בעלי וילה שוקן נגד מבנה האבטחה במעון רה"מ: לא ניתן לממש את זכויות הבנייה
תושבי רחוב סמולנסקין והסביבה הגישו 8 התנגדויות למבנה אבטחה בשטח של 300 מ"ר שנבנה לפני 6 שנים ללא היתר. בעלי הווילה ההיסטורית טוענים כי התוכנית "מנציחה את הפגיעה האנושה בקניינם" ומונעת מהם לממש את זכויותיהם בנכס
הוועדה המחוזית ירושלים תדון ביום שלישי הקרוב בהתנגדויות לתוכנית "להרחבת השימושים המותרים בזכות הדרך במקטע מול מעון ראש הממשלה ברח' סמולנסקין, ירושלים, על מנת לעמוד בדרישות האבטחה העדכניות". מדובר למעשה בהכשרה בדיעבד של מבנה בשטח 300 מ"ר ובגובה 6 מ', שתופס את כל הקצה של רחוב סמולנסקין. המבנה הוקם ללא היתר לפני כ-6 שנים, והתוכנית שבה ידונו מחרתיים היא ניסיון נוסף של המדינה להסדרת המצב הקיים.
הסככה שנבנתה הוצגה על ידי עיריית ירושלים כ"אוהל זמני" שמטרתו לשפר את אבטחת המתחם בעת ביקור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בישראל, במאי 2017. הבקשה להיתר הוגשה ע"י משרד ראש הממשלה לוועדה למתקנים ביטחוניים של הוועדה המחוזית בדיעבד, יותר מחודש לאחר שבניית הקונסטרוקציה הכבדה הסתיימה. למבנה ניתן היתר לתקופה של 3 שנים, שהוארך מאז פעמיים. בהחלטת הוועדה באוגוסט 2023 נקבע כי תוקף ההיתר יוארך באופן זמני ל-3 חודשים. הארכה נוספת ניתנה, בלי יידוע של הציבור, עקב המלחמה. בתחילת 2024 ניתנה הארכה נוספת.
לתוכנית המופקדת, עליה חתום אדר' ויקטור אבוקסיס, הופקדו 8 התנגדויות של שכנים. בין המתנגדים עו"ד שלומית רובין, אדר' דניאל ורניק, ורימון לביא, המתגוררים ברחוב סמולנסקין או ברחוב עזה הסמוך, ומתלוננים על הפרעה לציבור והשתלטות של מעון רה"מ על המרחב. מתוך התנגדות רימון לביא: "אם תינתן גושפנקא למבנה הזה, הדבר יהווה פרס לעברייני הבנייה שבנו אותו שלא כדין, ללא היתר, ללא ייעוד מאפשר בתוכנית וכו' ויקבע בפועל, ובאופן רשמי את סטטוס תושבי הרחוב, והשכונה כולה, כאזרחים סוג ב', וזאת, בנוסף ליחס שהם קיבלו עד היום מגורמי הביטחון העושים ברחוב כברכוש שלהם". עוד הוא מוסיף: "הוועדה שדנה כעת בתוכנית אינה וועדה בטחונית, אלא וועדת תכנון בלבד. אין שום הצדקה תכנונית למבנה המדובר על רחוב. אין לוועדה סמכות חוקית לאשר הכשרת בנייה בלתי חוקית משנת 2017 על שטח דרך, שלא תואם שום הגיון תכנוני, אלא רק בטחוני, אם בכלל".
לתוכנית הוגשה גם התנגדות, לראשונה, ע"י הבעלים של וילה שוקן, ברחוב סמולנסקין 7, שטוענים שהתוכנית שבה ידונו מחרתיים, היא נדבך נוסף במהלכים של שרותי אבטחת רה"מ להכשלת תוכנית שיזמו לשימור המבנה ההיסטורי ותוספת בנייה. התוכנית אושרה אמנם ב-2014, אך היזמים לא יכולים לממש אותה. "תוכנית זו היא ביטוי נוסף והוכחה נוספת לכך ששולחיי מנועים מלממש את זכות הקניינים במקרקעין ולהקים פרוייקט מגורים על המקרקעין וזאת לנוכח המגבלות שמטילים עליהם גורמים שונים בניגוד לכל דין", כך מתוך ההתנגדות, עליה חתום עו"ד אריאל יונגר.
וילה שוקן הוקם עבור מו"ל עיתון הארץ, זלמן שוקן, ב-1939, בתכנון של האדריכל הגרמני אריך מנדלסון. המבנה, שממוקם על שטח של כ-6 דונם, נמכר ב-1957 לאקדמיה למוסיקה ומחול, שהוסיפה לו קומה. האקדמיה מכרה את שטח הגן הדרומי ב-1985, ובשנת 2000, את השאר - שטח של כ-2.4 דונם. השטח נרכש ע"י קבוצת משקיעים בשם "איגדה", תמורת כ-20 מיליון שקל, ונימכר שוב ב-2007, לקבוצת הרוכשים שאותם מייצג עו"ד אריאל יונגר, תמורת כ-28 מיליון שקל.
ב-2014 אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים תוכנית הבנייה למתחם, שעליה חתום אדר' ירון קופרשטוק. התוכנית מציעה הריסה של כל תוספות הבנייה, בין אם ניבנו בהיתר ובין אם לא, חפירת מרתף חניה תחת הגינה בחזית המבנה, והקמת אגף מגורים חדש ובו 10 יח"ד. ע"פ התכנון, הוילה המקורית תשמש לצורך ציבורי של עיריית ירושלים, וחלק ממנה ישמש למסחר. עם זאת, התוכנית לא קודמה מאחר שבעשור האחרון סופח המבנה למתחם המגודר והאסור לכניסה שמסביב למעון ראש הממשלה.
"שולחיי יטענו כי אישור התוכנית מנציח את הפגיעה האנושה בקניינם ואת הפיכת מקרקעי שולחיי ל"אבן שאין לה הופכין" ולכן לא ניתן לאשר אותה", כך מתוך ההתנגדות של בעלי הזכויות במתחם וילה שוקן, "בשורה התחתונה – כבר היום התנהלות שירותי האבטחה בבית ראש הממשלה פוגעים בשולחיי ומצרים ומצמצמים את זכות הקניין, אלא שעתה, התוכנית למעשה הופכת את זכותם הקניינית של שולחיי לאסקופה נדרסת".
עו"ד יונגר מסכם: "מעון ראש הממשלה איננו מבנה בעל ערך היסטורי או מורשת המחייב את הימצאותו דווקא בלב שכונת מגורים ותיקה. ככל שהצורך הביטחוני במעון יוצר פגיעה קבועה בחיי התושבים, באופי השכונה ורוח המבנים, זה לא הגיוני להטיל את הנטל רק על בעלי הנכסים הפרטיים הסמוכים. יש לבחון חלופות, ובהן העתקת המעון למיקום מתאים יותר, שבו יוכל להתקיים מבלי לפגוע בסביבה העירונית. לחלופין, ככל שהמעון יוותר במקומו, יש להעניק פיצוי מלא לתושבים שנכסיהם נפגעים משמעותית, כולל בגין הפגיעה הכלכלית של נכס שיש בו מורשת תרבותית".
