העסקה להעברת הבעלות ברשת 13 רק מגבירה את הערפל סביב עתיד החברה
מנכ”ל החברה אמיליאנו קלמזוק הודיע שחתם על הסכם לרכישת השליטה מידי לן בלווטניק. אלא שהסירוב לחשוף את זהות המשקיעים מעלה תמיהות סביב רצינות העסקה ומעלה את השאלה האם מדובר במסך עשן אחרי נפילת המכירה לניר צוק
עסקת העברת השליטה בחברת רשת 13 שעליה הוכרז אתמול הציפה יותר סימני שאלה מסימני קריאה על עתידה של החברה. בבוקר שיגר מנכ"ל החברה אמיליאנו קלמזוק הודעה מפתיעה לעובדים שבה הודיע כי חתם על הסכם עם בעלי המניות של הערוץ לרכישת מניות הרוב בחברה, זאת אחרי שבאחרונה נפלה עסקה למכירת השליטה לאיש העסקים ניר צוק. בהמשך דיווחה רשת עצמה כי קלמזוק גיבש קבוצת משקיעים "ישראלים ובינלאומיים מתחומים שונים, בהם המדיה, הבידור והטכנולוגיה" לרכישת השליטה מידי לן בלווטניק. כן הוסיפה רשת בהודעה לתקשורת, כי "התוכנית המוצעת כוללת מתן אפשרות לעובדים לקחת חלק בבעלות בחברה באמצעות אופציות לרכישת מניותיה והתוכנית תוכרז ותצא לפועל ב־2025".
ההסכם, כפי שחשף דובר אקסס, בעלת השליטה בחברה שבבעלות בלווטניק, כולל העברה של מניות השליטה להנהלת החברה ולעובדיה ללא תמורה, כאשר אקסס אף התחייבה להזרים סכום כסף שהיקפו לא נמסר, כדי שיתאפשר לחברה לעמוד בהוצאותיה בחודשים הקרובים. באקסס הדגישו כי הזרמת הכספים הזו, שאותה כימתו בעשרות מיליוני שקלים, תהיה האחרונה של בלווטניק לערוץ והוא יהפוך לבעל מניות מיעוט בחברה, בדומה ליו"ר הנוכחי, נדב טופולסקי. דובר מטעם החברה מסר אתמול כי "אקסס ו־WBD תומכות באפשרות להעברת השליטה להנהלה ולעובדי רשת 13 ורוצות בהצלחתם. יש חשיבות רבה בשמירה על פרנסתם של עובדי הערוץ ובתמיכה במדינה ובתקשורת הדמוקרטית שלה".
הפסדי העתק נחשפו
למרות האופטימיות שניסו לשדר ברשת ובקרב בעלי השליטה, פניות שנעשו כדי להבין מיהם המשקיעים באותה קבוצה שגיבש קלמזוק לא העלו אפילו שם אחד מתוכם. הדבר מעלה שאלה על רצינות העסקה שנחתמה והאם לא מדובר בניסיון לייצר מסך עשן סביב הנעשה בחברה אחרי נפילת עסקת המכירה לצוק והתביעה שהוגשה נגד בעלי הערוץ בלווטניק בשבוע שעבר מצד איש העסקים עופר ינאי, שהעמיד הלוואה לחברה.
רשת 13 נשלטת בשנים האחרונות על ידי בלווטניק דרך חברת אקסס שבבעלותו, כשבעלת המניות הגדולה הנוספת לצדו היא חברת וורנר ברדרס־דיסקברי (WBD), שנכנסה להשקעה בחברה ב־2021, אז החליפה את אנדמול ומשפחת רקנאטי שהחזיקו במניות. ביחד עם בלווטניק הזרימה WBD עשרות מיליוני שקלים לקופת הערוץ כדי לאפשר לו לפתח מנועי צמיחה חדשים.
ברקע להודעה חשף כתב התביעה שהגיש ינאי נגד החברה ונגד בלווטניק הפסדי עתק של החברה בשנתיים האחרונות. לפי מצגת שצורפה לנספחי התביעה והועברה לכאורה במקור מהנהלת רשת לינאי, רשמה רשת הפסד תפעולי תזרימי (EBITDA) שלילי של 95.1 מיליון שקל ב־2023 ושל 118.1 מיליון שקל ב־2024, נתון שככל הנראה היה גבוה יותר כי נמסר לינאי לפני סיום אותה שנה. הפסדים אלה הגיעו אחרי שנתיים סבירות יחסית (2022–2021) שבהן רשמה החברה EBITDA מצרפי של 107.1 מיליון שקל.
