ריאיון"הדואר אמור להיות שחקן משמעותי בשוק הבנקאות המקומי"
ריאיון
"הדואר אמור להיות שחקן משמעותי בשוק הבנקאות המקומי"
בריאיון ראשון לתקשורת מספר המנכ"ל המשותף של מילגם שלומי אברשטרק על תוכניות ההתייעלות והניהול של הדואר, הדרך להתרחק מהפוליטיקה סביבו, וגם על ההתעניינות ברכישת גט והמחיר שתשלם משפחת ויל על היציאה מהצללים והעלייה, לראשונה, על המפה התקשורתית
ביום חמישי האחרון השלימה המדינה את הליך ההפרטה של חברת דואר ישראל. ההליך ארך שנים ארוכות, ובסיומו נמכרו כל מניות החברה לקבוצה שכוללת את מילגם (51.7% מהמניות), חברת הביטוח הפניקס (20.1% בפניקס ביטוח ו־13.2% בפנסיה וגמל) וליימן שליסל (15%). בעוד ששתי החברות הנוספות בקבוצה נחשבות לבעלות פרופיל תקשורתי גבוה יחסית, הפניקס בתחומי הביטוח והפנסיה וליימן שליסל בשוק המזון, עבור מילגם, שמובילה את הקבוצה, מדובר בחשיפה תקשורתית מהותית לחברה שעבדה עד היום מתחת לרדאר, למרות שהיא חולשת על פעילות בעלת זיקה משמעותית לכלל אזרחי מדינת ישראל. מילגם נמצאת בשליטה של משפחת ויל, מהמשפחות המייסדות של אסם וכיום בעלת השליטה בחברת מנרב ובמלט הר־טוב.
"אנחנו מתמחים בניהול פרויקטים למגזר הציבורי, בעיקר ניהול מערכות של הכנסות עבור רשויות מקומיות ותאגידי מים", אומר שלומי אברשטרק, מנכ"ל משותף במילגם, בריאיון ראשון של נציג של החברה בתקשורת. "חלק מהפעילות שלנו היא פעילות של 'צווארון כחול' כמו קריאות או החלפות של מדי מים וגז. התרחבנו גם למגזר הממשלתי ויש לנו הסכמים מול המדינה ומול גופי המדינה השונים. אין כמעט משרד ממשלתי שאנחנו לא נותנים לו שירות ואנחנו פוגשים את תושבי המדינה בפרויקטים עם פריסה סניפית רחבה".
השלמתם בשבוע שעבר את המהלך לרכישת הדואר, עסקה לא פשוטה נוכח העיכובים הרבים בדרך.
"הסתכלנו על דואר ישראל וחיכינו להפרטה שלה כבר כמה שנים, מתוך היגיון בריא שזו צריכה להיות חברה עסקית והמדינה צריכה לשחרר אותה. ניגשנו לתהליך מתוך הבנה שיש לנו הרבה יתרונות ברכישה, אחרי הרבה מאוד שנים של שיתופי פעולה וממשקי עבודה מול הדואר. שאלו אותנו אם אנחנו משוגעים בגלל הכותרות סביב הדואר. אבל לא, אנחנו באים לזה בצניעות וזה אתגר מאוד גדול.
"בסוף גם בדואר וגם אצלנו נותנים שירות לאזרח שהוא לקוח. צריך הרבה ידע בעולמות האופרציה של ניהול ותפעול כוח אדם ושל חיבור עם טכנולוגיות מתקדמות. אלו דברים שאנחנו עוסקים בהם המון שנים וצברנו הרבה ידע שאותו אנחנו הולכים עכשיו להביא לדואר".
אתם לא לבד בעסקה הזו. גם הפניקס וליימן שליסל בקבוצת הרכישה. מה החלק שלהם בהובלת הדואר ביום שאחרי?
