משרד השיכון: אובדן ההכנסות למדינה מאי שיווק קרקעות להשכרה - 1.5 מיליארד שקל
משרד השיכון: אובדן ההכנסות למדינה מאי שיווק קרקעות להשכרה - 1.5 מיליארד שקל
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן התייחס היום לסוגיית הדיור להשכרה בארץ. לדבריו: שליש מהמדינה חיים בשכירות. עם זאת, פחות מ-1% מהדירות נמצאות על קרקעות ששיווקה המדינה לשם כך. הפתרון שהעלה הוא עידוד שוק השכירות הפרטי לשכירות לטווח ארוך
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, שהשתתף הבוקר (ב') בכנס "הערכת שווי ישראל 2025" של לשכת שמאי המקרקעין, התייחס בשיחה שניהל עם עיתונאי ידיעות אחרונות אורי חודי לסוגיית הדיור להשכרה. לדבריו, "אגף תקציבים בא ואומר שעלות אובדן ההכנסות למדינה מאותן יחידות דיור (יח"ד) מוסדיות (הכוונה לקרקע לדיור להשכרה שלא הצליחו לשווק, ג"נ) הוא כ-600 אלף שקל ליחידת דיור, שהם כ-1.5 מיליארד שקל בסך הכל".
כפי שנחשף הבוקר בכלכליסט, משרדי הבינוי והשיכון והאוצר, לצד מינהל מקרקעי ישראל, פנו למינהל התכנון לשנות את הדרישה להקצות בכל תוכנית בנייה חדשה שיעור מסוים של דירות להשכרה.
"קביעת ייעוד השכרה בתוכניות בנייה אולי תציג נתוני תכנון נאים על הנייר, אך לא תסייע בהגדלת היצע הדיור להשכרה בפועל", הם כתבו במכתב למנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח. בכך הם יוצאים נגד החלטת הממשלה מ־2023 שלפיה ועדות התכנון רשאיות לדרוש מהיזמים להקצות דירות להשכרה.
במכתב מבהירים שיש בעיה כלכלית קשה ביישום תוכניות הבנייה להשכרה. "פרויקטים להשכרה נושאים עמם תשואה נמוכה יותר באופן משמעותי ליזמים בהשוואה למכרזי שוק חופשי, דבר שמפחית במידה ניכרת את שווי הקרקע, את הכדאיות הכלכלית למימושה ובמקרים רבים מוביל לכישלון מכרזים", נכתב. הם מוסיפים כי בחודשים האחרונים נכשלו מכרזים רבים של רמ"י לדיור להשכרה ארוכת טווח – באשקלון (300 דירות), בקריית גת (250 דירות), בבני עי"ש (300 דירות), בבאר שבע (כ־300 דירות) ואפילו בהרצליה (380 דירות).
לדברי מורגנשטרן בכנס, "שליש מהמדינה חיים בשכירות. עם זאת, פחות מ-1% מהדירות הן שכירות מוסדית מתוך כלל הדירות. במאי 2023 התחלנו לראות כישלונות במכרזים אחד אחרי השני. ישבנו בלא מעט שולחנות עגולים וניסינו לנצח את חוקי הפיזיקה של הריבית ולמצוא פתרונות איך אפשר לדחות את המע"מ ולראות בעולמות המיסוי מה אפשר לעשות. ישבנו ברשות מקרקעי ישראל ומועצת רמ"י לאפשר ליזמים למכור חלק מהדירות וזה נתן פתרון ליותר מ- 50% מהפרויקטים".
הפתרון שמורגנשטרן העלה בכנס הוא עידוד שוק השכירות הפרטי: "בשכירות אנשים רוצים לקבל יציבות ולדעת שהם גרים בטווח ארוך ולא משנה להם אם הם שוכרים מחברה אחת או אחרת, שכל הבניין לשכירות, או שהוא שוכר ממך או ממני. אנחנו מבקשים להסתכל ולראות איך מצליחים להפוך את השכירות הפרטית לארוכת טווח. באותם תמריצים שנדע לתת למי שישכיר את הדירה לטווחים של 5-10 ואולי לעשות מנגנון שיכול להגיע ליותר. זה כיוון שאנו עובדים איתו יחד עם השותפים ואני מניח שהוא יהיה אחד הדברים שיצאו בתוכנית הממשלתית".
מורגנשטרן הדגיש: "אני לא חושב שצריך להפסיק את השכירות המוסדית. עם זאת, אנו צריכים לשאול את עצמנו איפה היא עובדת ואיפה לא, ומה התמהיל הנכון". הוא ציין את המוטיבציה של משרד הבינוי והשיכון לייצר דיור לצמיתות, כלומר דירות שלא יוכל להמכר בשוק החופשי, אף פעם: "כשאנחנו מסתכלים על שוק השכירות בשאלה האם מדובר בשכירות לצמיתות או לא, פגשנו את הרשויות המקומיות בעולמות של קרקעות חומות (הכוונה לשטחים ביעוד ציבורי. ג.נ) ואנו חושבים שדווקא בעולמות האלה יש לא מעט דברים שאפשר לעשות. גם שם וגם במגרשים פרטיים הייתי רוצה לבוא ולראות שכירות לצמיתות, כי שאתה לוקח דירה שנמצאת בשוק כשכירות 10-20 שנה, מי שמקבל את הכסף בסוף זה בעל הדירה, לא הדייר-הצרכן".
