנים, חימום מים לשימוש ביתי, או תהליכים תעשיתיים).
צילום: Shutterstock
מרכז נתונים של נטפליקס וגוגל במידניימר, הולנד. המתקן מופעל באנרגיה מתחדשת מחוות רוח ומפארק אנרגיה סולארית. המתקן משתמש בשיטות כמו קירור חופשי ומיחזור חום שיורי לחימום, וכך חוסך באנרגיה. יעילות המרכז מאפשרת פי 7 יותר כוח מחשוב בהשוואה למצב חמש שנים קודם
דוגמה נוספת היא מרכז הנתונים של גוגל בפינלנד, שמסתמך על חוות רוח המספקת 20% מצורכי החשמל שלו, ומשתמש במי ים לקירור ובמערכת מתקדמת לטיפול בשפכים המסלקת 99% מהמים המזוהמים. גם אקו דאטה סנטר בשוודיה, ממוקם ביערות הצפון המדינה, מנצל את הקרבה לתחנת כוח הידרואלקטרית כדי להתבסס באופן מלא על אנרגיה נקייה. חברת Kao Data בבריטניה, היא הראשונה באירופה שהעבירה את כל הגנרטורים לגיבוי שלה לדלק ביולוגי ומופעלת לחלוטין על אנרגיה מתחדשת, וגם בדובאי, מרכז מורו האב שמשתרע על שטח של כ־16 אלף מ"ר, פועל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת.
חווה בתוך אמבט ששומרת על טמפרטורה קבועה וחוסכת בחשמל
ובישראל? מרכזי הנתונים עדיין רחוקים מהיעדים הללו, אבל שורת סטארטאפים וחברות כבר עומלים על הפיכת התחום למזהם פחות. אחת החברות העוסקות במלאכה היא ZutaCore הממוקמת בשדרות, שפיתחה מערכת לקירור צ’יפים. ב־7.10 מנתה החברה 47 איש עם מכירות של לפחות מיליון דולר. עם פרוץ המלחמה משרדי החברה בשדרות נסגרו, המבנה ספג יריות, חצי מעובדי החברה פונו מבתיהם, ושליש מעובדיה גויסו. כעבור שלושה שבועות החברה חזרה לפעול ממשרדיה ושימשה עוגן משמעותי לעובדים.
גם הסטארט־אפ הישראלי Cognifiber, אשר זכה בשנים האחרונות למימון רשות החדשנות, מפתח מוצר שיכול להפחית משמעותית את הזללנות האנרגטית והזיהום הנלווה לה. ״התעשייה הולכת לכיוונים לא נכונים, אבל אנחנו רואים התפתחות של רגולציה, במיוחד באירופה״, אומר ד״ר אייל כהן, מייסד החברה. "זה שאנבידיה שולטת בתשתיות והמערכות שלה הן מאוד לא חסכוניות, זה אומר שחייבת להיות אלטרנטיבה. העולם מתקדם למערכות היברידיות: חישוב סטנדרטי, בצידו חישוב קוואנטי, ובמקביל חישוב בעזרת אור במקום חשמל – וזה מה שאנחנו עושים. אנחנו נוכל להגיע לפחות מ־1% מצריכת החשמל פר חישוב״.
קוגניפייבר מפתחת מעבדים פוטוניים, העושים שימוש בסיבים אופטיים, עם יכולת לבצע חישובים מהירים. המוצר העתידי של החברה, שאותו היא מקווה לשלב בשוק בעוד כשנתיים, יצליח לחסוך כמות גדולה של אנרגיה בענף ה־AI, בשלבי השגרה – לאחר אימון המערכת. "זה יכול לחסוך למרכזים האלו לא מעט כסף", הוא אומר. "המערכות האלו יעמדו בהתחלה לצד מערכות זוללות אנרגיה, ולאט־לאט הן יחליפו את המערכות המזהמות. גם לא צריך מיזוג אוויר אימתני כדי להתמודד איתן. בסוף העשור יהיה תמהיל של 30%–40% חומרה רגילה, 30%‑40% חומרה פוטונית והיתר קוואנטית. התמהיל הזה יחסוך יותר מ־50% מצריכת ההספק הצפויה. אנחנו נחסוך בהערכה גסה כ־40% מצריכת החשמל של הדאטה סנטרים על חישוב, ומבחינת קירור עוד כ־15% נוספים. לדאטה סנטרים שמוקדשים רק לבינה מלאכותית, יהיה כבר מדובר בכ־70%".
חברת MedOne, המפעילה חוות שרתים רבות בישראל, גם היא נשאבת לפתרונות הירוקים. ״יש חברות גדולות שאומרות לחוות שרתים - אם עד 2026 אם אין אנרגיה ירוקה שמזינה את הדאטה סנטר, אין חוזה. כלומר, יש שנתיים לשינוי, והוא לא קל״, אומר אלי מטרה, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת MedOne. כיום, מתקני החברה ניזונים מחשמל הנשען על הגריד הרגיל, לצד גנרטורים שבשעת חירום מונעים בסולר. אולם המתקנים החדשים שמקימה החברה, יפעלו במתכונת אחרת.
1 צפייה בגלריה
אלי מטרה, סמנכ"ל MedOne: "פיתחנו חווה ששקועה בתוך אמבט. זה דורש שינוי גישה. אם חשבנו שנמכור מאות כאלו בשנה, התבדינו"
(צילום: פיני סילוק)
״שילמנו לשיכון ובינוי כ־100 מיליון דולר ורכשנו חשמל עתידי מהם מתוך מטרה שכל החוות יעבדו על אנרגיה סולרית״, מסביר מטרה. "כשאנחנו באים ואומרים לשיכון ובינוי אנחנו רוצים לרכוש חשמל, זה מאפשר להם לבנות עוד חוות. אני משפיע על הייצור, לא רק על הביקוש. כשאני לוקח מתקנים של אנרגיה סולרית, החברות הבינלאומיות מעדיפות לבוא אליי".
בחוות השרתים בטירת הכרמל, מחזיקה החברה פתרון ייחודי: חווה ששקועה בתוך אמבט. הנוזל שבו שקוע הציוד הוא שמן חסר ריח וטעם (נוזל דיאלקטרי), המבודד את הציוד מחום, שומר על טמפרטורה קבועה ומביא לחיסכון של כמחצית מהצריכה של חשמל ומים. למרות שהמרכז קם כבר לפני כמה שנים, הוא לא מתפשט כאש בשדה קוצים: עלותו יקרה, וגם הרגולציה לא מאוד דוחקת את הלקוחות.
"חברה צריכה להיות כמו אנבידיה כדי לאמץ את הטכנולוגיה וללכת על ההשקעה הראשונית הזו", אומר מטרה, "אלה דאטה סנטרים שנבנים אחרת ודורשים גם שינוי גישה אצל הלקוח. אם חשבנו שנמכור מאות כאלו בשנה, התבדינו, כי הלקוחות אומרים לנו, 'בואו נדבר עוד שנתיים'. אבל בעולם התחום מתקדם. מיקרוסופט עושה את זה בהולנד בדאטה סנטרים שלה, כי היא נדרשה ע"י הרגולטור למצוא דרך להעביר את החום מהמרכזים שלה לשימושים אחרים כמו חימום בתים. זה דורש השקעות כספיות משמעותיות".
