חשש: ביטול אגרה על זרים תביא להצפה בעובדים לא מיומנים
חשש: ביטול אגרה על זרים תביא להצפה בעובדים לא מיומנים
המתווה עליו חתם שר הפנים אתמול להקטנת האגרה השנתית לעובדים זרים בענף הבנייה עלול לגרום לפיטורי עובדים ותיקים יותר, שעליהם משולמת האגרה המלאה; יו"ר עמותת תאגידי כוח אדם: "יש לבטל ולהפחית אגרות לכלל העובדים"
ההחלטה שעליה חתם אתמול שר הפנים משה ארבל לביטול האגרות השנתיות לעובדים זרים בענף הבנייה מעוררת סערה. אתמול הודיע ארבל כי בהסכמה עם האוצר תבוטל האגרה השנתית, המסתכמת בכ-14 אלף שקל לעובד חדש לשנה, החל מ-1 בפברואר 2025. במתווה שבו העובדים מגיעים בהסכמים בילטראליים בין מדינות (G2G) מדובר על ביטול של מלוא האגרה, ואילו לגבי עובדים שמובאים ארצה על ידי התאגידים (B2B) מדובר על הפחתה של 50% מגובה האגרה השנתית (לכ-7,000 שקל). מסתמן כי בהמשך עשוי האוצר לדון אף בביטול אגרות ההיתר לצמיתות. אלא שלמרות המחסור העצום בעובדי בנייה בענף הנדל"ן, החשש הוא שביטול האגרה תוביל להצפה של עובדים לא מיומנים בשוק.
ההחלטה להוזיל את האגרות התקבלה לאור הרצון לעודד הבאת עובדים לענף וכך בטווח הארוך להוזיל את עלויות הבנייה, שכוח האדם הוא מרכיב מרכזי בהן. כמו כן, חלק מהעובדים ההודים שהגיעו החל מ-2024 אינם מיומנים כפי שהעריכו בענף ונדרשים כמה חודשים להכשיר אותם, משמע, יש להעסיק אותם בשכר מבלי לקבל תפוקה ראויה. גם עובדה זו נשקלה בהחלטת שר הפנים.
בענף יש הסכמה גורפת למדי על כך שיש לבטל את האגרות לכולם, כולל לעובדים הוותיקים יותר, אך לגבי הסיבות לכך אין הסכמה. מנכ"ל של אחד התאגידים אומר כי פיטורים של עובדים שהם נדרשים לשלם עליהם אגרות יכול אולי לחסוך כסף בטווח הקצר, אך הוא מהלך שבחלק מהתאגידים משמעותו פיטורים של חלק גדול מהעובדים והקמת כל התאגיד מחדש. הוא טען גם שההבחנה בין B2B ל-G2G בעייתית: העובדים שמגיעים דרך המדינה הם פחות טובים באופן מובהק מאלה שמגיעים דרך השוק הפרטי, ולכן כשיש הבדלה בין שני סוגי עובדים זה יעודד להביא עובדים בינוניים במסגרת הבין-מדינתית.
במכתב ששלחה ההסתדרות לארבל אתמול נטען כי האפליה שתיווצר בין עובדים זרים ותיקים לחדשים, עלולה להוביל לפיטוריהם: "תאגידי כוח האדם עלולים לנסות להיפטר מעובדים אלה, אם באמצעות פיטורין ישירים ואם באמצעות דיווחים כוזבים על נטישת מקום העבודה... אנו סבורים כי יש לתקן את טיוטת התקנות באופן שייצור שוויון בדמי ההיתר בין כל העובדים הזרים בענף הבניין... אנו ממליצים על הפחתה גורפת של דמי ההיתר לכלל העובדים הזרים לרמה המופחתת המוצעת בתקנות החדשות". עוד טוענת ההסתדרות כי "אף שהתקנות מוצגות כאמצעי להפחתת יוקר המחיה בענף הבנייה, אנו סבורים כי הן לא ישיגו את מטרתן. ההטבה הכלכלית המשמעותית תשרת בעיקר את האינטרסים של תאגידי כוח האדם, שיביאו עובדים חדשים לענף הבניין, ולא בהכרח תתורגם להוזלה בעלויות הבנייה או במחירי הדיור".
הארי אלקסלסי, יו"ר עמותת דף חדש, המייצגת כ-120 תאגידים שבהם מועסקים כ-22 אלף עובדים אמר ל"כלכליסט", כי כאשר משרד הפנים אומר להוריד את אגרות ההיתר רק לעובדים החדשים זה יוצר אנדרלמוסיה שלמה בענף. "אם הבאתי עובד בדצמבר 2024 אני אשלם על העובד בממוצע 1,200 שקל לחודש יותר מאשר עובד שהגיע שלושה שבועות אחריו ב-2025. זה עלול לגרום להם להעדיף להביא עובדים חדשים במקום העובדים שהגיעו לאחרונה מהודו". עוד אמר אלקסלסי כי אין היגיון בכך שהמדינה מרוויחה מהאגרות כ-980 מיליון שקל בשנה, לאור הנזק הנגרם מגביית האגרה.
עו"ד צבי קן-תור, שותף במשרד קן-תור & עכו, המתמחה בעובדים זרים, סבור כי צריך להוריד את האגרה לגמרי ולתקופה של חמש שנים לפחות ולגבות רק עבור עלות הטיפול של המדינה בכל עובד שמגיע. "להביא לישראל עובד זר לבניין עולה כיום כ-18 אלף שקל לשנה וזה יכול להצטמצם לאלף שקל כי יתר התשלומים הם מס במסווה של היטל או אגרה". עוד אמר קן-תור, כי צריך היה לקבוע את האגרה לפי חלקי השנה, "לא הגיוני שעובד שמגיע חודשיים לפני סוף השנה משלם אגרה של שנה מלאה. בגלל זה חלק מהתאגידים לא הביאו עובדים מנובמבר והעדיפו לחכות לתחילת השנה".
ממשרד הפנים לא נמסרה תגובה.
