בלעדיבעקבות חגיגת המחירים: תנובה תחלק דיבידנד ענק של חצי מיליארד שקל
בלעדי
בעקבות חגיגת המחירים: תנובה תחלק דיבידנד ענק של חצי מיליארד שקל
תנובה שבבעלות ברייט פוד הסינית (77%) וארגוני הקיבוצים (23%) נהנתה משנה רווחית במיוחד. רצף העלאות מחירים חדות שביצעה מתחילת שנת 2023, במקביל לחברות מזון נוספות, הזניקו את רווחיות הקונצרן המהווה מונופול בשוק החלב
קונצרן המזון תנובה החליט על חלוקת דיבידנד ענק של 500 מיליון שקל. הדיבידנד יחולק בעקבות התוצאות של שנת 2024, והוא, ככל הידוע, הגדול ביותר בתולדות החברה כתוצאה מפעילות. בתקופה שהיתה בבעלות אייפקס חילקה תנובה דיבידנד של 800 מיליון שקל אבל הוא נבע בעיקר ממכירת פעילות נדל"ן ברווח.
על פי הערכות, 2024 היתה שנת שיא עבור תנובה שבבעלות ברייט פוד הסינית (77%) וארגוני הקיבוצים (23%). ההכנסות הגיעו, על פי הערכות, לשיא של 9 מיליארד שקל, וה־EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) שלה בשנה זו מתקרב למיליארד שקל.
עד לדיבידנד זה חילקה החברה מאז נרכשה בידי ברייט־פוד ב־2015 דיבידנדים שמוערכים בכ־1.5 מיליארד שקל, ועתה היא מחלקת שליש מסכום זה. ברבעון הראשון של 2024 חילקה החברה דיבידנד של 200 מיליון שקל וברבעון השני של 2023 דיבידנד של 180 מיליון שקל. הדיבידנד הקודם בסוף 2022 עמד על 100 מיליון שקל.
בתוך כך, בשבוע שעבר אחרי החתימה על הדו"חות הכספיים הודיע גיא רוזן, סגן יו״ר תנובה ונציג הקיבוצים בדירקטוריון, על פרישה אחרי שבע שנים שאותן הגדיר סוערות וטובות. המועמד להחליפו הוא אביתר דותן, מנכ"ל גרנות אינטרנשיונל המשותפת לארגון הכלכלי הגדול של הקיבוצים גרנות וליבואנית וולוו, קבוצת מאיר.
תנובה הכינה ב־2022 מהלך להנפקת החברה לפי שווי של עד 10 מיליארד שקל. ההחלטה הוקפאה לאור ירידה מסוימת בתוצאות ב־2022 אבל עשויה להתחדש השנה, ואף לפי שווי גבוה יותר לאור התוצאות הכספיות. ברייט פוד שהבעלים שלה היא ממשלת סין למעשה, סבלה מירידה עצומה של קרוב ל־5 מיליארד שקל בשווי החברה שנתיים־שלוש לאחר רכישתה, אבל ההתאוששות בתוצאות מחזירה את ההשקעה לחיים. בין היתר, החברה עברה התייעלות ומכרה פעילויות לא רווחיות כמו הביצים. הסינים דחו בשנתיים האחרונות כמה גישושים של חברות ישראליות לרכוש את תנובה. יו"ר החברה הוא חיים גבריאלי והמנכ"ל גדי קוניא.
אפקט דומינו של התייקרות
כמו חברות מזון אחרות, תנובה נהנתה משנה רווחית במיוחד. חברות המזון העלו מחירים כמה פעמים במהלך השנה. במאי 2024, לראשונה אחרי תקופה ארוכה, איפשרה המדינה להעלות את המוצרים המפוקחים שמהווים חלק משמעותי מהמוצרים שמוכרת תנובה. החברה הודיעה על העלאה של 4.48% במחירי המוצרים המפוקחים בהמשך לעלייה של 9.3% בשנת 2023.
