סגירת התאגיד נבלמה, אבל הקואליציה תקדם עוד חוקים לשליטה על התקשורת
סגירת התאגיד נבלמה, אבל הקואליציה תקדם עוד חוקים לשליטה על התקשורת
ועדת הכלכלה לא תקדם את הצעות החוק לסגירת התאגיד, להרחבת זיכיונות הרדיו האזורי ואף השהתה את חוק הרייטינג. אבל הצעות חוק מסוכנות נוספות לא הורדו מהשולחן, בהן: אפשרות לשליטה של הפוליטיקאים על תקציב תאגיד
מבול החוקים להשתלטות על התקשורת החופשית שמקדמים חברי הכנסת של הליכוד יחד עם שר התקשורת שלמה קרעי קיבלו אתמול מחסום משמעותי. בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת הודיע יו"ר הוועדה דוד ביטן שלא יקדם את הצעת החוק לסגירת התאגיד וגם לא את החוק להרחבת זיכיונות הרדיו האזורי לארצי. עם זאת, ביטן הודיע שיקדם שינויים בתאגיד, על בסיס הצעת חוק מסוכנת לא פחות שמונחת על השולחן, ותאפשר לפוליטיקאים להשתלט על תקציב תאגיד השידור הציבורי.
בחודשים האחרונים פעלו חברי הכנסת של הליכוד, ובעיקר שר התקשורת קרעי, נגד התקשורת החופשית. 6 הצעות החוק לא התבססו על רקע מוקדם או היכרות עם התחום. כך למשל הצעת חוק להשתלטות על ועדת המידרוג דורשת פרסום של נתוני הצופים בזמן אמת על המסך, על אף שלא ברור אם זה אפשרי מבחינה טכנית. הצעות החוק גם סתרו אחת את השנניה. כך למשל בעוד שח"כ טלי גוטליב קידמה הצעת חוק לסגירה מלאה של תאגיד השידור, ח"כ אביחי בוארון קידם הצעה שתאפשר לממשלה לשלוט בתקציב התאגיד. מטרת הדיון שנערך אתמול בכנסת נועד להסדיר את הסוגיה הזו.
כבר בתחילת הדיון תקפה מנכ"לית מכון זולת עינת עובדיה את ההצעה לסגירת התאגיד והתייחסה לתחקיר כלכליסט שפורסם השבוע לפיו בעלי תחנות הרדיו האזוריות תורמים לישיבה של הפטרון הפוליטי של קרעי. עובדיה אמרה בדיון שהמכון פנה ליועמ"שית בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד קרעי על רקע התחקיר. לדבריה "עולה חשד גדול מאוד לעבירות שוחד, הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה של קרעי". לאחר מכן הורחקה מהוועדה. קרעי דחה בדיון את טענותיה.
אחת המלחמות המרכזיות של חברי הקואליציה היתה כאמור נגד תאגיד השידור כאן בניהולו של גולן יוכפז. כנגד התאגיד הוגשו בחודשים האחרונים שלוש הצעות חוק: של חברת הכנסת טלי גוטליב, שהוגשה במקור ב־2022 על ידי קרעי בעצמו כשהיה חבר כנסת ולא שר. לפי הצעת החוק זיכיון השידור וכלל הנכסים של התאגיד יופרטו או ייסגרו. 7 מתוך 8 תחנות הרדיו של התאגיד ייסגרו. התחנה השמינית היא רשת ב' שתופרט ותוכל להמשיך לשדר תחת אותו השם. רשת ב' היא מתחנות הרדיו המואזנות ביותר בישראל וההכנסות של התחנה מפרסום מגיעות לעשרות מיליוני שקלים בשנה. ביטן הודעכ כי "חוק הפרטת התאגיד לא יקודם בוועדה. צריך את השידור הציבורי".
למרות זאת ביטן השאיר את הדלת פתוחה להצעת חוק בעייתית אחרת של ח"כ אביחי בוארון שמציעה להכפיף את תקציב התאגיד לתקציב המדינה כך שהפוליטיקאים יוכלו לשלוט בו. במהלך הדיון אמר ביטן שהוא לא פוסל את ההצעה על הסף, וישתמש בה כבסיס לשינוי בתאגיד השידור. עם זאת, ביטן לא פירט מה יהיו השינויים.
הצעת החוק השלישית לגבי התאגיד רוצה לחייב את ראשי התאגיד להתייצב אחת לשנה בוועדת הכלכלה של הכנסת ולדווח על פעילות התאגיד ותקציבו. ביטן אמר שיקדם אותה.
בתחום הרדיו הדיון אתמול עסק בשתי הצעות חוק נוספות: הראשונה של אחמד טיבי להרחבת זיכיון השידור של תחנות הרדיו הערביות לכלל הארץ. ההצעה השנייה של אלי דלל כוללת אפשרות לשר התקשורת להרחיב את זיכיון השידור של תחנות הרדיו האזוריות לארציות. את שתי ההצעות אמר ביטן שלא יקדם בוועדה.
חוק בעייתי נוסף שביטן הודיע שלא יקדם, לפחות לא במתכונתו הנוכחית, הוא כאמור חוק הרייטינג שהגיש חבר הכנסת שלום דנינו מהליכוד. לפי ההצעה שר התקשורת יחליט כיצד יימדד הרייטינג וערוצי הטלוויזיה יחויבו במתן דיווח למשרד אחת לשנה. הצעת החוק למעשה מציעה לקחת יוזמה של השוק הפרטי ולהפוך אותה לפוליטית באופן מוחלט. כיום הרייטינג נמדד על ידי ועדת המידרוג באמצעות מדים במאות משקי הבית ברחבי הארץ. מדובר בשיטת מדינה זהה לזו שברוב המדינות המערביות.
קרעי ציין בדיון את האופן שבו נמדד הרייטינג היום על ידי מדי הצפייה, וטען שניתן למצוא נתוני אמת בצורה טובה יותר מכיוון שמרבית הציבור משתמש בממירים על גבי רשת האינטרנט. אך בדיון עלו שתי בעיות בהקשר זה. הראשונה היא שהממירים יכולים להציג נתונים על שידור גם שעות לאחר שהטלוויזיה נכבתה ובכך לייצר הטייה. נושא נוסף הוא חשש לפגיעה בפרטיות בהעברת נתוני הצפייה. כבר בתחילת הדיון בהצעת החוק אמר ביטן שלא תהיה מעורבות ממשלתית בקביעת הרייטינג. בסופו של דבר את ההצעה יבחנו מחדש בהתאם למצב בעולם ולהיתכנות של מהלך כזה או אחר.
