מארגני ההתחדשות העירונית נגד ניסיון המדינה להשית רגולציה על שכרם
במכתב ליו"ר ועדת הפנים, שדנה ברגולציה שקבעה הרשות העירונית להתחדשות עירונית, טענו המארגנים כי זוהי: "מדיניות שנועדה להוזיל את עלויות הפרויקטים, מכחידה את פונקציית הייצוג של בעלי הדירות, לטובת הרחבת פעילותם של מחתימים מטעם היזם, ופוגעת בעלי הדירות". משרד המשפטים: "לא מדובר בהסדרה"
ועדת הפנים והסביבה, בראשותו של ח"כ ארז מלול, קיימה היום דיון סוער ביוזמת חבר הכנסת ולדימיר בליאק, מ"יש עתיד", בניסיון לבטל את ניסיונות ההסדרה של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לפיקוח על שכר הטירחה שמארגני ההתחדשות העירונית דורשים.
בליאק כתב שהנושא הוא "מדיניות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, להכחדת פעילות 'מארגנים', הנעשית ללא פיקוח ציבורי תוך פגיעה במאמצים לקידום התחדשות עירונית". בדיון היום אמר כי מה שמטריד אותו זה לא שכר המארגנים, אלא "הייעוץ האובייקטיבי". לדבריו, השאלה היא "האם הרגולציה של הרשות הממשלתית גרמה לכך שהמארגנים עברו לאחרונה לצד היזמים".
ברקע הדברים, מסמך שפרסמה הרשות להתחדשות עירונית באוגוסט 2024, בשם " התנהלות בעלי דירות מול מארגנים בהתחדשות עירונית". לפי המסמך, על המארגן להציג לבעלי הדירות את השכר אותו הוא מבקש לקבל מהיזם, וזאת לכל המאוחר בכנס שנערך קודם לחתימת בעלי הדירות, ולקבל את אישורם מראש. הרשות ממליצה לבעלי הדירות לוודא שמדובר בשכר אשר לא יפגע בכדאיות הכלכלית של הפרויקט ובתמורות לבעלי הדירות. עוד המליצה לקבוע את השכר כסכום אחיד בגין כל דירה הכלולה בפרויקט, שבעליה חתמו על הסכם הארגון.
השכר המומלץ לכל דירה קיימת בפרויקט שנחתם בגינה הסכם ארגון עם מארגן חתימות הוא בין 5,000-12,000 שקל לדירה קיימת, בתוספת מע"מ. שכר מארגן מכרז יזמים הוא בין 8,000-15,000 שקל לדירה קיימת בתוספת מע"מ. שכר מארגן מלווה, המקדם גם תכנון לפרויקט הוא 25,000-30,000 שקל לדירה קיימת בתוספת מע"מ, וכן החזר הוצאות תכנון.
לשכת המארגנים בהתחדשות עירונית, העומדת מאחורי פנייתו של חבר הכנסת בליאק, שלחה אתמול (9.3.25) מכתב ליו"ר ועדת הפנים שיוצא נגד ניסיון הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית "להגביל" את שכר המארגנים. בלשכה טוענים כי השוק סיגל לעצמו פטנטים כדי לעקוף את המלצות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "הפגיעה בשכר המארגנים יצרה תופעה בעייתית. כך, מארגנים רבים שביקשו להגן על שכרם סגרו את עסקיהם וחדלו לייצג בעלי דירות, במקום זאת החלו לספק את שירותיהם כנציגי היזם, באופן שבו רגולציית החוק וכן הרגולציה להגבלת שכר הטרחה אינה חלה עליהם. כך הפכה מדיניות שנועדה להוזיל את עלויות הפרויקטים, למדיניות שמכחידה את פונקציית הייצוג של בעלי הדירות, לטובת הרחבת פעילותם של מחתימים מטעם היזם, אשר אינם כפופים לרגולציה ובאופן הפוגע ישירות בבעלי הדירות".
המארגנים מבקשים מוועדת הפנים "להורות לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לגנוז לאלתר את מדיניותה בנושא, וכן למשוך את הנחיותיה בנושא לשמאי הממשלתי ולמנהלות המקומיות להתחדשות עירונית. בתוך כך, אנו מבקשים מהוועדה לקרוא למינהלות המקומיות לחדול מעיכוב פרויקטים בהם נקבע שכר טרחה גבוה מזה שהומלץ על ידי הרשות הממשלתית".
לסיכום, עו"ד תום פישר, יועץ חקיקה אזרחי במשרד המשפטים, אמר בדיון היום כי מבחינת משרד המשפטים אין באמת מגבלה על שכר המארגנים: "המסמך שהוציאה הרשות להתחדשות עירונית באוגוסט 2024 עבר גם אצלנו, ובראייתנו, לא מדובר בהסדרה. מדובר במסמך שהוא גילוי דעת, ומצטרף לתקן 21, שהוא הוא כלי עזר שמאי שנועד לאפשר לוועדת התכנון, מקומית או מחוזית, לבחון אם הפרוייקט שתוכנן הוא כלכלי או לא, ואם הוא יצא לפועל.
"תקן 21 עושה תחשיב כלכלי להוצאות שהיזם צריך להוציא. כמו שהתקן קובע קריטריונים בהיבט של התמורות לדיירים, כך הוא מתייחס גם לרכיב לשכר שמולם ע"י היזם למארגן של בעלי הדירות. זו הוצאה שהיזם צריך להוציא, ולכן התקן מתייחס גם לזה. הנושא הזה לא היה אחיד. בין היתר, משום שיש תוכניות שבאות מלמעלה, למשל ע"י הותמ"ל, בלי יזם, ובלי מארגן. לכן, היה צורך לקבוע מספר שישקף את אמת המידה הראויה. בראייתנו, לא מדובר בהסדרה. אם ערכי הקרקע מאפשרים, אפשר גם לתת שכר גבוה יותר".