תנובה אחראית למכירות של 80% מהחלב המפוקח בישראל ו־74% מכלל מוצרי החלב המפוקחים. החברה מוכרת 70% מהגבינות הצהובות המפוקחות, 75% מהקוטג', ומעל 50% מהגבינות הלבנות. תנובה היא גם המחלבה היחידה בישראל שבבעלותה מפעל לאבקת חלב מחלב גולמי ולמעשה היא ספקית אבקת החלב היחידה לתעשייה. במקביל הודיעה החברה על העלאת מחירי מוצרי החלב הלא מפוקחים ב־10%, כשבמקביל העלו גם החברות־הבנות סנפרוסט, מעדנות, מאמא עוף וטירת צבי את מחירי מוצריהן ב־10%.
תנובה שסבלה מחרם צרכנים במחאה החברתית של שנת 2011 צלחה את העלאות המחירים שביצעה ב־2023 וגם במהלך 2024, ככל הנראה משום שהיו אלה העלאות מחיר שהתבצעו במקביל לחברות מזון אחרות.
שטראוס, למשל, הודיעה בינואר 2024 על העלאות מחירים של כרבע ממוצריה, כולל חטיפים ומוצרי שוקולד, ובמאי ייקרה גם היא את מוצרי החלב שאינם מפוקחים בשיעור דומה לעליית מחירי החלב הגולמי. בתחילת דצמבר הודיעה שטראוס על העלאת מחירים נוספת של חלק ממוצרי השוקולד והקפה. שטראוס חילקה דיבידנד של 270 מיליון שקל במרץ שעבר אחרי שלא חילקה עבור תוצאות 2022.
בינואר ופברואר 2024 הודיעו עשרה ספקי מזון על העלאות מחירים ונתנו את האות לשורה של העלאות בתחום במהלך השנה. גל העליות האחרון היה בנובמבר כשיקבי כרמל הודיעה על העלאת מחירים של 8%, גלידות נסטלה ב־9%, השחר העולה ב־9% ויצרניות המשקאות יפאורה ומי עדן ב־6%. ההתייקרויות נומקו ברוב המקרים בעלייה במחירי חומרי הגלם ותשומות הייצור, עלייה במחירי האנרגיה ובשכר העובדים. התייקרות נוספת נכנסה לתוקף בתחילת ינואר עם העלאת המע"מ ל־18%.
שר הכלכלה ניר ברקת לא פועל מספיק לבלימת ההתייקרויות, ולא מממש את הבטחתו להרחיב את סל המוצרים תחת צו הפיקוח על המחירים, והוא אף תרם לחיזוק הקמעונאים, כשקידם באמצעות הרשות להגנת הצרכן את בחינת ביטול החובה לסמן את המוצרים במדבקות מחיר. בנוסף החליטה ועדת הכלכלה בראשות דוד ביטן בשבוע שעבר שלא לחדש את החוק שאוסר על חברות מזון עם מחזור של מעל 300 מיליון שקל בשנה לרכוש חברות מזון במחזור של מעל 30 מיליון שקל בשנה.
על פי סטורנקסט, מכירות שוק מוצרי הצריכה (מזון, משקאות, טיפוח וניקיון) ב־2023 הסתכמו ב־48.5 מיליארד שקל לפני מע"מ. יחד עם המע"מ שילמו הצרכנים 56.7 מיליארד שקל. העלאות המחירים הובילו לכך שהמכירות במחצית הראשונה השנה עלו ב־5.8% והסתכמו ב־29.5 מיליארד שקל ביחס למחצית הראשונה של 2023, המשקפים קצב שנתי של לפחות 59 מיליארד שקל, מתוכם כ־8.5 מיליארד שקל מע"מ.
כך, מבלי לכלול את ההתייקרויות הנוכחיות ואת אלו שיהיו במהלך השנה הבאה, העלאת המע"מ ל־18% תקפיץ ב־2025 את ההוצאה בסופר לפחות בחצי מיליארד שקל — לכ־60 מיליארד שקל.