"בחרנו שותפים שרואים איתנו עין בעין לאן הדואר הולך. הם מכירים אותנו בהיכרות רבת שנים. הפניקס הם גוף פיננסי מוביל בישראל וזו גאווה להיות שותף שלו. ליימן שליסל היא חברה שורשית ויש לנו הרבה מן המשותף. הם יסייעו בהובלת העסקה אבל אנחנו במטה שלנו נוביל את העסקה מטעם הרוכשים".
וישנו גם עניין הטיימינג. הרכישה מתבצעת תוך כדי מלחמה. זה השפיע על העסקה? על התמחור שלה?
"מבחינתי זו קודם כל הבעת אמון במשק הישראלי ובישראלים, ובמיוחד בתקופה הזו. היו הרבה מתמודדים במכרז ונשארנו שם כמעט לבד בסוף המירוץ. אנחנו חווים תקופה מאוד קשה במדינה ואנחנו מאוד גאים במה שאנחנו עושים.
"לגבי העסקה עצמה, הגענו למסקנה שהעסקה כדאית. מתוך הבנה והיכרות של רוב עולמות התוכן של דואר ישראל. לקחנו גם את הסיכון של המלחמה בחשבון וגם אותו תמחרנו. וזה שהגענו וזכינו במכרז זו תעודת כבוד לעסקה גדולה שקורית במשק תחת מלחמה. כשקבוצה ישראלית אומרת שהיא מאמינה בדואר ישראל היא מעבירה מסר שהיא מאמינה שיהיה פה טוב. מבחינתנו זו השקעה לטווח ארוך".
יש מחשבות לשילוב הדואר בתוך מילגם?
"הדואר ימשיך להתקיים כחברה בת שתנוהל בנפרד. אנחנו נשב בדירקטוריון ונתווה את המדיניות. דוד לרון יישאר מנכ"ל הדואר. אנחנו יוצאים לדרך, כשבמהלך החצי שנה הראשונה נלמד, נבין ונראה מקרוב את העסק כדי שנוכל לקבל את ההחלטות ונבנה אסטרטגיה עם ההנהלה. אנחנו לא מסוג החברות שמגיעות ועושות מהפכות גדולות תוך יום או יומיים. אנחנו מאמינים במשק המקומי ובאים במוד של למידה. יש לנו הרבה ידע. חלק ממנו יעבור לדואר וחלק מהדברים שאנחנו לא יודעים ולא מבינים – נלמד".
1 צפייה בגלריה
מרכז המיון של דואר ישראל במודיעין. "צריך להשקיע הרבה מאוד באוטומציה של קווי מיון, בטכנולוגיות מתקדמות, אפליקציות אינטואיטיביות וקידום השירות"
(צילום: אוראל כהן)
חברת הדואר חוותה שני עשורים של דעיכה. נשארו שם עוד נכסים לבנות עליהם?
"בסוף הנכס העיקרי זה ההון האנושי של הדואר. יש להם ניסיון עם כל עולמות הלוגיסטיקה והדיוור, או הפריסה הרחבה למשל. זה עולם תוכן שצריך לדעת ולהתמקצע בו. גם מנהלים ומנהלי ביניים עם ניסיון.
"נכס נוסף שאנחנו בוודאי שמים בתוכניות שלנו זה הפוטנציאל של בנק הדואר. עם התמורות שחלו לאחרונה בבנק ישראל בכל הנוגע לרגולציה, נפתחים אפיקים חדשים שמאפשרים להיכנס אליו בהדרגה. בראייה ארוכת טווח אנחנו מקווים להיות שחקן משמעותי בבנקאות. אנחנו בוחנים אפשרות להפעיל את הדואר כבנק עם רישיון בנק קטן לפי ההנחיות החדשות של בנק ישראל.
