רמ"י מקדמת רובע הייטק ו-572 יח"ד בירוחם, אך דו"ח מטיל ספק בהיתכנות הכלכלית
לפי הנספח החברתי כלכלי של התוכנית: "בחינת הביקושים מעלה ספקות באשר להיקפי השטחים הנדרשים ביישוב לאור המצב הקיים". ומוסיף כי "בסמוך לתוכנית מתהווה מוקד משיכה משמעותי מתחרה". עיריית ירוחם: "הדו”ח מכיל פרטים שאינם משקפים את המציאות, ומתעוררת שאלה לגבי מקורו. כבר היום ירוחם מתמודדת עם מחסור חמור בשטחי מסחר"
הוועדה המחוזית דרום תדון בתחילת מרץ ביוזמת רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) להקמת רובע הייטק בירוחם. הרובע החדש ישתרע על שטח של 90 דונם, על צומת הרחובות ורדימון ובורנשטיין, שמהווים את שני צירי הכניסה הראשיים לעיר, בין בית הקברות לאזור התעשייה המזרחי. התוכנית מציעה הקמה של 572 יח"ד, מתוכן 272 יח"ד, ו-300 יח"ד מוגן במבנים בני 4-7 קומות. בנוסף מתוכנים כ-79,000 מ"ר לתעסוקה במבנים בני 5-6 קומות. כמו כן, התוכנית מציעה להגדיל את אחוזי הבנייה במגרשים למבני ציבור שעל דופן שדרות בורנשטיין. אדריכל התוכנית הוא ארי כהן.
לפי הנספח החברתי כלכלי של התוכנית, שלא ברור מי אחראי על הכנתו, בשנים האחרונות ירוחם גדלה בקצב גידול שנתי ממוצע של 2.4% בשנה, לאחר שנים ארוכות של סטגנציה. מאזן ההגירה החיובי לישוב מוסבר בהגעתה של "אוכלוסייה דתית אידיאולוגית עם רקע כלכלי חברתי גבוה יותר". על פניו, כך לפי הנספח, הבנייה למגורים מביאה איתה עוד אוכלוסייה חדשה.
בירוחם, נכון לשנת 2018, היו 160,000 מ"ר של שטחי תעשייה ועוד כ-30,000 מ"ר של שטחי משרדים. לפי הנספח החברתי כלכלי, שטחי התעסוקה שהתוכנית מציעה קשורים ליוזמת המועצה המקומית לבסס סוגי תעסוקה מתקדמים, כמו תעשיית קנאביס, מרכז לרחפנים ומרכז לתעשיית חלל. בו זמנית, מחברי המסמך מעלים ספקות באשר לריאליות של התוכנית: "עם זאת, יש לומר שבחינת שוק הביקושים הכללי מעלה ספקות באשר להיקפי השטחים הנדרשים ביישוב לאור המצב הקיים. הריחוק מאזורי התעסוקה, נגישות תחבורתית מצומצמת, מיעוט יחסי של אוכלוסייה ביישוב ומיעוט יחסי של בעלי השכלה מתאימה, הם חסמים משמעותיים להתפתחות של סוגי תעסוקה מגוונת, ולמעשה, גם בהינתן התפתחות של יוזמות מוצלחות, היישוב תלוי במועסקים מבחוץ או בגידול אוכלוסייה מהיר מאד ואיכותי מאד של עשרות אלפי נפש. ניתוח הביקושים בשנים האחרונות בפריסה ארצית ומחוזית מעלה שהיקף השטחים למשרדים באזור הוא מזערי. מחוז דרום, הכולל גם את באר שבע, אשקלון, אשדוד ועוד, מושך רק 40 אלף מ"ר בשנה של משרדים. רובו מתמקם בערים הגדולות של המחוז ונתח מזערי שלו פונה ליישובים אחרים במחוז".
