לא יודעים שובע: הקמעונאים דורשים לבטל את חוק המזון
נייר עמדה של איגוד לשכות המסחר טוען כי יש לבטל את החוק כליל בטענה שלא תרם להגברת התחרות בענף. המהלך של הקמעונאים מגיע בתום שנה בה הוטלו על 13 ספקים גדולים קנסות בהיקף של כ־100 מיליון שקל על הפרות של הוראות החוק
הקמעונאים דוחפים לביטול חוק המזון, שנועד לעודד את התחרות בענף. עשר שנים אחרי שנכנס לתוקף, פועלים הקמעונאים, באמצעות איגוד לשכות המסחר, לבטל את חוק המזון. היום ועדת שרים לחקיקה אמורה לקיים דיון בהצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי לפטור מחוק המזון כשליש מהקמעונאים, ולקראת הדיון האיגוד העביר לשרים נייר עמדה שלפיו יש לבטל את החוק כליל, מכיוון שלא תרם להגברת התחרות.
"בחלוף למעלה מעשור לא ניתן להצביע על תוצאות חיוביות של החוק... מאידך, החוק מטיל עלויות רגולטוריות כבדות על הקמעונאים והספקים, אשר מתגלגלות ישירות לפתחו של הצרכן. בכך לא רק שהחוק לא משיג את מטרתו, אלא אף משיג את המטרה ההפוכה. לכן, לעמדתנו, יש לבחון את כלל השפעות החוק לקידום התחרות בענף המזון והטואלטיקה על השוק ולבצע את השינויים הנדרשים בהתאם", כתב נמרוד הגלילי, סמנכ"ל איגודים עסקיים בלשכת המסחר.
בחוק המזון, שנכנס לתוקף בינואר 2015, נקבעו איסורים שונים על מי שמוגדר "ספק גדול", כלומר כזה שמכירותיו עולות על 300 מיליון שקל בשנה, ועל קמעונאי גדול, מי שמחזיק שלוש חנויות ומכירותיו עולות על 250 מיליון שקל בשנה. בין היתר, החוק מסדיר את היחסים בין קמעונאים וספקים, ואוסר על ספקים להתערב בנעשה ברשתות השיווק; הפרק העוסק בשקיפות מחירים מחייב שידור למאגר של מחירי המוצרים בכל אחת מהחנויות; והפרק העוסק בתחרות גיאוגרפית מטיל מגבלות על התרחבות קמעונאים גדולים.
הצעת החוק של ח"כ אזולאי קובעת כי קמעונאי יוגדר "גדול" רק אם יחזיק לפחות 28 חנויות ומכירותיו עולות על 900 מיליון שקל בשנה. הגדלת מספר החנויות, שילוש מחזור המכירות והשילוב בין השניים יפטרו רשתות גדולות במגזר החרדי כמו אושר עד, המחזיקה 21 חנויות, ומשנת יוסף, שנערכת לפתוח את החנות הרביעית שלה, וכן רשתות במגזר הכללי כמו חצי חינם, המפעילה שמונה סניפים, וסלאח דבאח המפעילה ארבעה סניפים במגזר הערבי.
הניסיון של הקמעונאים להוביל לביטול חוק המזון נרשם בתום שנה, שבמהלכה הוטלו על 13 ספקים גדולים קנסות בסכום כולל של כ־100 מיליון שקל על הפרות של הוראות חוק המזון. הקנסות הוטלו במסגרת הסדרים שחתמה רשות התחרות עם הספקים, ובהם תנובה, שטראוס, אסם, יוניליוור ודיפלומט, שבמסגרתם החברות נקנסו בלי להודות בהפרות המינהליות, כגון התערבות בשטחי תצוגה של מוצריהן.
טענת הקמעונאים כי חוק המזון לא השיג את מטרתו ולא נתן מענה ליוקר המחיה אינה משוללת יסוד. מטיוטת מחקר של רשות התחרות, שבחנה ב־2020 את השפעת החוק שנועד להסדיר את יחסי הכוחות בין קמעונאים לספקים, ולהגביר תחרותיות בענף – עלה כי החוק הביא לירידה של 1.1% במחיר הסיטונאי ולירידה שולית של 0.3% במחיר לצרכן. מנגד, חלה עלייה ממוצעת של 0.9% בשיעור המרווח הגולמי של קמעונאי המזון.
על שיפור הרווחיות של הקמעונאים ניתן ללמוד מדו"חותיהן הכספיים של הרשתות הציבוריות, שברבעון השלישי של 2024 הציגו עלייה חדה ברווחיות הגולמית, המשקפת את הפער בין מחיר הקנייה של המוצרים מהספקים למחיר המכירה לצרכן. בשופרסל, למשל, עלתה הרווחיות מ־26.5% מהמכירות ל־28%, ברשת רמי לוי עלתה הרווחיות ל־23.4% לעומת 21.9% ברבעון המקביל של 2023, ובקרפור הרווחיות קפצה מ־30.6% ל־31.6% מהמכירות.
בין היתר, החוק נועד ליצור שקיפות מלאה בכל הקשור למחירי מוצרים, אלא שהמדינה לא הקימה כלים להשוואת מחירים, והותירה את הטיפול ליזמים. היום חברת פרייסז היא הגוף היחיד שמציג את המחירים, והנתונים משרתים בעיקר את הקמעונאים: באמצעותה הם יודעים לתמחר את המוצרים בדומה למתחריהם.
עם זאת, נראה כי לשכת המסחר תפסה טרמפ על הצעת החוק של אזולאי, לא ביססה את טיעוניה שלפיהם החוק מטיל עלויות רגולטוריות כבדות על הקמעונאים, ולא הציגה חלופות שיוכלו להגביר את התחרותיות.