"הלקוחות יוכלו לקבל הרבה יותר. יש כאלה שנמצאים בעשירונים התחתונים שלא זוכים לשירותים פיננסיים שלקוחות אחרים זוכים להם. גם להם מגיע אשראי והשקעות. אנחנו בודקים איך להגדיל את הערך עבורם וגם עבורנו ונשתמש בתשתית — אם מנתחים למשל את הפריסה הסניפית של דואר ישראל, אין שחקן שיש לו כזה פוטנציאל של פריסה סניפית שפוגשת את הישראלים מקצה המדינה לקצה השני. אנחנו צריכים ללמוד לקחת את הנכס הזה ולעשות בו שימוש לטובת הרחבת העסקים הפיננסיים שלנו. נצא למסע הזה מול הרגולטורים".
"אנחנו לא נכנסים לעניינים בין השרים"
השלמת המהלך להפרטת דואר ישראל מגיעה אחרי כמעט שני עשורים של תוכניות הבראה תוך כדי שהחברה רושמת הפסדי עתק בזמן שהמדינה מזרימה כספים לטובת פרישה של עובדים במסגרת ההסכמים שנחתמו.
במשך שנים שמענו שאי אפשר באמת להבריא את הדואר. איך הופכים את הדואר לחברה רווחית?
"בשנתיים האחרונות עשו מהפכה ברגולציה של הדואר והורידו את החובות הרגולטוריים בסדר גודל משמעותי. זה מאפשר לדואר להשתחרר מהכבלים שהיו עליו והוא יכול גם להתחרות וגם לעבור מהפסד דרמטי לרווחיות באופן מהותי.
"ביחס לתוכנית ההבראה יש כבר תוכנית שמיושמת בין ועד העובדים לבין הדואר, ואנחנו כמובן נכבד כל הסכם. אנחנו לא קוסמים אלא באים ללמוד ונבנה ביחד עם ההנהלה ונציגות העובדים תוכנית שתסתכל קדימה לעשורים הקרובים ותראה איך נותנים שירות הרבה יותר טוב".
בהיבט הצרכני, לדואר יצא מוניטין רע.
"אין דרך לפתור את הבעיה חוץ מלהמשיך את מגמת השיפור שכבר התחילה תחת ההנהלה הנוכחית בשירות שנותנים לתושבים. צריך להשקיע הרבה מאוד באוטומציה של קווי מיון, בטכנולוגיות מתקדמות, אפליקציות אינטואיטיביות, קידום של תנאי השירות של הלקוח שהזמין חבילה. ניתן שירות יותר טוב ונתחרה טוב יותר".
לאורך הליך ההפרטה היו ניסיונות של גורמים פוליטיים ובעיקר שרים לתקוע מקלות בגלגלים. זה לא הרתיע אתכם?
"אנחנו לא נכנסים לעניינים בין השרים. אנחנו כיזם עסקי מחכים להזדמנות שנוצרת והיא הגיעה. בסוף התהליך שהובילו משרד התקשורת, רשות החברות ומשרד האוצר, הם התכנסו והביאו את הסגירה לכדי סיום. המדינה היתה רתומה לתהליך. האינטרס של כולם בעסקה שהיא תצליח, של העובדים, של המדינה ושלנו כמשקיעים".
לפני כמה שבועות עלה חשש מהתערבות פוליטית של משרד התקשורת בנעשה בדואר, דרך אישור חברי ההנהלה של החברה. זה לא מטריד?
"אנחנו לא מחלקים ציונים לשרים או לרגולטורים. צריכה להיות רגולציה. ההתמודדות האמיתית היא בממשק בין זה שהרגולטור רוצה את מירב השירות לאזרח והוא לא רוצה להיכנס לרווחיות העסקית של היזם. צריך ללכת לפתרון שבו כולם מרוצים. במבחן התוצאה, הנוסח שהתקבל הוא נוסח שאנחנו כחברה עסקית מרוצים ממנו. אנחנו משקיעים פרטיים שהביאו את מיטב כספם לאירוע הזה. בסוף נקום וניפול על ניהול ועל ההון האנושי ויכולות התחרות והשירות שנביא לאזרחים".