התוכנית מציעה גם שחלק משטחי התעסוקה יוכלו להיות מוסבים למסחר. ואולם, הנספח הכלכלי של התוכנית מטיל ספק באפשרות זו: "למיקום התוכנית ישנו פוטנציאל לכאורה לאור מיקום על שני צירים ראשיים בישוב, ובסמיכות למרכזי הקניות המקומיים. ואולם, על אף המיקום האטרקטיבי ישנם כמה מאפיינים עירוניים שמונעים ניצול מיטבי של המיקום: התוכנית כוללת חזית ציבורית בנויה על רחוב בורנשטיין, שמונעת ממנה לנצל את המיקום על הרחוב הראשי של היישוב ובכך פוגעת באפשרות המשיכה של תושבי העיר. רחוב ורדימון הוא רחוב ראשי רחב ושטחים ציבוריים פתוחים מצידו המערבי ועל כן מתקשה לייצר דופן עירונית לתוכנית. לאור זאת קשה לראות התפתחות של מוקד מסחרי רק בצד אחד של רחוב ורדימון וזאת כאשר הוא מנותק בשל הבינוי הקיים ברחוב בורנשטיין. בנוסף, התוכנית סמוכה למתחם חדש הצפוי להיבנות, שכולל מרכז מסחרי של כ-4,000 מ"ר עם עוגן מסחרי בדמות מבנה לרשת שיווק בגודל של 2,000 מ"ר. כלומר בסמוך לתוכנית מתהווה מוקד משיכה משמעותי מתחרה שמייתר פיתוח של מרכז שכונתי או עירוני נוסף".
היועץ הכלכלי איתי שפרן מסר לכלכליסט כי: "במרחב הנגב, מיקוד הבנייה לתעסוקה הוא בבאר שבע. כל פיתוח משמעותי ויצירת תחרות אזורית, שאולי גם תקבל עדיפות וקדימות בהטבות מס, בהכרח יחליש את העיר המטרופולינית המובילה. דוגמה רלוונטית אחרת, מהתקופה האחרונה, זה תוכנית תמ"א 75, המתייחסת לפינוי בתי זיקוק ובניית 100,000 יח"ד ו-5 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה. מדובר בפגיעה קשה בעיר חיפה לטובת פיתוח משמעותי מקביל של קרית אתא. הדוח הנילווה לתוכנית מצביע על העדר צורך והיתכנות כלכלית, וזה בהחלט מעורר שאלות כי מה מטרת הפיתוח הכלכלי בדרום חייבת להיות ממוקדת בבאר שבע ולא לייצר קניבליזציה בשימושי תעסוקה עודפים, עם התכנות אפסית למימושם".
תגובת עיריית ירוחם: "הדו”ח המוצג בכתבה מכיל פרטים שאינם משקפים את המציאות – חלק מהמידע אינו מדויק, ומתעוררת השאלה לגבי המקור ומהימנותו. נוסף על כך, המדינה רואה את החשיבות האסטרטגית של פיתוח ירוחם והנגב, ובשנה האחרונה מובילה ראש המועצה, עו״ד נילי אהרון, את ירוחם קדימה בצעדי ענק, יחד עם הגופים השונים והתחייבות ממשלתית משמעותית לקידום ותמיכה. כבר היום ירוחם מתמודדת עם מחסור חמור בשטחי מסחר – יזמים מחפשים הזדמנויות להתרחב, וחברות הייטק מקומיות נזקקות למרחב נוסף. העתיד של ירוחם טמון בחשיבה מחוץ לקופסה וביצירתיות תכנונית. שכונות קונספטואליות הן לא רק פתרון מגורים, אלא מנועי צמיחה שמעצבים זהות עירונית חדשנית ומושכים אוכלוסייה מגוונת. מודלים כמו רובע ההייטק, או שכונות המשלבות דיור ושטחי תעסוקה ומסחר מאפשרים יצירת סביבות חיים אטרקטיביות, מקדמות קהילה מבוססת ידע ותורמות לכלכלה המקומית. במציאות שבה רשויות נדרשות ליתרון תחרותי, ירוחם ממצבת את עצמה כעיר שחושבת אחרת – עם תכנון מתקדם שמייצר ביקוש גבוה ופיתוח בר-קיימא".