הכנסות רשת ב־2023 עמדו על 379.6 מיליון שקל וב־2024 על 372.2 מיליון שקל מול צפי להכנסות של 543.3 מיליון שקל ושל 550 מיליון שקל בהתאמה בתוכנית העסקית של החברה. ברשת אף הסבירו כי ההפיכה המשטרית והמלחמה הן שהובילו לפער שמוערך בכ־340 מיליון שקל בין ההכנסות הצפויות להכנסות בפועל. הפגיעה המהותית בהכנסות קטעה צמיחה שנתית ממוצעת של 7.5% בהכנסות בין 2019 ל–2022. עדות נוספת למצבו הקשה של הערוץ נחשפה במסמכים שהוגשו לביהמ”ש בעתירה שהוגשה נגד חברת החדשות של הערוץ והרשות השנייה נגד מינויה של יוליה שמאלוב ברקוביץ' לתפקיד מנכ"לית חברת החדשות של הערוץ. באותם מסמכים דווח כי מתחילת המלחמה באוקטובר 2023 ועד יולי 2024 נדרשה הזרמת בעלים של 100 מיליון שקל להמשך הפעלת הערוץ.
כחלק מהניסיונות להתמודד עם המצוקה, ניסו בעלי הערוץ להעביר את השליטה בו לגורם אחר. השם הרציני ביותר בניסיונות אלה היה של יזם ההייטק ניר צוק, שסגר אשתקד את מיזם התקשורת רלוונט שהקים. בדצמבר האחרון החל צוק בבדיקות נאותות לרכישת השליטה בערוץ אך אלה לא הבשילו לכדי הסכם, ובסביבתו של צוק העלו ספק ביכולת להפוך את הערוץ לרווחי, אחרי שבשנים האחרונות חווה ירידה ברייטינג והפך לערוץ השלישי הנצפה בישראל, אחרי קשת 12 וערוץ 14 של יצחק מירילשוילי.
ניסיון נוסף להזרים חמצן לערוץ היה דרך ינאי, בעל השליטה בחברת נופר אנרגיה, שבשנה שעברה השתלט גם על קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב. בספטמבר האחרון חתם ינאי על הסכם להשקעה של כ־10 מיליון דולר בתמורה ל־10% ממניות החברה. לפי התביעה שהגיש ינאי נגד החברה ובעל השליטה בה, במסגרת ההסכם בין הצדדים ינאי היה אמור להעביר את התשלום לחברה בכמה פעימות עוד לפני החתימה על ההסכם, כאשר במידה שהעסקה לא תצא לפועל, הכסף יוכר כהלוואה. לפי התביעה, ינאי העביר לחברה 4 מיליון דולר והעסקה לא התקדמה כתוצאה מהשיחות שהחלה לנהל במקביל מול צוק. כעת ינאי דורש את החזר ההלוואה וכן תובע את בלווטניק ואת יו"ר הערוץ טופולסקי בטענה שהפרו את חובת תום הלב שלהם, כשלא חשפו בפניו את הניסיונות המקבילים למכור את השליטה בערוץ. עוד טען ינאי כי לא חשפו בפניו את הצורך להזרים לערוץ 26 מיליון דולר נוספים בטווח הזמן המיידי.
“שוקלים שיקולים לא ענייניים”
בתוך הדרמה המתחוללת בערוץ, נדרשו בחברה לעסוק גם בסוגיית מינוי המנכ"ל לחברת החדשות, אחרי שאתמול פקע המועד האחרון שקבעה הרשות השנייה למינוי קבע לתפקיד. נציגי רשת בדירקטוריון חברת החדשות פנו לרשות השנייה בבקשה להחליף שניים מנציגי הציבור בו, יפעת בן חי שגב ואברהם נתן, שמתנגדים למינוי המנכ"לית הזמנית טלי בן עובדיה לתפקיד. במכתב ליו"ר הרשות השנייה מרדכי מרדכי, נטען כי "נדמה ששני הדירקטורים מן הציבור שוקלים שיקולים שאינם ענייניים ולכל פחות שיקולים שאינם בטובת החברה – גם בהקשרים אחרים, ולא רק ביחס לזהות המנכ"ל הקבוע, ומביאים לידי ביטוי את עמדותיהם האישיות ביחס לתוכן השידורים. זאת בניגוד להוראות חוק הרשות השנייה הקובע שעמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של נושאי משרה בחברה לא ישוקפו בשידורי החדשות".
דוגמה בולטת לכך מביאים במכתב נגד תוכניתו של רביב דרוקר, המזוהה כמתנגד לממשלה. "כך, למשל, לפי עדותה של בן עובדיה, אחד מנציגי הציבור אמר לה בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: 'תעיפי את רביב דרוקר מהתוכנית בשבע'; כשהמסר הסמוי היה ברור: לו היתה בן עובדיה נכנעת לתכתיב זה, ייתכן שההתנגדות האישית למינויה היתה מוסרת. תוכניתו של רביב דרוקר כלל אינה תוכנית שבאחריותה של חברת החדשות".
מכיוון שמינוי מנכ"ל לחברת חדשות דורש רוב של 75% מחברי הדירקטוריון (5 מתוך 6 הנציגים), התנגדות של בן חי שגב ונתן מנעה את מינויה הקבוע של בן עובדיה לתפקיד, חרף ניסיונה והעובדה שהיא נחשבת למנכ"לית נטולת פניות.
