מכרזי מחיר מטרה בערים הערביות נכשלים באופן כרוני
מכרזי מחיר מטרה בערים הערביות נכשלים באופן כרוני
מכרזי "תוכנית מטרה" לדיר אל אסד וטירה הסתיימו עם אפס הצעות. בשנה האחרונה שווקו בהצלחה רק כשליש מתוך 5,250 דירות שהוצעו במגזר. ככה זה כשהמדינה לא פותרת את הכדאיות של היזמים ומציבה קריטריונים בעייתיים
המדינה נכשלת פעם אחר פעם בשיווק קרקע לבנייה ביישובים ערביים. אתמול פרסמה רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) את תוצאות מכרזי תוכנית "מחיר מטרה" בדיר אל אסד ובטירה, לבניית 136 ו־222 דירות בהתאמה, ומהן עולה כי שום יזם לא ניגש לשני המכרזים הללו. התוצאות עולות בקנה אחד עם תוצאות מכרזי "מחיר מטרה" לאורך כל השנה החולפת, שלפיהן מינואר 2024 עד ינואר 2025 שווקו במגזר הערבי 1,777 דירות בלבד מתוך 5,250 שהוצעו במכרזים.
משמעות הנתונים היא שהיזמים נמנעים באופן עקבי ממכרזים על קרקעות ביישובים שבהם מצוקת הדיור חריפה במיוחד, והמדינה לא מצליחה לצמצם את הפער בין כוונתה לספק דיור בר השגה במגזר הערבי לבין המציאות בשטח.
במכרזי "מחיר מטרה" המדינה קובעת מראש את מחיר הדירה, שאמור להיות נמוך ב־20% בהשוואה למחירי הדירות בסוף 2020, ועד להנחה מרבית של כ־600 אלף שקל. בכל פרויקט כזה יש דירות מסובסדות הנמכרות לזכאי משרד הבינוי והשיכון, עם הקצאה לתושבי המקום, למשרתים בצבא ולבעלי מגבלות רפואיות. יתר הדירות בפרויקט נמכרות במחירי השוק החופשי. הרווח של היזמים והקבלנים שזוכים במכרזי רמ"י לשיווק קרקע לבנייה מסובסדת מגיע בעיקר מכמות הדירות שנמכרות בשוק החופשי ומשטחי מסחר ותעסוקה, אם יש כאלה.
דו"ח המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, העוסק בדיור בר השגה, שהתפרסם ב־2022, מסביר כי "מצוקת הדיור, התכנון, הבנייה והקרקעות נמצאת בלב ליבו של השיח הציבורי בחברה הערבית", והיא גורם ברור לערעור תחושת הביטחון האישי והקולקטיבי.
על פי הדו"ח, מצוקת הדיור בחברה הערבית נובעת ממחסור בקרקעות זמינות בגלל תחומי השיפוט המצומצמים של הרשויות, מהקושי להרחיב את גבולות היישובים, מאי היכולת של ערבים להתקבל ליישובים כפריים יהודיים שכנים, אי הקמת יישובים ערביים חדשים, אי הכרה ביישובים קיימים שהקמתם לא מוסדרת ומדיניות תכנון מגבילה.
הדו"ח מסביר את כישלון תוכנית הסבסוד הקודמת "מחיר למשתכן" באי התאמתו לתנאים בשטח: "לאי הצלחת התוכנית הזאת כמה סיבות, ובראשן חוסר התאמה למציאות השוק ביישובים הערביים, התורם גם לחוסר הכדאיות הכלכלית ליזמים. נוסף על כך, מחיר הדירה הסופי עדיין גבוה, גם אם הוא נמוך בהשוואה לדירות הנבנות במרכז הארץ. גם הקריטריונים לזכאות אינם תואמים את המבנה החברתי בחברה הערבית".
בספטמבר 2020 שלח ועד ארגוני התכנון הערביים מכתב לשר הבינוי והשיכון, ובו קרא שלא לקדם את תוכנית "מחיר מופחת" בגלל אי התאמתה למגזר הערבי. בין היתר נטען שהחלטות על קידום תהליכי שיווק מתקבלות בלי שיש לרשות המקומית חלק פעיל בתהליך; מאפייני התוכנית אינם הולמים את צורכי הדיור ביישובים הערביים, והגדרת הזכאות לא תמיד רלוונטית למגזר.
אתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון חושף עד כמה "מחיר מטרה" אינה מותאמת לתושבי המגזר הערבי, גם במקומות שבהם הקרקע שווקה בהצלחה. כך למשל באחד המתחמים באום אל פחם, מתוך 211 דירות לזכאים הוקצו 40 דירות למשרתי מילואים פעילים. גם בנצרת, מתוך 62 דירות לזכאים הוקצו 12 למשרתי מילואים פעילים.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "אנו פועלים באופן שוטף ובשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות בחברה הערבית. העבודה כוללת שיח רציף, שולחנות עגולים, דיונים מעמיקים ואף קיום כנסי תושבים, במטרה להציע פתרונות אפקטיביים לקידום שיווק הקרקעות ולהצלחת המכרזים. "בנוסף, המשרד מקדם מול גורמים נוספים בממשלה יוזמות הכוללות סבסוד פיתוח והקצאת דירות לבני המקום במסגרת תוכניות כמו 'דירה בהנחה'".
