המעסיקים מזהירים: חסרים 30 אלף עובדים זרים ולא 6,400
הממשלה אישרה תוספת מוגבלת של עובדים זרים לענף המסחר והשירותים הכולל את תחומי הקמעונאות והניקיון, וזאת כדי לתמרץ העסקת ישראלים. אך בהיעדר ביקוש לעבודות הכפיים הנדרשות, הממשלה לא מייצרת פתרונות
הממשלה אישרה מכסה של 6,400 עובדים זרים לענף המסחר והשירותים, אך המעסיקים מזהירים כי המחסור האמיתי עומד על כ־30 אלף עובדים. באיגוד לשכות המסחר, המייצג אלפי עסקים בתחומי הקמעונאות, הניקיון, המוסכים, אולמות האירועים ועוד, טוענים כי ההקצאה שאושרה רחוקה מאוד מלספק את צורכי הענף.
בקול קורא מקדים שפרסם משרד הכלכלה הוגשו כ־37 אלף בקשות לעובדים זרים, בעיקר בשל הפסקת העסקת פלסטינים לאחר פרוץ המלחמה. לטענת המעסיקים, גם לפני המלחמה היה מחסור חמור, וכיום כמעט בלתי אפשרי לגייס עובדים ישראלים לתפקידים כמו סדרנות, מחסן, סבלות ועבודות מטבח, הנחשבות לשוחקות.
על פי בדיקת איגוד לשכות המסחר, הכנסת 6,400 עובדים זרים תייצר 4,224 משרות נוספות לישראלים, ואילו קליטת 30 אלף עובדים תביא לתוספת של 19,800 משרות. מעבר לכך, הכנסת עובדים זרים בכמות שמבקשים המעסיקים תגדיל את הכנסות המדינה ב־7.2 מיליארד שקל בשנה, לעומת תוספת של 1.5 מיליארד שקל בלבד אם תישאר המכסה הנוכחית.
הנתונים הללו עומדים בסתירה לטענות של גורמים בממשלה על כך שכניסת עובדים זרים תדחק עובדים ישראלים החוצה. "זו פשוט אמירה שגויה ומטעה", טוען גורם בכיר בענף המסחר, "המעסיקים מציעים תנאים מפליגים לעובדים ישראלים, והממשלה מפעילה להם תוכניות הכשרה במשרות לענף הבניין ותחומים אחרים. כבר מוצו כל הכלים כדי להעסיק עובדים ישראלים ולראיה, אנחנו במחסור בעובדים. מקסימום עובדים ישראלים מועסקים כיום ועדיין חסרים בתחום השירותים והמסחר 30 אלף עובדים. זה אומר שישראלים פשוט לא רוצים לעבוד בעבודות הללו".
שר האוצר מעכב את הקטנת האגרה עבור עובדים זרים
על פי נתוני הלמ"ס, מגזר המסחר ושירותים אחראי גם ל־71% מהתוצר במגזר העסקי בשנת 2023. במאי 2024 החליטה הממשלה על הקמת ועדת מנכ"לים שהוענקה לה הסמכות להקצות בפועל עובדים זרים לכל אחד מענפי התעסוקה, מתוך המכסה הכוללת שאושרה.
בינואר האחרון עדכנה הוועדה את גובה האגרות שנגבות ממעסיקים עבור עובדים זרים, ובענף המסחר והשירותים עומדת האגרה שעל המעסיק לשלם עבור כל עובד זר, על 8,650 שקל בשנה. מלבד סכום זה, המעסיקים נדרשים לדאוג לעובדים הזרים למקומות לינה ולביטוח בריאות שמייקרים למעסיק את העלות על עובד זר ב־546 שקל ביחס להעסקת עובד ישראלי. בחודש מרץ המליצה ועדת המנכ"לים להפחית את גובה האגרה השנתית בכ־50% בממוצע, כך שבענף המסחר והשירותים ישלם המעסיק אגרה שנתית בגובה 4,300 שקל עבור כל עובד זר.
אלא שלוועדת המנכ"לים אין סמכות לשנות את גובה האגרות ובשביל לבצע את זה בפועל, נדרשת חתימה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אלא ששר האוצר מתנגד להפחתת האגרות בטענה כי האינטרס של המדינה הוא להעסיק עובדים ישראלים ולא זרים.
בדיון שנערך בשבוע שעבר בוועדה לעובדים זרים אמר רום בר־אב מאגף התקציבים במשרד האוצר, כי באוצר לא מצאו סיבה להפחית את האגרות בכל הענפים, והציג נתונים שמראים כי עדיין יותר יקר להעסיק עובד זר מאשר ישראלי, ובשל הרצון לתמרץ מעסיקים להעסיק עובדים ישראלים, האוצר מתנגד להפחתת האגרות. לדבריו, עבודת ועדת המנכ"לים היא המלצה, ושר האוצר החליט שלא לקבל את ההמלצה שלה.
נציגי המעסיקים זעמו על הדברים, וטענו כי האוצר עושה מניפולציות כדי להתיישר עם הסירוב של שר האוצר להפחתת האגרות, שכן הישראלים כלל אינם מעוניינים לעבוד בעבודות המדוברות. כך שגם אם יותר זול להעסיק ישראלים, אין ביניהם כאלה שרוצים לעבוד בעבודות כפיים, בבניין, בסבלות או בשטיפת כלים. ולכן מבחינת המעסיקים, האלטרנטיבה היחידה שעומדת בפניהם היא הבאת עובדים זרים.
כישלון בהרחבת המדינות שניתן לגייס בהן עובדים
קושי נוסף בסוגיית העובדים הזרים, שעליו דיבר בר־אב מאגף התקציבים, הוא הרחבת הסכמים בילטרליים עם מדינות נוספות שמהן יוכלו להגיע עובדים. "אנחנו לא מצליחים להרחיב את ההסכמים הבילטרליים עם מדינות נוספות", אמר בדיון בוועדה. "גם מבחני המיון לעובדים מהווים צוואר בקבוק. המענה הממשלתי לא מספיק טוב, ולא מספיק מהיר. זה נכון לכולנו כממשלה. הבירוקרטיה מעכבת והממשלה כולה צריכה לעשות יותר".
גילית רובינשטיין, מנכ״לית איגוד לשכות המסחר, אמרה כי ״גובה האגרה השנתית מקשה על הבאת העובדים הזרים לישראל. על משרד האוצר להבין את החשיבות וההשלכות של אגרה כה גבוהה. ההמלצה של ועדת המנכ״לים להפחית את אגרות הבקשה ניתנה לאור ההבנה של צורכי המשק והתועלת המשמעותית לתפעול ענפי המסחר שזקוקים נואשות לידיים עובדות״.