המעורבות הפוליטית לא נגמרת שם. כחברה שהיתה ממשלתית עד לפני רגע עוד נותרו שם כיסים של מינויים פוליטיים, של ועד עובדים חזק. איך מתמודדים עם אלה?
"אנחנו, כל קבוצת הרוכשים — וזה מאוד חשוב — לא קבוצה פוליטית. יכול להיות שכל אחד פה מצביע אחרת אבל המקצוענות והממד העסקי הם הדבר המוביל וברגע שמשרישים את זה בחברות שאתה נמצא בהן זה עובר מקצה לקצה. אנחנו מסתכלים תמיד על טובת העניין ויודעים להסיר את הלחצים הפוליטיים".
יש פה חברה עם דנ"א אחר לגמרי שהושרש במשך כמה עשורים.
"זה חלק מההתמודדות שתהיה לנו. המעבר הזה מחברה ממשלתית לעסקית. זה לא קורה ביום אחד. נעשה את הכי טוב שלנו והכי מהיר שלנו. דיברנו על שירות — לא אחרי שבוע השירות ישתנה מקצה לקצה. אלו תהליכים שלוקח להם זמן להבשיל. אנחנו הולכים למסע ארוך.
"בתוך כל המאמצים שראינו אצל כולם, גילינו הנהלה שבצורה מובהקת - גם היו"ר (מישאל וקנין, ר"ב), גם המנכ"ל וגם ועד העובדים - שמו הכל בצד ועשו הכל לטובת האינטרס של דואר ישראל ולהביא את המהלך הזה לכדי סיום".
במקביל לרכישת הדואר אתם נמצאים על סף עסקה משמעותית נוספת כשפנגו - חברה־בת של מילגם - הגישה הצעה לרכישת גט. שתי עסקאות גדולות בו זמנית זה אירוע.
"פנגו היא אכן חברה־בת של מילגם. המנכ"ל של פנגו יונתן אלון והצוות שלו מובילים את העסקה. הם זיהו את הפוטנציאל וזה נמצא באישורים רגולטוריים. עד שזה יעבור את האישור אנחנו לא יכולים להתייחס לפרטי העסקה.
"אני כן יכול לומר על הפוטנציאל שיש בעסקה הזאת הוא שמדובר בחברה שעשתה תהליך ארוך והתרחבות בינלאומית, דבר שמאוד מעניין את פנגו. זו חברה שהושקעו בה מאות מיליוני דולרים ונוצרה כאן הזדמנות עסקית חד פעמית".
מילגם ומשפחת ויל הבעלים היו מתחת לרדאר התקשורתי עד לרכישת הדואר. זה הולך להשתנות.
"ברור שאנחנו נכנסים לפרופיל תקשורתי אחר. אנחנו לא מסוג האנשים שרצים לספר לחבר'ה. ננסה לתמרן בין החשיפה לבין הרצון לעשות את העסקים הכי טוב שאפשר. משפחת ויל היא בעלת השליטה בחברה. הם בונים את האסטרטגיה בקבוצה, המעורבות שלהם מוסיפה לנו המון בעבודה משותפת שנעשית פה שנים ואנחנו מאוד נהנים מזה שהם בעלי השליטה".
יש מחשבות של הנפקה בעתיד?
"במקרה של הדואר אנחנו לא פוסלים אבל זה לא בטווח המיידי. לא קנינו את החברה כדי למכור אותה עוד שנה. בהחלט יכול להיות שזה יהיה רלבנטי בהמשך. בעסקה כל כך גדולה ומשמעותית עבורנו זו תהיה יוהרה להגיד מה הצעד הבא. אנחנו מתמקדים בעסקה הזו ונשקיע בה את מיטב מרצנו וניסיוננו. אנחנו תמיד אוהבים לחשוב קדימה. אבל בטווח הקצר והבינוני אנחנו עסוקים עמוק בעסקה הזו".
